בוקר טוב רן ושנה טובה ומתוקה. כל הכבוד על התהליך שאתה עושה ובעיקר על ההצלחה של חודשיים ללא עישון. באופן עקרוני רוב תסמיני הגמילה נמשכים מספר שבועות (כשלושה) ורובם חולפים לחלוטין לאחר חודשיים שלושה. יש תסמיני גמילה כמו חשק לסיגריה ועלייה בתאבון שיכולים להמשך גם לתקופה ארוכה יותר. אבל כל אדם הוא שונה וכל אחד מגיב אחרת. מצד שני מאוד חשוב לא לבלבל תסמיני גמילה עם תסמינים של משהו אחר. לכולנו יש נטייה לייחס כל מיחוש למה שבדיוק עבר עלינו אז (לדוגמא גמילה מעישון) ולפעמים מדובר במשהו אחר. אז לפני כל דבר אחר - מציעה לפנות לרופא המשפחה ולעשות בדיקה אצלו ולוודא שאכן לא מדובר בשום דבר אחר שדורש בירור. התלונות שלך יכולות אולי להתאים (שוב, דורש בדיקה יותר מעמיקה אצל רופא) לרפלוקס - החזר של חומצה מהקיבה לגרון - זה יכול להסביר גם את הכאב גרון, תחושת שריפה בשפתיים ואפילו מיחוש בחזה. ניקוטין הוא חומר בסיסי והוא נוגד את החומצה של הקיבה ולכן הגוף התרגל במשך 20 שנות העישון הכבדות לייצר כמות גדולה יותר של חומצה בגלל הניקוטין. כשאתה מפסיק לעשן, לוקח לגוף זמן להבין שאתה כבר לא מספק לו את הניקוטין והוא ממשיך לייצר את אותה כמות חומצה שהוא התרגל במשך 20 שנה ואז אתה סובל בהתחלה מכל התמסמינים הללו. אתה יכול לנסות סותרי חומצה שקונים לבד בבית מרקחת (כמו מאלוקס) או לפנות לרופא (ואם אכן הוא יחשוב שמדובר בכך) אפילו תרופה שתוריד קצת את הפרשת החומצה. עוד דברים שיכולים לעזור - לישון עם מספר כריות ולא לשכב לפחות שעה וחצי שעתיים אחרי האוכל. אם אכן מדובר בחזרה של חומצה מהקיבה - זה בסופו של דבר יסתדר לבד עם הזמן והתרגלות של הגוף. מנגד אתה מציין גם מיחוש בחזה. מיחוש בחזה יכול להיות גם סימן לבעיות יותר משמעותיות שנובעות מהלב ולכן ממליצה שוב לפנות בהקדם לרופא ולבדוק שהכל תקין וזה רק מיחושים. אתה מציין שאתה לא מרגיש את השחרור מהסיגריות - תנסה לשבת ולחשוב איזה דברים כן השתפרו בחודשיים הללו - האם החשק לסיגריה פחת? האם קצת יותר קל לנשום כשעולים מדרגות? איך חוש הריח והטעם? האם קרה שאנשים העירו לך שאתה נראה קצת אחרת? לפעמים אנחנו עסוקים במה שעדיין לא השתפר ולא רואים את הדברים האחרים שכן השתפרו. מאחלת לך שנה טובה ובריאה:smile:

חג שמח . תודה רבה על התגובה אכן עקב המחושים בחזה עברתי בירור מעמיק כולל אקו לב, א.ק.ג .בדיקת מאמץ ללב ותפקודי ריאות לשמחתי הכל יצא תקין לחלוטין . לגבי נושא חומציות בכיבה אברר את הנושא . ושוב תודה רבה על הייחס החם

