מנהלי קהילה
האם אבחון של אנורקסיה תלוי בתת משקל?
הייתי בתת משקל מובהק ובולט אבל עם הזמן ההרעבות כבר לא עבדו כמו בהתחלה. כל הזמן ירדתי ועליתי וגם כשהצלחתי מדי פעם להגיע שוב למשקל מאוד קרוב למשקל הנמוך ביותר שהייתי בו, הוא חזר מהר מאוד. כל פעם עלה קצת יותר והתחיל להתייצב על משקל תקין מינימלי. התחלתי טיפול בשלב הזה. בהתחלה היה שיח על סימנים קלים של הפרעת אכילה, אחר כך גם השתמשו בביטוי הפרעת אכילה ובהמשך גם הזכירו אנורקסיה (כחלק משיחה, לא בתור הגדרה). עברתי בין כמה מטפלים ומחלקם הרגשתי שהם מקלים ראש בגלל שהמשקל לא נמוך מספיק. אף אחד לא הגדיר את מה שיש לי רשמית ובקול. זה הופך את ההכרה בזה מול אחרים ואולי גם מול עצמי לקצת לא נוחה כי אני מרגישה שזה סוג של התנשאות והגזמה מצידי. מקווה שזה נשמע הגיוני ומובן כי זה קצת קשה להסביר. כשהצגתי למטפלים את הסיפור השתדלתי להימנע מהגדרות ואמרתי אובססיביות, הבאתי איתי דף מהמטפלת הראשונה וזהו וגם שם לא ממש היה כתוב משהו מעבר לסימנים קלים של הפרעת אכילה. בדף מאחת הדיאטניות כתוב "eating disorder- unspecified". במשך 3 שנים היו/יש אכילה של כמות קלורית מאוד נמוכה ומסוכנת, הישקלות תכופה מספר פעמים ביום, מדי פעם הרעב הכניע עם הרגשה של חוסר שליטה ולאחר מכן אשמה חרטה ושנאה (אבל לא כמות קלורית גדולה מאוד), עייפות רצינית, מחזור שנעלם לחצי שנה, דופק שהאט, לעיסה ויריקה, רישום של כל קלוריה שנכנסת..יש עוד אבל זה בעיקר. מצד אחד מטפלים אמרו שאני לא רזה במיוחד (וזה היה טריגר מטורף) ומצד שני אנשים שיודעים על זה וגם כאלה שלא- אומרים שאני רזה שזה מבלבל בפני עצמו, אבל חלק מהמטפלים גם זרקו אנורקסיה לאוויר..האם זה סותר אחד את השני או שהיא לא מחייבת תת משקל? (לא מצפה לקבל פה אבחון, אבל אני כבר מבולבלת ולא נעים לי לשאול אף אחד אחר).
דבר אחרון- דנה, הפוסטים שלך בפייסבוק הם ללא ספק הדבר הכי מדהים שיצא לי לקרוא אי פעם. זה כאילו הסתכלת לי במחשבות וכתבת אותן. אני חושבת שאת מצליחה לבטא אותן יותר טוב ממני. לא זוכרת איך הגעתי אליהם אבל בהחלט זוכרת שהייתי בהלם בפעם הראשונה מכמה שזה היה מדויק ומההבנה שזה לא קורה רק אצלי. קראתי את הפוסט עם הלימבו בדיוק כשהייתי שם וכשהרגשתי מזעזע..היו רגעים שחשבתי שלא אפשרי שזה ישתפר אי פעם אבל התמלאה אצלי החתיכה החסרה שכתבת עליה, זה התחבר פתאום גם לרגש במקום להיות רק מובן מבחינה קוגנטיבית וזה עשה הבדל מטורף :) הלוואי וכולם יחוו את הרגע המדהים הזה!
ד״ר מיכל בן מאיר
הי יקרה, הפרעת אכילה יכולה לשנות את פניה במשך הזמן כך שסימפטומים לעיתים משתנים- דומים יותר לאנורקסיה או בולימיה, או הפרעת אכילה לא ספציפית. אכן אנורקסיה יכולה להתקיים גם לא במצבים של תת משקל. נכון, לא ניתן לאבחן בפורום כזה אבל את אכן מתארת פה גם אנורקסיה. אני תוהה מה גורם לך לרצות לחדד את האבחנה? האם ישנה את גישתך לטיפול? ואכן, דנה כותבת נפלא ומדוייק ומי שקוראת את הפוסטים שלה זוכה :) לימים טובים.
דנה אברמוביץ
תודה :heart::heart:
123
היי, תודה רבה!! יצא ששאלו אותי אם אני אנורקסית ופשוט לא ידעתי מה לענות ואיך להסביר וזה גרם לי לשאול גם את עצמי את אותה שאלה ולתהות מה יש לי בעצם. זה לא ישנה את הגישה שלי לטיפול. התחלתי טיפול מרצון לפני שנה וחצי ובהתחלה זה לא הלך טוב בכלל אבל ברגע שזה התחבר גם מעבר לרמה השכלית אז השתפרו ההרעבות ואין בי כרגע רצון לחזור אחורה. אם תהיה הגדרה רשמית של מצב כלשהו אז יהיה יותר קל לענות על שאלות או לספר לאחרים מיוזמתי..זה יעשה את זה פחות מביך.
דנה אברמוביץ
תודה רבה על המילים הטובות שלך ואני שמחה לדעת שאני מצליחה להבין את הבלתי מובן, לפעמים. זה באמת יכול לעזור לפעמים שיש הבנה גם בחוץ. ולגבי מה ששאלת. יש הגדרה של הפרעות אכילה ב DSM. היא מאד ספציפית, ומספיק שהפרעת האכילה שלך לא בדיוק תואמת להגדרות ה DSM וזה כבר נקרא unspecified. האמת היא, שזה לא ממש משנה איך קוראים לזה. כל התעסקות עם האוכל והגוף שמחבלת בבריאות ובאיכות החיים, היא הפרעת אכילה. פחות משנה אם היא נופלת בדיוק להגדרות ה DSM או ליד. לכן אני מעדיפה להשתמש במונח הפרעת אכילה באופן כללי ולטפל באופן ספציפי בסמפטומים שקיימים. אני מבינה למה ההגדרה חשובה לך. הרי בנות שסובלות מהפרעות אכילה מתקשות הרבה פעמים להכיר בכך שיש להן הפרעה ונוטות לביקורת עצמית חמורה בעניין. לכן, מספיק שמבחוץ מתייחסים לבעיה בקלות ראש, והספק לגבי קיום או חומרת הבעיה מתגבר. הפרעת אכילה יכולה להתקיים גם במשקל תקין. גם אנורקסיה קשה. בהצלחה בדרכך :)
123
תודה! ההרגשה שמתייחסים בקלות ראש בהחלט גרמה לי לחשוב שאולי זה לא כזה חמור אחרי הכל ואני סתם מגזימה. זה אפילו ממש עיצבן אותי כי עד שהיה לי את האומץ לבקש עזרה אז זאת ההרגשה שקיבלתי (בזמן שבפנים כבר הרגשתי שזה שולט לי בהכל)