אוף כתבתי מלא והכל נמחק.. למי שמתקשה בהליכה ועמידה כדאי לתאם עם חברת התעופה ליוו של באגי או כסא גלגלים בשדות התעופה. הכינו תיק תרופות כולל אלו של הטרשת, קחו אותו איתכם לתא הנוסעים ואכסנו אותו לפי ההוראות של כל תרופה. כדי לקחת את תעודת הנכה שמנפק הביטוח הלאומי. אם יש לכם קושי בכניסה ויציאה מאמבטיה דאגו להזמין חדר עם טוש. תהיו גמישים וסלחנים לעצמכם ולתוכנית - לא חייבים לטפס 1000 מדרגות רק כי קראתם שיש נוף יפה. שלבו הפסקות במהלך היום ( קפה, מסעדה, ספסל בפארק) קחו מקל או כל אביזר שיכול להקל, גם אם לא תשתמשו שיהיה. בדקו באתר האינטרנט של היעד נסיעה את נושא הנגישות

בנוסף להמלצות טובות של עינת אוסיף כי מזגן שהוא החבר הטוב לקייץ החם, רצוי לדאוג שיהיה במלון ולא לקחת כמובן מאליו שאם יש בארץ בכל בית מלון, יהיה גם במלון אותו הזמנתם בחו״ל. בהרבה מקומות באירופה לא מצויים מזגנים אז למי שחשוב שיהיה לו מזגן בחופשה- לברר מראש! כך גם בתחבורה ציבורית ויש מצב להיכנס לאוטובוס ולהיות מופתעים כי אין מזגן ביום חם ביותר... אז לברר קודם- איך? יש באתרים שונים באינטרנט הרבה מאוד אינפורמציה, יש קבוצות פייסבוק לכל מני יעדים כגון: אוסטריה לישראלים, וינה לישראלים, רומא לישראלים, בודפשט לישראלים ועוד ועוד.... בכל מקום כזה אפשר לשאול שאלות בעניין מלונות, אמצעי תחבורה, המלצות על מקומות בילוי וקניות ועוד ועוד... ויש גם אינפורמציה שכותבים אנשים שהיו במקומות אלו ושמחים לחלוק את הידע שלהם. בעניין כרטיס נכה שמנופק מהארץ, למי שיש כזה שמצויין בו כי המלווה פטור מתשלום אז העניין מכובד ברוב המקומות בהם היייתי. יש מדיניות שונה במוזיאונים השונים במקומות שונים באותו ארץ.. אבל לגבי בעל נושא התעודה, תמיד קיבלתי הנחה בשיעור כזה או אחר. בשדה התעופה, רצוי להודיע מראש באם נחוצה הסעה בתוך השדה או אמצעי תעבורה מיוחדים אחרת לא תמיד יש בנמצא לספק את השירות הנדרש. כדאי לומר בדלפק הצ׳ק אין שאתם מבקשים ששירות הסעה או הובלה מיוחד ימתין לכם ליד כבש המטוס בנמל הנחיתה ואז הכל מתקתק כמו שצריך. ממתין מישהו עם כבר גלגלים.. אחכ הסעה או מה שצריך ויש עקיפת תורים בבדיקת הדרכונים, גם למלווה. זה יתרון עצום ולעיתים מהווה איזו נקודת פתיחה עמדה לטיול, בבחינת יתרון בחיסרון! תרופות תמיד כדאי לקחת בתיק