שלום רן מצטרפת לברכות ולחיזוקים על התהליך שאתה עושה. חודשיים זה כבר תקופת זמן משמעותית ללא עישון וגם התחלת הליכות בערב, נשמע שאתה בדרך הנכונה... אבל אתה עדין לא מרגיש את השחרור מהסיגריות.... אני מניחה (תקן אותי אם אני טועה) שאתה מתכוון לזה שהסיגריה עדין עולה במחשבות שלך והחשק לעשן מגיע ומציק...? נסה לשים לב למצבים שבהם אתה חושב על עישון: מתי זה קורה? בבוקר? בערב? כשאתה לחוץ או כועס? או אולי דווקא בזמן הפסקה או כשאתה נח בין משימות? שים לב למחשבות שעולות לך בראש בסיטואציות האלה. נסה להיות במודעות מלאה למחשבות שלך. לכל המעשנים יש מחשבות אוטומטיות שהם רגילים לחשוב, למשל: "סיגריה עכשיו תרגיע אותי" או "סיגריה זה כיף", או אולי "סיגריה עוזרת לי להפיג שיעמום"...וכו' וכו' לעיתים קרובות המחשבות האוטומטיות ממשיכות לצוץ בסיטואציות שהיית רגיל לעשן בהן, למרות שכבר הפסקת לעשן ושינית הרגלים. מאוד חשוב לשים לב למחשבות האלה ולנסות לשנות אותן כדי להצליח בגמילה ו"להוציא" את הסיגריה מהראש. נסה לזהות את המחשבות האלה כשהן עולות ולהחליף אותן במחשבות חיוביות על השחרור מהסיגריות. נסה לחשוב מה אתה יכול להגיד לעצמך, אתה יודע הכי טוב מה יעבוד לך.

שלום רן 1, כל הכבוד על ההפסקה. אני הפסקתי לפני חודש ואני מרגיש את אותם סימפטומים שדיווחת עליהם. גם אני מחכה לקבל את "הפרס" בהרגשה הגופנית אבל זה לא בא ואולי אפילו יותר גרוע. כאבי גרון, קשיים בנשימה, צרבות נוראיות, ולאחרונה גם שיעולים מרובים מה שמצחיק כי אף פעם לא השתעלתי כך כמעשן. התובנה שלי היא שכמו שד"ר בר-זאב כתבה למעלה זה שהגוף צריך להתרגל למצבו החדש. מצב בלי ניקוטין, זפת ושאר רעלנים. הגוף מתנקה וזה ויצר את התופעות האלו. זה לא קל - העליתי במשקל, אני מרגיש יותר עייף וחלש, אני חווה תופעות שדווחנו פה, החשק והפיתויים כל הזמן מולי אבל עם זאת אני רואה בזה תקופה של ניקוי והבראה. כל כך הרבה שנים התעללתי בגוף שלי עם סיגריות וצריך לתת לו את הצ'אנס להרפא. בסוף ארגיש את התועלת. כדי להתמודד אני משחזר לעצמי את התועלת שאני מקבל כעת עם ההפסקה. למשל אתמול בארוחת החג ישבנו סביב השולחן אחרי הסעודה, שרנו שירים ודיברנו. עם הילדים שלי וקרובי המשפחה האחרים ישבנו ודיברנו וצחקנו ואילו אשתי ואחותה המעשנות יצאו החוצה לסיגריה שלהן - מפסידות את הכיף הזה של הביחד עם הילדים. אם הייתי מעשן ויוצא איתם, כל החברותא היתה מתפזרת לה. הרווחתי! עוד דבר - הכסף. זה נשמע כעניין פעוט אבל זה לא! בכעשן אף פעם לא היה לי כסף מיותר. היום אני פתאום מוצא שטר של 20 או 50 ש"ח במכנסים, כסף שנשאר בארנק ואני מגלה כמה אני חוסך על לא להרוס לעצמי את הבריאות. עוד דבר - הגאווה. כל בוקר שאני קם כלא מעשן אני מרגיש ניצחון. איזה כיף להיות משוחרר מהעבדות למקל הקטן והמסריח הזה. אז שנחזיק מעמדד ותשהיה שנה טובה בריאה ונקיה מעשן.

תודה על התמיכה ... הדחף לעשן כבר ירד לגמרי ההתמודדות היא עם התחושות בגוף בעיקר עם התחושת שריפה בשפתיים ולשון שבאים והולכים כאשר זה מתחיל סף החרדות שלי עולה ואני נכנס לפינה לא טוב שנגרם לי נזק בריאותי בלתי הפיך . אנני יודע איך להתמודד עם זה.

