שלום עמי, אתה מעלה נושא מעניין מאוד וכאוב. ממה שאתה מתאר עולה שחלה עם השנים הבנה שלך לצורך של אשתך. זה מאוד חשוב. אנשים נוטים להסתכל על עישון כבחירה מודעת אבל בפועל מעשנים הם אנשים מכורים, נרקומנים לכל דבר רק של סם חוקי. לכן ההבנה לקושי של אשתך והאמפתיה מאוד חשובה. העובדה שאשתך עשתה כבר לא מעט נסיונות להפסיק כולל אחת שבהם היא הצליחה לא לעשן במשך שנה מעידה כי הנושא הזה חשוב גם לה ומשמעותי גם עבורה. מצד אחד מאוד חשוב התמיכה שלך באשתך, הבנה אמיתית כנה אמפתית של הקושי ותמיכה בכל נסיון שלה. מצד שני זכותך גם לעמוד על שלך בכך ששאתה והילדים לא תחשפו לעישון המזיק. האם שוחחת עם אשתך על מה שמפריע לך? אפשר אולי לחשוב ביחד על פתרונות כרגע למצב: 1. לא לעשן בבית בכלל (גם כשאתם לא נמצאים) ו/או באוטו - לכך יש גם תימוכין מחקריים כי ידוע שכימקלים מהעשן חודרים לבדים וממשיכים להשתחרר לאוויר גם זמן רב אחרי שהעישון מספיק - זה נקרא עישון יד שלישית. 2. אולי אשתך תהיה מוכנה להחליף בגדים עם הגעתה הביתה כדי שלא תצטרך לסבול מהריח (דרך אגב גם הבגדים סופגים את הכימקלים)? ואולי גם לצחצח שיניים ו/או להשתמש בסוכריית מציצה כדי להעביר את הריח מהפה? מנגד להצעות כאלו או אחרות שאתה ואשתך צריכים לשוחח עליהם ולהסכים להם יחד, חשוב במקביל שתתן לאשתך תמיכה בהחלטות שלה. עצם ציון העובדה שאתה מבין את הקושי ושאתה שם בשבילה, ושאם היא תחליט שהיא רוצה שוב לנסות להפסיק, אתה תתמוך בה בכל מה שצריך יכול לעשות הבדל משמעותי. שים לב שההחלטה בסוף היא רק שלה אם להפסיק או לא.

באמת נושא כואב וכאוב! בניגוד אליך אשתי ואני התחתנו שנינו כמעשנים. בניגוד אליה אני תמיד רציתי להפסיק לעשן ובהתחלה שהייתי מנסה לקחת אותה איתי לגמילה או לבקש ממנה להפסיק איתי זה עורר ויכוחים ומריבות. ניסיתי כמה וכמה פעמים להפסיק לעשן אבל כבן זוג למעשנת נכשלתי הרבה פעמים וההפסקה שלי לא החזיקה יותר משנה הכי הרבה. היום הצלחתי להפסיק לעשן למרות (ראה קישור) שהיא ממשיכה בידיעה שאני לא יכול להשפיע עליה ואני מוותר על הניסיונות לגרום לה להפסיק לעשן. ביקשתי את המינימלי והיא הסכימה והיא מכבדת את זה: * לא לעשן לידי בכלל * לא להזמין אותי לסיגריה ("הזמן האינטימי שלנו" היה בגינה, עם קפה וסיגריה בנופך רומנטי שמעורפל עם עשן סיגריות מסריח) * לא להכניס סיגריות ומאפרות לבית * לא לבקש ממני לקנות לה סיגריות או טבק או מצית וכיוצ' (טוב, על הסעיף הזה התגמשתי ואני לפעמים קונה לה את הטבק שלה שהיא ממש מבקשת יפה). כדי להמשיך לתחזק את הזוגיות אני כן לפעמים יוצא לגינה ויושב אתה, היא מעשנת ואני לא, אז אני מעשן יד שנייה (לצערי זה בא מכל הסובבים אותי, לא רק האישה). ואני גם מחבק ומנשק אותה אז אני גם מעשן יד-שלישית. אני לא יכולתי ליצור לעצמי סביבה סטרילית ולא הייתה לי ברירה אלא לקבל את זה ולהפסיק לעשן בעצמי כי זה הדבר היחיד שבשליטתי. רוצה לומר שהעישון של אשתך לא בשליטתך. בנוסף לעצותיה של ד"ר בר-זאב ובתור בעל אל בעל שיודע שהבן-אדם האחרון עלי אדמות שיכול להשפיע על אישה לעשות משהו זה בעלה, הצעתי היא כזאת: אל תכעס עליה ואל תיתן לה להרגיש כאילו היא פוגעת בך כשהיא מעשנת. לדעתי זה יגרום לה להתגונן ולהתבצר "בצדקתה" עוד יותר. בנחמדות ובעדינות תציע לה לקרוא את הספר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" של אלן קאר. תגיד לה שאין לה מה להפסיד, היא לא חייבת ואתה לא מחייב אותה לכלום רק שתקרא את הספר מתחילתו ועד סופו במשך 7-10 ימים. אולי תקנה את הספר מראש ותציע את זה בליווי מתנה או תכשיט האהוב עליה (טוב, אני גולש ליעוץ נישואין ואני ממש לא כזה אבל כגבר אל גבר...). הספר הזה הביא הרבה אנשים להפסיק לעשן גם אם לא ממש התכוונו לעשות זאת מראש. לחילופין (אם היא קראה את הספר בעבר) או בנוסף תבקש ממנה ללכת לסדנת גמילה מעישון של קופ"ח. זה חינם ויעיל. על אותה שיטה תגיד לה שהיא לא חייבת להיגמל אם לא רוצה, רק שתהיה נוכחת בלפחות 4 מפגשים של הסדנה. אם היא מסרבת לשני הדברים אז אולי יש מקום להעמיד אולטימטום אבל זה כבר עניין של בין בני הזוג ולא לי להתערב. בהצלחה.

