אפתח בשאלה: מה הרקע לסירוב? ראשית, יש לבחון את יחסי הכוחות והדינמיקה סביב שולחן האוכל. הייתי מציעה להציג בפניו את האוכל ולהמשיך ולחשוף ולשים בצלחתו אך מבלי להכריח אותו לאכול. עליו להבין שהוא צריך לשבת בשולחן לארוחה משפחתית (בהנחה ויש כזו, ורצוי שתהיה) הוא מחוייב לשבת בשולחן אך לא לאכול. שנית, האם אוכל ממתקים במקום/ לפני הארוחה? וכך מגיע שבע לארוחה? רצוי לא למנוע לחלוטין מתוקים אך לחייב "ארוחה מזינה" טרם אכילת הממתק. שלישית, ניתן לקחת אותו לסופר, כל פעם למחלקה אחרת, להסביר לו על מזונות מסויימים לפי קבוצות: ממרחים/ יבשים/ מוצרי חלב- ולתת לו לבחור בכל פעם ממרח אחד או סוג אחד של מזון "חדש", מידי שבוע. הילד ירגיש מועצם שהוא בוחר בעצמו. רביעית, ניתן "לשחק" באוכל להיעזר במשחקי טעימות, תוך כיסוי העיניים, ולתת לו לנחש מה אכל- רצוי בתחילה לשים אך ורק מאכלים שאוהב ובהמשך, לאחר שכבר נהנה מהמשחק לחשוף אותו כל פעם למאכל אחד "חדש". ישנם משחקים מסוגים שונים המעורבים באכילה, זוהי רק דוגמא. בנוסף, ניתן לשלב אותו בהכנת האוכל במטבח, בהתאם לרמתו- דבר שעשוי להגביר את היענותו למאכל: למשל, לערבב טחינה גולמית עם מים, למעוך אבוקדו או למעוך ביצה קשה. בעת הגשת המאכל לשולחן, יש לשתף את המשפחה כי הילד ביצע בעצמו את הפעולה ובאופן זה להעצימו ולתרום לתחושה חיובית.

הרכב התזונה חשוב תמיד, בגילאי הגדילה וגם בסוף שלבי ההתבגרות. חשוב לאכול מכל קבוצות המזון לתפקוד אופטימלי של הגוף: מקבוצת הדגנים, קבוצת המאכלים העשירים בחלבונים, קבוצת המאכלים העשירים בשומנים, ירקות ופירות. וכן, להמעיט בקבוצת הסוכרים והממתקים והשתייה מתוקה. ולהמעיט ככל האפשר בקבוצת המזונות הקנויים והמעובדים.

במוצרי החלב אכן קיימת כמות מסוימת של הורמונים, אך בצורה מזערית ומפוקחת. לפיכך, עדיין נחשבים כמקור עיקרי וחשוב לסידן בתזונת הילד. כמובן שההמלצה נוגעת לגבינות, חלב ניגר ויוגרטים "לבנים", אך לא למעדנים שעשירים בסוכר.

היי מורן, ארוחת הבוקר מספקת חלק משמעותי מרכיבי התזונה היומיומיים ותורמת למצב הרוח, במיוחד לאחר צום הלילה. בהנחה וביתך אוכלת ארוחה מלאה בגן הכוללת את כל אבות המזון- אכן ניתן לאכול ארוחת בוקר קלילה בית הכוללת שילוב של פחמימה וחלבון, לדוגמא, יוגורט (או משקה יוגורט) עם פרי, פרוסת לחם עם ממרח כמו גבינה לבנה, גם כוס שוקו או חלק עם מעט קרקרים הינה אפשרות טובה.

כשמדברים על 'מזונות-על' או super- foods לרוב מתכוונים לתאר סוג של מזון שמכיל כמות גדולה מהרגיל של מרכיבים שמסייעים לפעילות תקינה של הגוף. אך למעשה, כאשר אוכלים מגוון, מכל קבוצות המזון, אין סיבה להגיע לחוסרים תזונתיים. לכן, באופן כללי, אין ממש במושג הזה. ההנחייה היא לאכול מגוון וזו מילת המפתח בתזונה. עם זאת, הייתי מדגישה מנה בשרית יומ-יומית למען צריכה סדירה של ברזל, מוצרי חלב ומזונות המכילים סידן לבריאות העצם, ירקות, פירות וקטניות (מגוונים!) העשירים בויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים, שקדים ואגוזים לחומצות שומן מין הצומח ודגנים מלאים במידה.