היי איריס חג שמח ותודה על התמיכה מאחל לך בהצלחה בהפסקת העישון ואני מאמין שתוך זמן קצר הסיפתומיים יחלפו וכמובן ספורט עוזר בלשחרר את הגוף והנפש..

הי רן חג שמח לך ולכל התומכים. כל הכבוד לכם על התמיכה והתובנות החשובות. תמיד מעריכים יותר הישגים שמגיעים אליהם לאחר שהשקעתם מאמץ ומצאתם דרכים להתמודד עם קשיי הגמילה. יש לכם סיבה טובה להיות גאים בעצמכם. עשיתם שינוי מאוד משמעותי לטובת הבריאות שלכם. רן, רק רציתי להוסיף שבמהלך התכתובת הסברת שמה שמפריע לך הכי הרבה הוא התסמינים הגופניים שהופיעו והחשש שנגרם לך נזק בריאותי. מצד שני הבדיקות שלך יצאו תקינות ואלה חדשות ממש טובות:)

היי לאחר ביקור אצל רופא שיניים לא נמצא כל נגע בחלל הפה ... האם ישנם בדיקות נוספות שיש לבצע ??? נכון להיום אני בגמילה משך חודשיים ושבוע אך עדיין לא חזרתי לתפקד גם מבחינת עבודה חיים ומשפחה טרם הפסקת העישון. אין ספק שאני מרגיש את השיפור מבחינה גופנית יש אויר... והרבה !!! אך עדיין אני נמצא בבועה של דיכדוך וכל פיפס הכי קטן שאני מרגיש בגוף מעורר בי חשש בריאותי. המצב הזה קצת הזוי מבחינתי שכן טרם הפסקת העישון נהלתי פרויקטים ברמת סיכון ומורכבות גבוהים והיום אני בקושי מצליח לתפקד ..... אני אבטחתי לעצמי בכל מחיר לא אחזור לעשן.... השאלה /עזרה האם התחושות שאני חש הם בגדר סביר לגמילה או שיש לבצע בירור עם רופא מדוע אני חש כך. (אגב שבוע לפני תחילת הפסקת העישון עברתי בדיקות תקופתיות שיצאו תקינות)

הי רן, מבחינה בריאותית החדשות ממש טובות, שמחה בשבילך. שאלה לי אליך - האם חווית לפני הגמילה תקופה לחוצה? סיפרת שאתה מנהל פרויקטים מורכבים ברמת סיכון גבוהה. יכול להיות שהלחץ הוא מה שעכשיו נותן את אותותיו. לחץ הוא בעיה של הרבה מעשנים שבטוחים שהסיגריה עוזרת להם להירגע ולשחרר מתח... הבעיה בלחץ מתמשך הוא שהוא גורם נזק גופני ונפשי. אם זה המצב אולי כדאי להסביר לרופא שלך ולבקש הפנייה לבריאות הנפש. אולי שיחות עם איש מקצוע יעזרו...?