תודה לכם על תמיכה והמילים היפות , זה מה שכרגע אני עושה , למרות שאני עושה לה חיים די קשים ואני מצטער על כך . אך לאט לאט אנחנו מתקרבים אחד לשנייה , היא מאוד מקפידה לא להכניס את זה הבייתה , השבוע מאוד כעסתי עליה שהיא ניכנסה לאוטו אחרי סיגריה והריח היה נורא והיא הורידה את המעיל ונשארה בקור עם פעילות של הילדה בצופים כי היא לא רצתה להתעמת איתי בנוגע למעיל המסריח . צר לי על הריב איתה , אך מאז עברנו קצת רגעים שמחים . אנחנו גם התחלנו טיפול זוגי ומקווה כי בעתיד היא תעשה החלטה נכונה מבחינת כל המשפחה . שוב תודה על התמיכה

הי עמי קצת באיחור אני מצטרפת לשיחה. כפי שכתבו קודמי, התמיכה שלך חשובה וההבנה שלהפעיל לחץ על אשתך במצב הנוכחי זה לא רעיון טוב. הייתי מוסיפה שכדאי לך מאוד להביע את התמיכה שלך בקול רם ולהתייחס למאמצים שהיא כן עשתה ועושה. אני מתכוונת שכדאי להגיד לה באופן ברור כל הכבוד על כך שהיא ניסתה להפסיק לעשן מספר פעמים, ושים לב שבכל פעם היא מצליחה ליותר זמן. זה בהחלט ראוי לחיזוק והערכה. שנה זה הרבה זמן. כמו שכתבה ד"ר יעל - זה מעיד על כך שהפסקת עישון חשובה גם לה. צריך להגיד לה את זה באופן ברור. תגיד לה שאתה מעריך את זה שהיא לא מעשנת בבית ולא ליד הילדים ומורידה את המעיל כשהוא מסריח. כשמעשנים חוזרים לעשן, בעיקר אם זה גורם לחיכוכים בבית - הם עלולים להרגיש מאוד חלשים וחסרי אופי... זה מאוד מצער כי זה רק מגביר את הצורך בסיגריה ומפחית את הסיכוי שהם ינסו שוב להיגמל, כי הם מתחילים להאמין שהם לא יכולים... אני חושבת שכדאי לשניכם - לה ולך - להבין ולהפנים שהפסקת עישון היא תהליך ויש בו עליות וירידות. צריך ללמוד להפסיק לעשן. היא בתהליך שלומדים בו כל הזמן וההזדמנות הכי טובה ללמוד ממנה היא החזרה לעישון. יש הרבה מה ללמוד שם כדי שזה לא יקרה בפעם הבאה. כדאי להסתכל על הנושא הזה אחרת: להחליף את המילה "כישלון" במילה "ניסיון". מניסיון לומדים וככה מתחזקים. כשהיא תחליט שהיא חזקה מספיק לנסות שוב - אתה תהיה לצידה ותעזור במה שאפשר. מה שכן בפעם הבאה שהיא תחליט שהיא מוכנה להתמודד עם הפסקת עישון כדאי לגייס את כל התותחים: גם סדנה, גם עזרה קבוצתית ותרופתית, גם תמיכה באינטרנט,גם הספר של אלן קאר כמו שמוג'ו כתב. דרך אגב איך היא הפסיקה לשנה? כדאי ללמוד מזה. אין מקל קסמים שיכול לפתור את הבעיה אבל היא יכולה ללמוד מהניסיון שלה ולגייס את כל המשאבים שיכולים לעזור.

