שלום, אני בת 16. סובלת מהפרעת אכילה שנתיים. לפני שלושה חודשים הגעתי לאישפוז במלחקה ד' בבית חולים שניידר. כעת אני במשקל תקין (לאחד שהייתי bmi 14) ואני לא רוצה להגיע למשקל היעד המתוכנן. אני כן מוכנה להגיע אליו עם אימונים ועלייה בשרירים כי המבנה גוף שלי רחב ולמרות שהמשקל לא גבוה זה נראה ככה. עכשיו אני יודעת שזה חלק מההפרעה לחשוב ככה, אבל אני באמת אומרת כי כל האנשים שמכירים אותי מסכימים שכרגע אני נראת יחסית מלאה.
בכל מקרה, אני לא רוצה להמשיך את האישפוז ומכוון שאמרו לי שזה החלטה שלי אני רוצה לצאת.
עכשיו השאלה שלי כזאת, האם אפשר וניתן לאשפז בכפייה נערה במשקל תקין שכן אוכלת וכן שומרת על אותו המשקל, רק בגלל שהיא משתחררת בניגוד להמלצה הרפואית?
הם אמרו שמרגע השחרור המקרה עובר לפקידת סעד ושופט נוער והם יחליטו. אני באמת מרגישה שלמרות שאני לקראת הסוף המקום הזה לא שינה כלום חוץ מהמשקל שלי וכרגע אני יותר אומללה משהייתי ויותר שונאת את עצמי.
בנתיים בכל השיחות אני רק מרגישה כאילו הם ניסו להפחיד אותי ולגרום לי לחזור מתוך פחד לאישפוז בכפייה.
האם, מנסיונכם האישי ומקרים שקרו, אישפזו קטין בכפייה למרות שהוא bmi 18 רק בגלל המלצה רפואית? אני מרגישה כאילו אני עולה במשקל סתם ומבחינה נפשית הכל אותו דבר, ואפילו יותר בדיכאון. אני מרגישה שאני יצליח לעבור תהליך יותר אפקטיבי כשאני בבית וכשיש סביבי תמיכה שעוזרת. בבקשה תעזרו לי אני עובדת עצות... וסליחה על המגילה..