מנהלי קהילה



חרדות וצבא
שלום, אני בן 16 וחצי מאור יהודה לפני שבועיים קיבלתי צו ראשון ומאז ומעולם חשבתי על קרבי ורק קרבי.. הבעיה היא החרדות שלי.. תמיד היו לי חרדות, לפני שנתיים בטיול שנתי היה לי חרדת נטישה חמורה שלוותה בניתוק מהמציאות והתגברתי עלייה ובכך שהלכתי שנה הבאה עוד פעם לטיול שנתי והתגברתי על החרדה לגמרי לבד.. אך יש משהו אחד שלא פתרתי אותו וזה שינה מחוץ לבית.. משהו שאני לא יכול לעשות, לפני כחודש התחלתי להשתמש בריטלין la 40mg (באישור פסיכיאטר כמובן) וזה עשה לי אופוריה, בתום ההשפעה של הכדור חטפתי בום של החיים שלי( דיכאון עמוק, וחרדות מוגברות) ואני עכשיו על רמוטיב 250 לוקח פעמיים ביום מכייון שזה הגיע למצב של חוסר תפקוד..ואני לא מרגיש שזה עוזר לי, זאת אומרת חזרתי לתפקוד אבל לא יורדת ממני המועקה הדיכאון שמתגבר בלילה ומחשבות על מוות, האם זה יעבור לי ואם לא אפשר לטפל בזה? כי לפי מה שאני יודע ככה לא יקבלו אותי ולא יגייסו אותי וקרבי זה החלום שלי והחיים שלי לא שווים כלום בלי זה.. האם לדבר עם קב"ן או לא? תתנו לי עצות בבקשה
מופידורה
שלום שחף. האם אפשר לשאול אותך למה ככ חשוב לך ללכת לקרבי? והאם יתכן שדווקא השאיפה ללכת לקרבי מעורררת את חרדות המוות?..... שיהיה יום טוב
שחף6
אין לי חרדת מוות יש לי מחשבות על מוות.. אני לא מפחד ממנו
שחף6
השאלה שלי היא האם החרדה יכולה לעבור ואם לא אז האם אני יוכל להתמודד איתה במסגרת הצבאית
מופידורה
אז איזה חרדות יש לך, כשאתה מדבר על "חרדת הנטישה"?.... ואיזה מחשבות על מוות יש לך?... והאם חשבת ללכת לטיפול פרטני עכשיו כדי קצת לפתוח את זה?... לי נשמע שללכת ככה, לא מטופל, לצבא, ובטח ובטח לקרבי, זה ... נראה לי לא הגיוני.... גם ככה אתה לא באמת מודע למה שקורה לך, ואז תחת לחצים, ויש לחצים קשים בצבא ובטח בקרבי, זה יידחס עוד ועוד ויגרום לנזקים. מה אתה חושב על מה שאני אומרת?....
שחף6
את צודקת אבל האם אפשר לטפל בזה וכן להתגייס לקרבי? יש לי בינואר צו ראשון
מופידורה
שחף, אתה מתכוון שאם תלך לפסיכולוג פרטי אז הוא יהיה מחוייב לדווח לצבא?... זאת השאלה שלך?.... אז אולי תפתח פוסט חדש ותכתוב בכותרת שלו שאלה לאנשי המקצוע שפה.... כדי שישימו לב ואני בטוחה שישמחו לענות לך. זה ברמה המעשית. ברמה הפנימית, שחף הייתי בכל זאת שואלת את עצמי לו הייתי אתה למה ככ חשוב לי ללכת לקרבי. אתה יודע, דברים לא קורים כמו שאנחנו חושבים תמיד בחיים, ואנחנו מחזיקים מעמד בכל זאת. מה שנראה לי בטוח זה שאם אתה לא מטפל בעצמך ולא מביא למודע מה שקורה אתה תיפגע נורא נורא אם תסתיר את זה מהצבא ותצליח להתגייס לצבאי. אני מפצירה בך מעומק לבי לא לעשות את הטעות הזאת. אתה חייב לטפל בעצמך ולדאוג לעצמך. לפני שאתה דואג למדינה. בבקשה תדאג לעצמך
מופידורה
להתגייס לקרבי (ולא - לצבאי)
ללא שם יאפ
היי שחף. קודם כל תנשום תרגע. ישלך זמן אני מתארת לעצמי. אני יכולה להגיד לך בוודאות , שגם אני לקחתי רטלין וגם רמוטיב ( אבל אני התחלתי לפני..) לי אישית הרמוטיב לא עזר לכן החלפתי כדור. כמה זמן אתה נוטל את הרמוטיב? ודבר שני, אל תוותר על הכדורים, תמשיך לקחת עד שתראה שיפור, לגביי הקבן תוכל להפנות אליו מכתב מאיזה פסיכאטר\ רופא מישפחה שיחכה עד לסיום יב. ואז להביא חוות דעת שונות ולך תדע אולי עוד שנהשנתיים זה יעבור ותוכל להתגייס. בהצלחה (:
barak2017