הי עמי אני שמחה בשמחתך ובעיקר שמחה בשביל אשתך על ההחלטה החשובה שקיבלה. זאת מתנה מקסימה לגיל 40 מזל טוב :) היא מוזמנת לשתף פה על החששות שלה ונכתוב לה באופן אישי. כך היא תוכל לקבל תמיכה גם מגולשים אחרים. היא גם יכולה להצטרף לסדנאות של קופות החולים שם מדברים על הנושא הזה באריכות. יכול להיות שכדאי לה להשתמש בעזרה תרופתית למרות שעיקר הבעיה היא פסיכולוגית. בסדנאות מקבלים הסבר גם על זה. חוץ מזה אירחנו כאן לא מזמן את הדס שריד שענתה לגולשים בנושא הזה אז כדאי לה להיכנס לפורום הזה ולקרוא ולקרוא ולעשות עם עצמה עבודת הכנה כדי להפחית את החשש. עצה ממני בנוסף למה שכתבתי - כדי להפיג את החששות שלה כדאי לה לעשות כמה דברים חשובים: קודם כל להירגע ולהגיד לעצמה שהיא תפסיק לעשן רק כשתהיה מוכנה ולא קודם לכן. הפסקת עישון זה עניין מורכב, וזה לא מספיק רק לגייס את כוח הרצון "ולהילחם" בהתמכרות הזאת. זה אומר שיש לה זמן לנשום עמוק ולהתחיל להתכונן - לקרוא, לשאול, לבקש עצות מכל מי שיכול לתת אותן אבל להיות סלקטיבית ולקחת רק את העצות שמתאימות לה. זה מביא אותי לנקודה החשובה השנייה - היא צריכה לבדוק עם עצמה ממה בדיוק היא חוששת (השמנה? פחד מהחשק לעשן? פחד שלא תדע להתמודד במצבים מסוימים למשל לחץ? פחד מכישלון?) לכל חשש יש מענה שדורש תכנית פעולה נפרדת. לכן חשוב "לפרק" את הפחד לגורמים ולהכין תכנית התמודדות עם כל אחד מהם. חשוב להרכיב תכנית פעולה שמורכבת מצעדים קטנים ובטוחים. היא יכולה "לפרק" את המשימה להפסיק לעשן לחלקים קטנים יותר ולהתקדם בקצב שלה. כדאי לקרוא בפורום שלנו את הכתבות והשיחות בנושא כדי לקבל יותר מידע. כדאי לה גם לגייס את הניסיון שלה ולבדוק עם עצמה מה היא למדה בפעמים הקודמות שהפסיקה לעשן. הניסיון שלה יעזור לה הפעם להיות יעילה ומדויקת יותר. עוד נקודה חשובה - שתגייס את כל מי שבסביבה שיתמוך בה יעודד אותה ולא יעשן לידה או חלילה יציע לה סיגריה כשהיא בתהליך הפסקת עישון. ושוב - היא מוזמנת לכתוב לנו על הדברים הספציפיים שמדאיגים אותה. מאחלת לה דרך נעימה ומלמדת :)