היי רן, אני שמחה לשמוע שהכל תקין. מעבר לבירור של החומציות יתר בקיבה אצל רופא משפחה לא הייתי עושה בירור נוסף. ממה שאתה כעת מתאר נשמע לי שמדובר יותר בקושי נפשי שהוא מאוד נורמלי וצפוי אחרי הפסקת עישון. הרבה אנשים חווים ירידה במצב רוח ודכדוך בתקופה שאחרי ההפסקה וזה יכול להמשך לפעמים אף חודשיים שלושה. מבחינת תסמיני הגמילה זה אחד התסמינים שנמשכים לעיתים יותר זמן. אצל חלק קטן מהאנשים זה אפילו יכול להוביל לדכאון ממש. לרוב מדובר באנשים שהייתה להם נטייה לפני כן אבל הם השתמשו בסיגריה ככלי להתמודד עם המצב רוח (כל פעם שהיה להם לחץ/קושי/ירידה במצב רוח הם עישנו) והסיגריה בעצם מיסכה (מלשון מסיכה) את הנטייה הזאת. עם הפסקת העישון היא יכולה להתפרץ שוב. כמובן שעדיף מבחינה בריאותית תמיד תמיד תמיד להפסיק לעשן גם אם סובלים לאחר מכן מירידה במצב רוח. אצל רוב האנשים זה חולף לבד תוך כשלושה חודשיים. אם זה לא חולף לבד או ממש מפריע לתפקוד במשפחה ו/או בעבודה אז מומלץ לשקול טיפול בתרופות לעזור. רופא המשפחה יכול בתשאול קצר יחסית להבין יותר לעומק מה המצב שלך והאם יש צורך בטיפול תרופתי. חשוב להבין שמבחינה נפשית אתה עובר עכשיו מעין תקופת "אבל" על הסיגריה. הסיגריה הייתה "חברה" שלך למשך שנים רבות, ליוותה אותך במצבים שונים/ קשיים ושמחות והיא בפועל אצל אנשים רבים הפכה לחלק מהזהות שלהם - לאנשים קשה לדמיין את עצמם בלי הסיגריה. כשמפסיקים לעשן גם הנפש עוברת תהליך של אבל על השינוי. אמנם זאת החלטה מבורכת אבל גם כנפרדים מחבר שהכאיב לנו ופגע בנו זה כואב... האמרה "הזמן יעשה את שלו" היא מאוד נכונה גם כאן. צריך להיות סבלני. מנגד כדאי וחשוב לעשות רשימה של דברים שאתה נהנה מהם ועושים לך טוב ולנסות בצורה אקטיבית להכניס יותר כאלו כרגע ללו"ז שלך. אפילו דברים קטנים כמו הליכה לסרט עם חבר, הליכה בפארק או על חוף הים, ללכת לסטנדאפ... מה שאתה מתחבר אליו. ועם כל מה שכתבתי למעלה, אם אתה מרגיש שזה חורג מעבר, או נמשך יותר מידי, תמיד תמיד הכתובת הראשונה היא רופא המשפחה. ואם יש צורך בטיפול תרופתי כדי לעזור לעבור את השלב הזה של הירידה במצב רוח זה עדיין בלי שום צל של ספק שווה את הגמילה ואת התועלת הבריאותית שהענקת לעצמך במתנה.

שלום רן,קודם כל שיהיה לך בהצלחה על הצעד העצום שעשית,אבא שלי גם הפסיק אחרי שנים רבות של עישון,וגם היה לו כל מיני תסמנים אחרי שהפסיק לעשן,אבל אבא דיבר עם מומחה מאנגליה והסביר רק אחרי חצי שנה הכל עובר,ועוד דבר מעניין שאמר לו המומחה אחרי שנתיים כמו שלא עישנת מעולם,לכן תמשיך להחזיק מעמד ואין לי ספק שתרוויח מכל הכיוונים,שוב בהצלחה לך.

חתימה טובה .... תודה רבה על התמיכה אין ספק שברגעים הקשים המילים נכתבות ...בימים האחרונים התחלתי להרגיש יותר טוב גם מבחינה גופנית ונפשית שבתי למסלול חיים נורמטיבי מכל הבחינות. החודשיים הראשונים לגמילה היו קשים מכל הבחינות אבל זה שווה את זה !!! לקום בבקר בלי לרוץ ולעשן .. להעביר את היום מבלי להרגיש כמו מאפרה... ולסיים את היום בתחושה של אושר שלמרות כל הקשיים ,הרגלים וכו .. אצלחתי להיגמל מהסגריות ..... מאחל לכל מעשן להפסיק עם הסגריות כאחד שעישן 20 שנים קופסה וחצי ביום היום בגיל 42 התחלתי את החיים מחדש אזז שנה טובה, חתימה טובה ובהצלחה לכל אחד שאומר לעצמו אני רוצה להיגמל מעישון.