שחף בוא תהיה רגע מציאותי, לא כל אחד בנוי או נדרש להיות קרבי, לדעתי האישית עדיף לך לא להיות קרבי לא כל אחד בנוי או צריך להיות בקרבי, להיות בקרבי מדובר על עומסים נפשיים ופיזיים מאוד קשים, צעקות, הרבה משמעת, הרבה עונשים שלא שומעים להוראות, וכל הזמן בשטח זאת אומרת לעשות את צרכיך בשטח כשחבר שלך עומד לידך ושומר עליך, לא תמיד מתפנה למקלחת, והרבה אימונים וכושר גופני, להחזיק על עצמך הרבה משקל וכדומה.... לדעתי לפי אך ורק מה שרשמת זה לא מתאים לך, אם זה פיזי או נפשי לפי מה שכתבת, יש מצבים שבנאדם בכושר פיזי טוב אבל נפשי לא בני לעומסים האלה. לדעתי רד מהקרבי. אם תשאל אותי מה דעתי על זה? אז תשכח בכלל מקרבי ואני הייתי הולך על 2 מהלכים: מהלך 1 - לפנות לקבן ולא לשרת בכלל מהלך 2 - לפנות לקבן ולדווח לו על מצבי הנפשי דע! כי אם לא תדווח על מצבך הנפשי בפניה אישית ללשכת הגיוס אתה עשוי למצוא את עצמך במצב מאוד לא נעים, כי אחרי הגיוס אין לך עם מי לדבר, הקירות אטומים, וצהל לא מתייחס בכלל רק במקרים מאוד חריגים מאוד קשה להשיג דברים אחרי הגיוס, לפני הגיוס קל לשלוח מכתב ללשכת גיוס ואז תהיה ועדה שתחליט על גיוסך או לא. בנוסף לזה: אם אתה רוצה לשרת אז בסדר, אבל לפחות שיצא לך משהו טוב מזה וגם שצהל יקבל חייל מוכשר, לך צא ולמד, אתה טוב במספרים? תלמד חשבונאות או חשב שכר, אתה טוב במחשבים תלמד משהו במחשבים, תשגר לצהל את התעודות המקצועיות שלך ויש סיכוי טוב שהם יראו בך כפוטנציאל ויעסיקו אותך בשירות בתפקיד המקצועי וכשתשתחרר אתה תצא עם ניסיון מקצועי וזה יתרום לך באזרחות. זה מה שאף אחד לא מספר.... תדווח גם לקבן שאתה מעוניין לשרת בתפקיד המקצועי שלך וכך תוכל הכי טוב לעזור לצהל זה עשוי להשפיע על ההחלטה הגורלית מה תעשה 3 שנים בצהל ויוכלו להתחשב בך. וגם אם לא תוכל לעתור שוב. ריטלין, דיכאון, מוות, כל אלו רק תומכים בהחלטה לא להתגייס לשירות קרבי! המלצה אישית תוותר על הרעיון הזה גם לי היה את החשק להתגייס לקרבי שהייתי בגילך כי לא הבנתי בכלל מה זה אומר קרבי ומהן המשמעויות של זה מקווה שעזרתי... שנה טובה ומתוקה ברק:shades:
שיר רייכרט רמות
שלום שחף, נשמע שאתה סובל מאוד, גם מהחרדות וגם מהדיכאון של התקופה האחרונה. בהחלט אפשר וכדאי לטפל בזה. אתה אומר שיש לך חרדות מאז ומתמיד - האם אי פעם טופלת בעבורם? תרופתית או בשיחות... האם סיפרת את כל זה לפסיכיאטר שרשם לך רטלין?
שחף6
כן הוא ידע שיש לי ובכל זאת הביא לי
שיר רייכרט רמות
השאלה האם ביקשת עזרה עבור החרדה שלך, ולא רק לשונות הקשבית?
שחף6
לא כי הצלחתי להתגבר עלייה לבד ללא תרופות
שחף6
לא כי התגברתי עלייה לבד
שיר רייכרט רמות
אם אתה חש שהתגברת על החרדה, אז אין בעיה... אני קיבלתי את הרושם שהיא מאוד קשה ומטרידה אותך כיום, ואז ייתכן וכדאי לשקול עזרה מקצועית כלשהי כדי לעזור לך שוב להתגבר.
shoshan
שלם רב שחף מכיוון שהתגברת לבד על ארועי חרדה, אני משערת שאתה בהחלט יכול ורוצה להתגבר על חרדות ודכאון בעזרת טיפול קוגניטיבי בהוויוריסטי CBT. שיחות ושינויי תגובה מתאימים לך. אפשר שאין לך עדיין צורך בתרופות נוגדות דכאון. אולם עליך להגיע לאבחון מקצועי ומוטב שעה אחת קודם כי נגרם לך סבל מיותר. אתה צעיר מאד, אינטליגנטי ומבין היטב מה קורה לך. לכן כדאי לך לעבודאימון לשינוי, מדיטציה, עבודה על עיוותי חשיבה ווויסות רגשי. אין לי ספק שתצליח. עליך רק ללמוד אצל מישהו/הי/הם מקצועי לעילא ועילא. ניתן ללמוד איך לעצור מחשבות קשות ושליליות שהן אוטומטיות למוח האנושי להישרדותו ולתפקד תחת לחץ. הכי חשוב עכשיו לא ליפול אצל שרלטנים ולקבל אבחון מתאים. כן כדאי בהחלט להכניס בסוד הענינים את רופא המשפחה, ההורים, מבוגר אחראי בסביבתך וייעוץ מקצועי. לקופות החולים יש מערכת תומכת. יש גם איבחונים וטיפולים פרטיים מצויינים אך הם יקרים. השמירה על סודיות אינה נבונה במקרה שלך והופכת את מצבך לדרמטי ומופרז שלא לצורך. החרדות הקיומיות והאחרות הן נחלת מיליונים בתרבות המודרנית ההישגית. אתה חרד כי אתה חלק מן האנושות ואתה רגיש. צא ולמד את אשר עליך לדעת. המסע מתחיל בצעד אחד.