הי עמי, מה שאתה מתאר זה תהליך פרידה מהסיגריה. היה לרעייתך קשה להיפרד ממנה לגמרי והיא לקחה כבר פעמיים "רק אחת". היא בעצם מאריכה את תהליך הפרידה. בהמשך דבריי אפנה אליה - תראה לה את מה שכתבתי ואשמח לשמוע מה דעתה היי רעייתו של עמי :) קודם כל - כל הכבוד על החלטתך לגייס את הכוחות ולהתמודד שוב עם הפסקת עישון. אני מבינה שחשוב לך להפסיק לעשן - אחרת לא היית מסכימה לעשות את זה שוב. התמודדת במשך שלשת השבועות הראשונים והבנתי מעמי שהיה לך קשה. מכיוון שכל אדם חווה את העישון קצת אחרת ואת הפסקת העישון קצת אחרת הייתי רוצה לשאול אותך באופן ספציפי - מה היה קשה? איך התבטא הקושי? מתי היה קשה? כמה קשה? תוכלי לקחת כמה דקות ולפרט לי? האם הקושי בא בשעות מסוימות במשך היום? האם במצבים מסוימים או במקומות מסוימים? אפשר לתת לך משימה? להסתובב במשך כמה ימים עם דף מקופל בכיס - ובכל פעם כשמגיע חשק לעשן תוציאי את הדף ותתעדי - מתי זה קרה, איזה מחשבות ליוו את המצב הזה (אני חייבת לעשן? אני לא יכולה בלי סיגריה? סיגריה עושה לי כיף? סיגריה מרגיעה אותי?), מה הייתה עוצמת החשק לעשן וכמה זמן הוא נמשך, וכמובן מה עשית כדי להתמודד איתו. אחד הדברים החשובים שתלמדי מזה הוא לא להיות מופתעת מהחשק לעשן ולא להיבהל ממנו. את תדעי בדיוק מתי הוא עלול להתעורר ותהיי מוכנה לקראתו. בכל פעם שתתמודדי במודעות ותרשמי מה עשית - הביטחון שלך ביכולת שלך יגדל והחשק לעשן יגיע קטן יותר בכל פעם. את יכולה לנסות כל מיני דברים כשהחשק מגיע - לשים קוביית קרח בפה, לעלות במדרגות עד הקומה העליונה ולרדת, לשתות הרבה מים, לשתף מישהו קרוב....את מוזמנת להמשיך את הרשימה עד שתמצאי מה עובד בשבילך. בנוסף, את תלמדי לזהות את המחשבות האוטומטיות שלך ולשנות אותן. כשאנשים מעשנים באופן שגרתי - הם לא שמים לב למחשבות שמלוות את העישון ולהתנהגות האוטומטית שלהם. הם פשוט מעשנים בלי לחשוב. עם הזמן, המחשבות האלה הופכות להיות אוטומטיות ואנשים מפתחים אמונות עמוקות לגבי המשמעות של הסיגריה. עכשיו כשהפסקת לעשן - חשוב שתלמדי לשים לב למחשבות האוטומטיות שלך, בסופו של תהליך זה מאוד יעזור לך ללמוד לזהות אותן ולאט לאט להפסיק להאמין להן ולשנות אותן. זה מה שבאופן סופי יוציא את הסיגריה מהראש שלך ותוכלי לתת לה משמעות אחרת. אני רוצה לבדוק איתך עוד משהו ספציפי - שימי לב למחשבות שליוו את שתי הפעמים שלקחת רק אחת. קחי דף ונסי לשחזר מה עבר לך בראש, איך היית משלימה את המשפט: "לקחתי רק אחת כי.........." ליד המחשבה הזאת כתבי מה ציפית שהסיגריה תעשה בשבילך. ליד הציפיה כתבי איך הרגשת לאחר שעישנת אותה. ועוד טיפ קטן לסיום, לגבי הקופסה שקנית כדי שתרגיע אותך שהיא בסביבה והסיגריות בהישג יד. הסיגריות תמיד בטווח השגה, תמיד אפשר ללכת לקנות קופסה. הבעיה בכך שהן בטווח השגה מיידי - זה שאם החשק לעשן יתעורר כשאת עדין לא מוכנה - את עלולה בצורה אוטומטית להושיט יד ולקחת אחת. אם תצטרכי ללכת ולקנות - יהיה לך זמן לחשוב - וזה בדיוק התהליך שאת צריכה לעבור כדי לשבור את האוטומט. לשים לב למחשבות הישנות ולחשוב אחרת. בהצלחה. נשמח לשמוע איך הולך לך

