אכן שאלה מתבקשת. התשובה היא נחישות. כמו שאמרתי מלחתחילה ניגשתי להפסקת העישון בידיעה שיעשנו לי בפרצוף. החלטתי על תאריך להפסקה הרחוק כשבועיים ממני. במשך כל התקופה עד לתאריך האמור ואפילו אחר כך עשיתי לעצמי המון דמיון מודרך. דימיינתי את עצמי עם החברים רואים משחק, איך כולם מעשנים ואני לא. דימיינתי איך אני נמנע מהפסקות עישון בעבודה, דימיינתי איך אני נשאר עם הלא מעשנים בארוחת החג ונותן למעשנים לצאת ולהרוג את עצמם בחוץ. דימיינתי את כל המצבים בהם אני מעשן - ללא הסיגריה. הוצאתי מהתת-מודע את כל הסיגריות האוטומטיות שהייתי מעשן אל המודע ואל המניעה. לדוגמא שיחת טלפון אישית או ארוכה אוטומטית יוצא לגינה ומדליק סיגריה. מחכה בתחנת האוטובוס הסיגריה אוטומטית. פיתחתי אדישות למעשנים ולסיגריות שלהם. מצד אחד לא הייתי אנטי מידי ולא ירדתי לחייהם של המעשנים (בהתחלה די חפרתי על הנושא אבל בדיעבד הבנתי שזה יותר לשכנע את עצמי ופחות לנסות להטיף לגמילה) מצד שני גם לא התבשמתי מריח העשן ולא ניסיתי לקבל קצת מהעישון שחסר לי. דווקא היום אחרי כמה חודשים ריח הסיגריה של אישתי או של אחרים הפך להיות דוחה ולא נעים לי מאוד. כל פעם שהיה לי חשק אפילו קטן שאלתי את עצמי "אתה רוצה לחזור לעשן?" שאני יודע שזה מה שיקרה בכל מקרה של עישון אפילו שאיפה אחת קטנה. אני מזכיר לעצמי למה רציתי להפסיק לעשן מלחתחילה והתשובה לא תמיד בנאלית - אחרי תקופת מה שוכחים כמה רע הסיגריה עשתה לנו ויש איזו סלחנות כלפיה, אז ממש חשוב להזכיר לעצמך את זה. מה שעשיתי ואני ממליץ גם לאחרים זה רשמתי לי בבלוג אישי את כל התהליך - לפני ההפסקה מה הסיבות שאני מפסיק לעשן, מה זה עשה לי (רשימה ארוכה של דברים רעים) ואיך ואחרי שהפסקתי אני רושם חוויות וחיזוקים.

הפסקת עישון בחירה. במהלך החיים אנחנו עומדים בפני בחירות בתחומים שונים. לעבור דירה או לא, לקנות חפץ כלשהו,לסוע לחול, ללמוד, ועוד. אנחנו נאלצים לעיתים קרובות לבחור או להחליט. היכולת שלנו לבחור או להחליט מובנית. כל אחד יכול לבחור או להחליט אבל צריכים להאמין שאנחנו מסוגלים. ברור שאנחנו מסוגלים לבחור לא לעשן בדיוק כמו שאנחנו בוחרים ומחליטים לגבי דברים אחרים. אני הפסקתי לעשן בכוחות עצמי לאחר שעשנתי 2 קופסאות סיגריות משך כ 40 שנה. יום אחד החלטתי. בחרתי. החלטי שזהו אני לא מעשנת יותר. מהרגע שקבלתי את ההחלטה הדרך היתה קלה. הפסקתי בבת אחת ומאז לא מעשנת שנתיים ולעולם לא אעשן עוד כי החלטתי ובחרתי בחיים. תאמינו בעצמכם עשו את הבלירה וההחלטה והפסיקו לעשן. אתם לא נולדתם עם סיגריה בפה. אתם בחרתם לעשן ועכשיו החליטו ובחרו לא לעשן. איש לא יכול לעשות זאת במקומכם כמו שהתחלתם כך תפסיקו. פשוט שכנעו עצמכם להפסיק מעד. בלי תנליכים. מיד !! כדאי בין היתר שתחשבו כם כמה כסף אתם מוציאים שיכולתם להוציא על משהו שווה יוצא. אמצו מנטרה זאת ואמרו: אני לא מהמעשנים הם מהמעשנים. חזרו עלי כמה פעמים ברצף מיד בקבלת הנחלטה. בהצלחה. זה פשוט. מפסיקים בבת אחת כי החלטנו.

חחח, אכן לא נורא ה3 ק"ג. כל הכבוד לך על השנה וחצי, לא טרוויאלי בכלל ואני אכן אשתדל להיזהר מ"סיגריה אדומה" למשך שארית חיי! תודה.

צודקת אבל אין לי ברירה אלא להיות מעשן פסיבי. עדיין עדיף בהרבה על אקטיבי. וגם פה המעשנים משתדלים לעשות את הרחק ממני או שאני מתרחק מהם ככל הניתן.