דוד יקר מבינה את השלב בו אתה נמצא היום. לפני 13 שנה עברתי גם אני אירוע מוחי . אושפזתי בלוינשטיין שנה שלימה עם פגיעות קשות. שיתוק בצד שמאל (ההגדרה הרפואית היתה פלגיה 0 בהתחלה) רחצו אותי במיטה והלבישו - לא הייתי עצמאית ולא יכולתי לעשות פעולות פשוטות כמו: ישיבה, לבוש, צחצוח שיניים. הפרוגנוזה היתה שלא אלך על הרגליים ובכל זאת אני הולכת. תוכל לראות את סיפורי בוידאו שנקרא: טל פדרמן דן שילון. אך יחד עם זאת לא ניתן להשוות בין אירוע אחד לשני. אין שני אירועים דומים וההתקדמות בתהליך השיקום תלוייה בגורמים רבים: * גורמים רפואיים: מיקום טווח וסוג הפגיעה * גורמי אישיות: מבנה אישיות, אמונות, תפיסות. * גורמים סביבתיים: תמיכה רגשית ופיזית. ממליצה לך להסתייע בעזרה חיצונית; איש מקצוע שיעזור לך לראות את שלבי ההתקדמות, ילווה ויתמוך ברגעי המשבר, יעזור לך למצוא את הכוחות להמשיך בתהליך השיקום בהצלחה!!

אחרי אירוע מוחי הזהות לפעמים משתנה ויש צורך להגדיר מטרות ויעדים למצב החדש שנוצר. אני מאמינה ביצירת רשימת חלומות וכאופטימית כרונית גם מאמינה שאפשר להגשימם (לפחות את חלקם או באופן שונה) לעולם אל תוותר על עצמך!!!

דויד היקר.כל מה שכתבה טל נכון ואמיתי ומצוין למעשה אין לי מה להוסיף אלא מספר מילים .השתנית ונשארת מי שאתה למעט 8 שעות ביום שאתה לא כבר לא רץ ומטפס על הרים כמו מקודם ואני לא בטוח שעשית את גם קודם .בשאר היום אתה בבית או ישן אותו הדבר.כמו טל הייתי במצבה מצבך לפני 13 שנה .מהיותי סקרן לדעת על הליקויים המנטליים רגשיים והגופנים שלי וכמו שידעתי שתאור נכון של הצורך הנו חצי מהפתרון .נעזרתי המון באנשי מקצוע כמו ד"ר חנן דויד נוירופסיכולוג מלוינשטיין,מרפאים בעיסוק ,פסיכולג ,פסיכיאטר,נוירולוג רופא מין כולם מלוינשטיין , ובנוסף מכון סחרחורת אורתופד והתוצאות היו שהאופטימיות הנה הכלי החשוב ביותר וכמובן לתרגל את עצמך בזכרון ולהיות רגוע כמה שאפשר עם הקרובים ולהעזר בתרופות מרגיעות ואם צריך הליכה מפגש עם אנשים עם אותו סיפור חיים קריאה של ספרים כמו זה שכתבה טל על מנת להבין שזה רק שלב בחיים .לצורך אנשים באמצע החיים הקמנו את עמותת נאמן בה תקבל עצה וליווי טלפוני מקו התמיכה או באמצעות המייל שלי nisani1@bezeqint.net או באתר www.neeman.org.il הנה מספר הטלפון קו התמיכה: 03-6022934 בשיתוף האגודה לזכויות החולה. בהצלחה

מסכימה עם התוספת החשובה ושל איציק ואם אתה מבוטח מכבי. תוכל גם להעזר בשירות התמיכה והליווי שלנו. על כל שאלה מוזמן ליצור עימי קשר 0507847774

ודאי שקיים פוטנציאל שיקומי. הפוטנציאל תלוי בגורמים רבים כגון גיל והמצב הבסיסי, היכולת של המוח להתשלט על תפקודים שנפגעו ואינטנסיביות הפיזיותרפיה והריפוי בעיסוק.

דוד שלום עברתי ארוע מוחי לפני 5 שנים עם שיתוק צד שמאל הייתי מרותק לכיסא גלגלים ואינני מתכוון לגלול את כל שלבי השיקום נכון להיום אני נעזר במקל הליכה נוהג ברכב עם תפוח בהגה ( כך נהגתי גם בחול) לומד, מטייל בארץ ובחול רוכב על אופני יד ספורטיביים במסגרת אתגרים מטייל כל יום עם הכלב מתעמל מתנדב בנושא מיחשוב במועדון ותמיד מצהיר שאני יכול לעשות הכל רק אולי יותר לאט. בקיצור האם זה נקרא אצלך פעילות מלאה אז כן אגב עברתי את הארוע בגיל 64 !!! תהיה אופטימי וכמו שהמוהל של הנכד שלי אמר לי בטקס הברית "מלמעלה רצו שתישאר כאן אז תנצל את זה" וזאת אומר גם לך בהצלחה ברוח אופטימית