נילי שלום , רעייתי עוברת ייסורי גמילה קשים מאוד , עד כדי כך קשים שהיא בוכה בעבודה .היא מצליחה להחזיק מעמד בשיניים . היום לדוגמא הלכה איתם לפינת עישון אך עם מיץ גזר ביד . אני יודע שזה זמני מאוד . היא מהר מאוד תחזור לעשן כי היא הטיחה בי שהיא סובלת כי המחיר שהיא מעשנת הוא כבד ואין לה כוח למריבות איתי . היינו על סף פרידה בחודשיים האחרונים . איך אני יכול לשחרר אותה לעשן למרות כל הסיכונים .אני מבין שאני הבעייתי . אני עם החרדות והדחקות . זה רק עניין של זמן ולא ארוך עד שהיא חוזרת ובגדול ואין לי מה לעשות מול זה למרות כל הרצון הטוב שלי ( לא שלה ) . אולי בעתיד זה יקרה מיוזמתה אך אני סקפטי מאוד סקפטי . סליחה על החפירה . אתם קבוצה נהדרת .

לא עישנתי מעולם , תמיד הריח הרתיע אותי לא יכול לסבול שמעשנים לידי .עד שהכרתי את אישתי לאט לאט לימדתי אותה כי יש חיים אחרים וטובים יותר ללא עישון . בבית היא כבר לא מעשנת שנים . רק שאנחנו לא בבית .היא יוצאת החוצה . ליד הילדים מעולם לא הדליקה סיגריה . לידי שנים לא הדליקה . בזמן האחרון בשביל השלום בית חשבתי להתחיל לעשן כי מהתיאור שלה זה כל כך מגניב , הטכס הקדוש של הצתה . הביחד של כולם בפינת עישון . העשן המתימר מהפה . אישתי סובלת מאוד ובדיכאון כבד .וכולה בגלל סיגריה מסריחה . אולי כדאי לי להתחיל לעשן וכך החיים שלי ושל רעייתי יהיו טובים יותר , אך אני יודע שאסור לי להיכנס לפינה הזו . תודה על הקשבה

עמי 188 שלום רב . כמי שהיה במשך 32 שנים ארוכות [ומסריחות] עם סיגריות אנא ממך שלא תחשוב אפילו להתחיל , לגבי אשתך=== עד שהיא לא מגיעה להחלטה בעצמה ללא לחצים שהיא מפסיקה שום דבר לא יעזור ....וכאשר תגיעו לזמן ,אני אספר לכם כיצד אני נגמלתי בכוחות עצמי...

מוג'י תודה רבה על התמיכה . מעריך מאוד את המילים שלך .ואכן אני אשתמש בעצתך . ד.א. קניתי לה את הספר , אך יש לה חשש גדול לקרוא אותו . היא מפחדת לאבד התשוקה לסיגריה אם היא תקרא אותו . מקווה שבסופ"ש הזה היא תתחיל לעיין בו .

הי עמי מצטערת לשמוע על הייסורים של שניכם בתהליך הגמילה של רעייתך. אני מאוד מתחברת למה שכתבו לך הגולשים ושמחה על התמיכה שקיבלת. אני מסכימה שבסופו של דבר זה חייב לבוא ממנה אבל יש פה עניין שכדאי לה לחשוב עליו: כדי להפסיק לעשן צריך קודם כל לרצות, אבל - כוח רצון הוא לא מספיק. במילים אחרות, צריך ללמוד להפסיק לעשן. צריך ללמוד לשנות את ההתנהגות ואת המחשבה. זה תהליך שיש בו עליות וירידות. המחשבה הראשונה שצריכה להשתנות היא ההתייחסות לתהליך הגמילה עצמו. אני מקבלת רושם שהיא לא עושה שום דבר חוץ מלהתאפק. ככה לא מפסיקים לעשן, זה מתיש וקשה מאוד להחזיק מעמד לאורך זמן בצורה כזאת. אמרת את זה בעצמך - היא מחזיקה מעמד בשיניים וזה רק עניין של זמן עד שהיא חוזרת ובגדול. יש לה הרבה אופציות שיכולות לעזור לה, הספר, סדנאות, עזרה תרופתית, גם הרישום שהצעתי לה לעשות יעזור לה מאוד. אני חושבת שהיא קפצה למים לא מוכנה. היא זאת שצריכה להחליט עכשיו מה היא רוצה לעשות - להמשיך בתהליך ולבקש עזרה ולקרוא את הספר... או שאולי היא תחליט שהיא לא מוכנה להפסיק לעשן בשלב זה. בכל מקרה היא חייבת ללמוד מהניסיון הזה, ואני לא מתכוונת ללמוד שהיא לא יכולה... אלא ללמוד שלהפסיק לבד בלי עזרה והכוונה ורק להתאפק - זה לא עובד לה. אין פה שאלה של אופי חלש או כישלון אישי. זאת שאלה של מיומנויות התנהגותיות וקוגניטיביות שהיא לא למדה עדין. אם היא תקרא את הספר או תלך לסדנה, יעבדו איתה בדיוק על המחשבות האוטומטיות שלה שציינת: מחשבות על הטקס הקדוש של העישון ועל הפחד לאבד את התשוקה לסיגריה (משפט ששווה להתעמק בו). דרך אגב, מה דעתה על הרעיון שלך להתחיל לעשן ולבדוק אם זה באמת מגניב העשן שיוצא מהפה והביחד בפינת העישון וטקס הקדוש של ההצתה?