היד, לא רק לאנשים עם טרשת נפוצה. אני ממליצה זאת גם לאנשים המשתמשים בתרופות דרך קבע, שכן מזוודות עשויות ללכת לאיבוד ואם תרופה חשובה אובדת לא יעזור פיצוי כספי... בגד או כל חפץ נוכל ללכת לקנות או להשלים בקלות אבל תרופות, לא. אם התרופה דורשת קירור אפשר לבקש מהדיילים לשמור את זה במקרר שלהם. למי ששירותים הם נקודת התורפה- להזמין או לבקש מקום במטוס שקרוב מאוד לשירותים בכדי שתהיה הדרך אליהם קצרה. בזמןהטיסה- לעשות קצת מתיחות, לקום כמה שניתן, לשתות מים, להעביר את הטיסה בצורה הכי נעימה שיש... אם יש צורך לשלם כמה עשרות שקלים בעבור מושב נוח יותר - אני חושבת שהשיקול הוא לעשות זאת בכדי להגיע ליעד עם גוף פחות כואב, פחות עייף ועם חוויה נעימה . הטיול עולה לא מעט אז כדאי תמיד לחשוב בצורה כוללת ולהחליט שהטיסה היא חלק בלתי נפרד מחוויית ההנאה והנוחיות. אגב נוחיות, הכריות הקטנות שלעיתים מסופקות בטיסות נהדרות לתמיכה בגב תחתון, אם אין כאלו בטיסה, ולרוב אין, אפשר לקחת כרית קטנה אתכם ולהשתמש בה , לגבי זה מציל מכאבים בישיבה ממושכת ובגלל טוב לכל מני מצבים של צורך בתמיכה בצוואר, רגליים ועוד.. רצוי שהכרית תהיה רצת נוקשה ולא רכה מדי. אפשר להכין לבד או במקרה ולא מוצאים משהו מוכן ניתן להשתמש בכרית קטנה מתנפחת, כך לא תופס מקום ומשקל. אני נוהגת להצטייד במקל טלסקופי (מתקפל) לכל נסיעה, כי מי יודע אם תהייה החמרה בהליכה ואזדקק לסיוע והשענות... מניסיוני, פעם אחת זה היה נחוץ וזו הייתה הפעם שהייתי מאושרת שלקחתי את החבר.. מאוד נעזרתי בו! במוזיאונים גדולים כשהליכה בהם מאוד מעייפת יש אפשרות לשכור תמורת מטבע קטן או לעיתים בחינם כסא גלגלים ואז המלווה או מי שאתכם יכול להסיע אתכם... כך בני עשה אתי בדנמרק כמוזיאון בו הייתה הליכה מרובה והייתי מותשת. זה מאוד עזר והייתה לנו חוויה מעניינת נוספת בזכות זה בתערוכה! לאנשים בכסאות גלגלים.. יש מקומות בחו״ל שבדלת הכניסה מצויין על שלט כי עליכם לצלצל בפעמון ואז יגיע מישהו לפתוח את הדלת.. בענייני נגישות עם כסאות גלגלים יש כאלה מומחים יותר ממני אז אשאיר להם את המקום לכתוב. מאחלת לכולם נסיעות טובות וחוויות לרוב. אני מאמינה שכל נסיעה מביאה שמחה בלב אפילו אם יש קושי פיזי לעיתים, כך שעם הערכות נכונה הכל ייעשה יותר נח.. עשיתם לי חשק לנסוע...

