ליאת שלום. אני חוששת שברמה האבחונית - זה לא המקום הנכון לפנות אליו. לרוב לטיפול בכאב מגיעים או כשיש אבחנה אבל לא ניתן לטפל כדי לפתור את הבעיה או אם הגיעו למסקנה שאין שום אבחון ואז אין ברירה אלא לטפל סימפטומטית. בכל מקרה הבעיות העיקריות שלו בכלל אינן כאב - כך שגם לטיפול סימפטומטי אנחנו לא המענה. אין לנו שום דרך להכחיד טנטון או תחושות מוזרות. התרופות והטיפולים שלנו יודעים בעיקר להקל על תחושה אחת - כאב. אני הייתי פונה גם לנוירולוג יתכן שכל הבעיה היא מוחית ולא באיברים עליהם הוא מתלונן. זה הדבר היחידי שעולה בדעתי כרגע. ד"ר גור.

הי ליאת, אם הכול תקין אצל הבן שלך ברמה הרפואית, למרות שאיני רופאה אני ממליצה לבדוק מה מפריע לו ברמה הרגשית. אני מרשה לעצמי להעלות כאן גישה שאינה רפואית, ומתייחסת לאוזן - כנתיב של מה שאני שומע (ואולי לא רוצה לשמוע) והעיניים (מה איני רוצה לראות). אם נוסף הגרון - אולי גם מה איני אומר. האם המשפחה עברה או עוברת משבר? האם בבית הספר יש לו קושי?

אני לתומי חשבתי שמדובר בילד. סורי. אם כך - הוא ילד ממש גדול ולא בטוח שאת יודעת מה עובר עליו. אני מאחלת לו שימצא מזור. לגבי צלצולים באזניים, גם לי היו בעקבות דלקת באוזן. בהתחלה זה חירפן אותי והיום אין לי מושג אם זה קיים. אין מה לעשות חוץ מאשר להתרגל, להתעלם, למצוא שמחה במה שעושים, לפעמים לשנות גישות..ממה שאת מתארת הוא כפי הנראה אדם רגיש.