נילי תודה על תשובתך , את באמת נותנת עצות טובות שאני משתמש בהם . לגבי התגובה שלי שאני אתחיל לעשן היא אמרה לי שלא תעיז . אם לא עישנת עד עכשיו שלא יעלה על דעתך לעשן .

כמעט שבת שלום נילי === הבסיס היחידי להפסיק לעשן הוא כוח הרצון , הבעיה של רוב המעשנים - השעמום שהם חווים בפה בזמן הגמילה ....מניסיוני כמעשן של 32 שנים .....תהליך הגמילה ערך כ - 10 ימים, אחר-כך התחיל החיפוש אחרי כל דבר ----כי השעמום פה היה בלתי נסבל ...אשמח לחלוק עם כל מי שרוצה להיגמל את הידע שלי ---באהבה רבה -----

שבוע טוב אברהם ועמי תודה על ההערה אברהם, והנכונות שלך לעזור לאחרים. אתה צודק ובדיוק לזה התכוונתי שאמרתי שצריך ללמוד להפסיק לעשן. אחד הדברים החשובים ביותר שצריך ללמוד זה איך להעסיק את הפה והידיים בזמן הגמילה מעישון בשלב הראשון שבו הסיגריה ממש חסרה. שתף אותנו בעצות שלך אני בטוחה שעוד נגמלים ישמחו ללמוד ממך.

עוד שבוע קשה עבר על כוחותינו . אתמול בערב בלימודים עישנה אחת , כמו שאמרה לי לקחה אחת בטבעיות כל כך מתוך הקופסא של חברה . היא אמרה לי הקטע הוא שמאוד נהנתי ממנה ואני מאמין לה . כי היא ממצה כל שאיפה ושאיפה , כל סיגריה היא עולם ומלואו בשבילה כך גם היא אמרה . יותר מזה המצב הזה של מעשנת וזוב להתחיל תהליך של גמילה מייאש אותה לחלוטין . הספר של אלן קאר לא זורם לה , תקועה בעמוד השני . סדנה של הכללית – הכדורים צ'פמיקס לא עשו לה טוב , הפחיתה מינון ולא השלימה טיפול – אחרי 8 חודשים חזרה לעשן . סדנה של אלן קאר – אומרת יקר וחבל על הכסף – אני אמרתי שמה עדיף להוציא את אותם הסכומים על סיגריות . הבעיה היא המוטיבציה הנמוכה והמצב רוח הירוד . מאוד ירוד . חיבקתי אותה והיא פרצה בבכי קורע , אמרתי לה שאני כאן בשבילה , בכל החלטה שלה . לאן ממשיכים מכאן ? תודה לכם על הקשבה .אתם קבוצה נהדרת

היי עמי, זה נשמע מאוד קשה. לך ולה. התגובה שלך הייתה בעיני מאוד יפה, מכבדת ותומכת. מה היא הייתה רוצה להמשיך מכאן? מה כרגע עם כל הנתונים הללו שציינת היא הייתה רוצה לעשות? מה היא מרגישה שהיא מסוגלת לעשות עכשיו? אתה מציין מצב רוח ירוד מאוד - יכול להיות שהיא זקוקה לטיפול ספיצפי לנושא זה? אולי שווה להתייעץ עם רופא המשפחה (ללא קשר לעישון אלא רק לנושא המצב רוח הירוד). דרך אגב בכללית אפשר לקבל גם ייעוץ טלפוני עם יועץ מוסמך לגמילה מעישון -צריך ללכת לרופא המשפחה לקבל הפנייה וזהו. לא חייבים את הצמפיקס. אפשר להפסיק גם ללא הטיפול התרופתי, ואפשר גם להשתמש בטיפולים אחרים שקיימים.