רן יקר איזה כיף לך, מאחלת לעצמי להיות במקומך, בטח זכית בחיים חדשים לגמרי לקראת השנה החדשה, זה הישג אדיר ששווה לשמור עליו. כי מי שניסתה וחזרה לעשן מצטערת שלא הצלחתי, כנראה שיש בי הפחד עדיין בתלות בסגריה

ד"ר יעל יקרה תודה על תשובתך המבינה והתומכת! הפחד להזדקק לסיגריה! כשהחלטתי להפסיק פעם וניסיתי זה חפר לי בראש בלי סוף ש"אני רוצה לעשן" ואז הקול השני הטוב משכנע שלא וכך זה חוזר לי בראש בלי סוף, המלחמה בראש במחשבות הרעות מול הטובות, גורם לי לכאבי ראש לחץ בחזה חרדה רעידות נשימות מואצות הזעות דופק מהיר ואז רצה מהר לעשן ונרגעת, הסיגריה נותנת לי תחושת בטחון ששום דבר לא משתנה שהכל בסדר ידוע וקבוע ושאני לא צריכה להתמודד עם מצבים חדשים שקשים לי ואולי אכשל בהם. אני פוחדת לנסות שוב ולהשבר שוב, צריך תעצומות נפש ענקיות שלא נראה לי שיש לי אותן כרגע במצבי. ואני מרגישה ויודעת שזה מזיק ורע לי מאוד יש לי גם אסטמה וחרחורים ובבוקר יש לי לחץ בחזה כזה...במקום לנשום אויר נקי בבוקר אני רצה ישר לסיגריה..אז חושבת בקול רם ממה בדיוק מפחד מזוכיסט? שאם לא יתאפשר לו לעשות רע, הוא לא יתקיים בכלל...

היי מתעניינת2, את צודקת, באמת צריך תעצומות נפש לנסות והפחד שלך מלנסות שוב ולהכשל מובן לחלוטין. התחושות שאת מתארת של כאבי ראש, לחץ בחזה, רעידות, נשימותמואצות וכו - כולם חלק מתסמונת הגמילה מהניקוטין. הגוף שלך התרגל לקבל ניקוטין בכמות גדולה כל יום והוא כרגע לא יודע איך לתפקד בלי זה. זה בעצם ה"קריז" של הגוף כשאת מפסיקה לו את החומר שהוא מכור אליו. הדבר העיקרי שצריך לזכור שזה זמני - זה קשה ולא קל להתמודד ויש אנשים שחווים את זה בצורה מאוד קיצונית אבל אצל כולם בלי יוצא מן הכלל 100% זה עובר! לרוב תוך מספר ימים זה נהיה חלש בהרבה ותוך שבועיים שלושה "נרגע" ואחרי חודשיים שלושה כמעט ולא מרגישים שום תסמין גמילה. זה גם בדיוק החלק שהתרופות מאוד יכולות לעזור - זה בדיוק מה שהן עושות - מחלישות מאוד מאוד את תסמונת הגמילה כך שהיא לא תפריע לך להגמל. אז לחלק הזה בהחלט ממליצה לנסות את הטיפול התרופתי. גם החלק של ההשתוקקות לסיגריה נורמלי לחלוטין וחלק מתסמונת הגמילה רק שהוא בהחלט יכול להמשך יותר זמן מהחלק הגופני שתואר למעלה. אבל גם כאן זה הולך ונחלש ונרגע עם הזמן. זה תהליך שלוקח זמן. בימים הראשונים זה חופר לך בראש כל הזמן ואין דקה שאת לא חושבת על סיגריה ואחרי כמה ימים זה רק פעם בשעה ואחרי עוד כמה ימים זה רק פעם בכמה שעות ועוד קצת וזה רק פעם ביומיים-שלושה וכך הלאה עד שתמצאי את עצמך חושבת על הסיגריה רק פעם בשנה... את יכולה דרך אגב להרשם לסדנה חינם גם בשביל להתחיל בתהליך גם אם את כרגע עוד לא מוכנה להפסיק לחלוטין. לפעמים לשמוע אנשים אחרים באותו מצב ואיך הם מתמודדים, לעלות את הפחדים שלך בע"פ, זה הכל חלק מהתהליך שיכול לעזור. עוד דבר - תנסי לחשוב מה את כן מרגישה שאת יכולה כרגע לעשות כדי להתקדם - האם את מוכנה להפחית? האם את מוכנה להחליט על מקומות מסויימים שבהם את לא מעשנת או מצבים שבהם לא תעשני? תנסי לחשוב על משהו שימשיך לקדם אותך בדרך למטרה אבל שאת יודעת שאת יכולה לעשות. מה דעתך על זה?