עמי 188 ערב טוב ...מנסיוני האישי .....כל פעם שחשקה נפשי במקל המפיץ ריח רע שתיתי כוס מים קרים , וזה העביר את החשק בהתחלה ל- חצי שעה , ומאוחר יותר לשעה .....להרבות בשתיה בארצינו החמימה ממש לא נורא ....חוץ מזה ממים לא מעלים משקל ......אחרי כ-- 10 ימים הסיגריה לא היתה קיימת בשבילי ....שוב ....בשבילי .......בהצלחה לאישתך ....אני מרשה להפיץ לא מי שרוצה להיגמל ולסיים עם הגועל הזה .....

הי עמי אני מצטרפת למה שכתבה לך ד"ר יעל, התמיכה שלך היא מאוד מכבדת וזה הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות במקרים של מצוקה כזאת. כבר כתבו כאן וגם אתה כתבת שבסופו של דבר היא זאת שצריכה להחליט איך להמשיך ואם יש לה כוחות כרגע להמשיך. אני גם בעד להתייעץ בקשר למצב הרוח הירוד. מאוד מאוד חשוב שלא תחווה את ה"מעידות" שלה ככישלון אישי. רוב המעשנים עוברים תהליך שכולל כמה ניסיונות גמילה ומעידות בדרך לגמילה מוחלטת. שתסתכל על התהליך בפרספקטיבה רחבה מאוד. היא עברה כמה ניסיונות ומכולם אפשר ללמוד. אם היא רואה למשל את שמונת החודשים שבהם הפסיקה לעשן ככישלון - חבל! זה צעד חשוב מאוד בדרך. איך היא החזיקה מעמד שמונה חודשים? מה היה שונה הפעם? אולי המצב רוח היה שונה?

הי עמי זה קצת קשה להבין את רעייתך מפני שאתה זה שכותב בשמה, אבל חשוב לי להבין מה עובר עליה. אני אסכם בשבילך (ובעיקר בשבילה) את מה שסיפרת עד עכשיו: היא ניסתה מספר פעמים להפסיק לעשן, בעיקר בגלל לחץ מצדך. לא ברור מה היא חושבת על הסיבות שלה להפסיק לעשן. מאז היומולדת שלה היא מנסה להפסיק לעשן אבל בלי עזרה כלשהי רק בעזרת כוח הרצון (חוץ מפוסט בפייסבוק שלא ברור כמה זה עזר...?). היא סובלת מאוד ממצב רוח ירוד ומרגישה קושי גדול. רעייתך אומרת הרבה דברים בזכות הסיגריות: זה ממלא לה את החיים במצב רוח מצוין והיא מקובלת וחברתית בזכות הסיגריות. הסיגריות גורמות לה להנאה גדולה מאוד. היא מעשנת בעבודה ובלימודים כנראה מסיבות חברתיות. היא אוהבת את הטקס של ההצתה ואת העשן המיתמר מהפה. היא אוהבת את הביחד של פינת העישון. היא פוחדת לקרוא את הספר של אלן קאר כדי לא לאבד את התשוקה לעישון. בהפסקה הגדולה היא החזיקה מעמד במשך שנה וחודשיים ולא היו לה מצבי רוח או דיכאון כמו היום. למרות זאת היא לא נהנתה מההפסקה והרגישה ריקנות בלי הסיגריות וחוסר שמחת חיים. אתה חושב שהיא עושה את ההפסקה לא נכון ולא מרצונה החופשי. תראה לה את הסיכום הזה ושאל אותה מה דעתה? האם הבנתי אותה נכון? האם יש דברים שהייתה רוצה להוסיף כדי לדייק יותר את מצבה?

נילי שלום , את צודקת בהחלט ותיארת במילים יפות ונכונות . גם אתמול ניסיתי לפתוח איתה שיחה בנושא והיא אמרה לי בפירוש גזלת לי את החופש . את חופש הבחירה , אם לעשן או לא לעשן . רעייתי כרגע בשלב ההתלבטות , היא מודעת ליתרונות ולחסרונות שיש בעישון . והיא מתלבטת כל יום אם לעשן או לעשן , ואם היא כבר עישנה זה אחת עד שתיים. אני אראה לה את תשובתך ונראה איך נתקדם . תודה רבה , על העצות והתמיכה .