שלום למתעניינת ולכל התומכים אני מאוד מתחברת ומחזקת את מה שכתבה לך ד"ר יעל. תרופות לגמילה מעישון באמת מקלות על התהליך ברמה הפיזית. בדיוק בגלל זה כדאי לך להתחיל לאט, כדי להקל על התהליך. קודם כל במחשבה על איך להתקדם ואז לתכנן את ההמשך צעד אחד צעד. חלק גדול מהחרדות נובע מזה ש"קופצים למים" לא מוכנים. מעשנים טועים לחשוב שכל מה שצריך כדי להפסיק לעשן הוא פשוט להפסיק. זה ממש לא פשוט. כל מעשן מכיר מישהו שפשוט זרק את הסיגריות וזהו - אבל הסטטיסטיקה מראה שמעטים מצליחים להיגמל מעישון בכוחות עצמם. הסדנאות בקופות החולים בנויות כך שבמפגשים הראשונים לא מפסיקים לעשן אלא מכינים אותך לתהליך ונותנים לך כלים להגברת מודעות להרגלים האוטומטיים שלך. כך את מקבלת יכולת להפחית את כמות העישון ולקבל ביטחון שאת אכן יכולה. השלב הבא הוא להבין בהדרגה גם איך לשנות את המחשבות האוטומטיות על הסיגריה, והכרה בכך שאת מצליחה להתמודד ללא עישון עם יותר ויותר מצבים לאורך זמן... ולבסוף גם החשק לעשן מפסיק לחפור כי למדת שאת יכולה להתמודד עם הכל בלעדיה. זה מהליך ארוך של למידה.... אבל דווקא בזכות זה שהתהליך ארוך ויציב הוא גם מחזיק לאורך זמן ואת בסופו של דבר מתחזקת ומבינה את הכוחות שלך לשנות את ההרגלים המזיקים בחייך. תחליפי את המילה "כישלון" במילה "ניסיון". אין מה לפחד מניסיון. כדאי מאוד לנסות, גם אם זה אומר לנסות יותר מפעם אחת :)

שלום יוני וכל הכבוד על הגמילה מעישון כבר 3 חודשים. ההמלצה תמיד במצבים אלו היא לגשת לרופא המשפחה לבדיקה והתייעצות. בהנחה שקשור לגמילה מעישון אחת האופציות שיכולות לגרום לתסמינים שתיארת היא רפלוקס או חזרה של חומצה מהקיבה לתוך הוושט - זה גורם לצרבת שיכולה להיות מורגשת כמיחושים בחזה, ולגירוי/אי נוחות בגרון. בשבועות הראשונים אחרי גמילה מעישון יש לעיתים החמרה בצרבות ולרוב זה מסתדר עם הזמן לבד. הגוף התרגל במשך שנים להפריש כמות גדולה יחסית של חומצה בקיבה כדי לסתור את הבסיסיות של החומרים בסיגריה. כעת עם הגמילה, הוא צריך ללמוד להפריש פחות חומצה. בהנחה שזה אכן הבעיה יש לכך פתרונות קלים יחסית של מתן סותרי חומצה לתקופה מסויימת.
עם זאת, תמיד צריך לשלול אבחנות אחרות - מיחושים בחזה תמיד מחייבים בדיקה כדי לוודא שלא מדובר על משהו ממקור הלב.
אז מציעה לקבוע תור לרופא המשפחה:)

מציעה לקרוא גם את הפניות והתשובות האחרות בשרשור הזה - חלק מהאנשים התלוננו על תסמינים מאוד דומים לשלך
נשמח לשמוע איך נגמלת, איך הולך, מה עזר לך ובכלל טיפים לאחרים שמנסים להיגמל