לאן הכי הייתם ממליצים לטוס? קיים היעד המושלם, קריר, זול נוח, קרוב, ידידותי, יפה, מרגש עם נגישות וסובלנות? אני מאמין שאין דבר כזה מושלם, אז לפחות הכי קרוב...

‎מנסיוני, ‎דבר ראשון, אם רוצים לטייל בחו״ל אז לא לוותר על זה. :) ‎דווקא אחרי אבחנת הטרשת, התחלתי לטוס לחו״ל, דבר שלא עשיתי לפני. ‎פשוט החלטתי שאני משתדלת לנצל את החיים בשביל מה שאני באמת רוצה. ושחשוב לי. ‎ואם יש מגבלות, אז משתדלים למצוא פתרון להן, או יעד שיותר מתאים. ‎העיקר לא לוותר :) ‎טסתי מס פעמים עם קופקסון, ומס פעמים בלי (באישור הנורולוג שלי). ‎יש יתרון לטוס למדינה קרה כי אפשר להחזיק את הקופקסון בחוץ ללא צידניות מיוחדות. (עד חודש ימים , עד טמפ החדר, אם לא טועה). ‎טיסה ראשונה שעשיתי הייתה לאירלנד עם חברים והיה מעולה! :) ‎יעד קריר ומומלץ ממש ממש!!! ‎היתה טיסה אחרת לתאילנד, שטסתי עם 30 זריקות קופקסון (עוד כשהיה בהזרקה יומית). ‎טסתי עם צידנית שמחזיקה 16 שעות, אבל זה לא הספיק לכל זמן הטיסה עם קונקשנים, וביקשתי קרח בטיסה האחרונה. ‎הדייל הביא לי קרח יבש. לא ידעתי שזה מקפיא. ‎וכשנחתתי הבנתי שנהרסו לי כל הזריקות. ‎בהתחלה נלחצתי, אבל דיי מהר הבנתי שזה לא יעזור למצב. ושכדאי להרגע ולקוות שיהיה בסדר! ולהנות ושאין מצב לחזור הביתה. (היתי בתקופה יציבה של הטרשת). ‎נראה לי, אם זוכרת נכון, יכול להיות שגם יצרתי קשר עם הנורולוג בארץ, באיזו דרך, שהרגיע אותי שבמצב שהיתי בו הסיכוי להתקף היה נמוך אז שארגע ואתחיל להנות מהטיול. ‎ובאמת היה טיול ממש כיפי. ‎(אז מנסיוני- אם מבקשים קרח בטיסה לוודא שזה לא קרח יבש שהוא מקפיא, מסתבר). ‎כמובן לעלות עם הזריקות למטוס ולא להשאיר בתא מטען כי גם שם הטמפ לא בטוח מתאימה לכל תרופה. ‎לבקש אישור/דרכון לתרופה ולהציג בנמל תעופה, כדי לעלות איתה למטוס. ‎מנסיוני, לא כל חברת תעופה מסכימים לשים דברים אישיים במקרר. ובעיקר ביעדים שהם קצת ״חורים״, לא תמיד יש מקרר בטיסה בכלל. ‎אז אם טסים עם זריקות שדורשות קרור, להערך בהתאם... לקחת צידנית מראש. לדאוג לקרח. כדאי שתהיה דרך לתקשר עם הנורולוג, אם דרך מייל, או דרך טלפון של המרכז שבו מטופלים, למקרה חירום, כדי לדעת מה לעשות או דרך עוד דרכים. (ביחוד אם טסים לתקופה ארוכה וליעדים בהם הרפואה לא משהו...). הייתי טסה עם כדורי פרדניזון למקרה חירום (גם בהמלצת נורולוג עם הסבר על המינון וכו). ומכל היעדים בהם הייתי, ממליצה על אירלנד כיעד קריר ומיוחד וכיפי... לא יקר במיוחד, לא מדינת עולם 3, אבל עדיין מרגיש אחרת מאירופה, יש הרבה נופים שונים, אווירה טובה, אנשים חביבים, הסכימו שאשים את הזריקות שלי במקררים שלהם בגסטהאוסים (אם לא היו מקררים בחדרים), טיילתי עם הזריקות בחוץ בגלל הטמפ הקרה. מבחינת נגישות לנכים, אני חושבת שראיתי הרבה שלטים שם שקשורים לעניין והתרשמתי שיש מודעות לנושא. (אבל זה היה מזמן, וכדאי לוודא שוב את הדברים).

כבר כמה שנים שאני נוסעת עם כסא גלגלים, קניתי אותו במיוחד לנסיעות לחול כדי שעייפות הרגליים לא תעצור לי את היום וכתבתי בעבר פוסט על כמה יעדים שבהם הייתי רומא https://www.camoni.co.il/411802/30323 וינה https://www.camoni.co.il/411802/29878 ברצלונה https://www.camoni.co.il/4 11802/519768 וגם לפלנד קיבל פוסט אבל זה לא ממש רלוונטי לעונה בנוסף מינכן כולל ביקור בדכאו היה מאוד נגיש ליסבון בפוטוגל לא ממש נוח העיר העתיקה כולה אבנים משתלבות כמו ברומא וקשה לנסוע עם הכסא אבל לא בלתי אפשרי חשוב לציין שצריך לשכור רכב שיכול להכיל גם כסא בנוסף למזוודות, קצת יותר יקר אבל גם הרבה יותר מפנק ואם יש ילדים מאחור אז יש להם המון מרחב מה שמפחית ריבים

גם בפדרציה העולמית לטרשת נפוצה עסקו בנושא החופשה וממליצים לא לוותר ולצאת. הם אספו מחלק ממדינות אירופה דוגמאות למלונות, אתרים או חברות טיולים המארגנות מסלולים ותנאים נגישים. מצרף את הקישור עם מקומות מומלצים שנבדקו ע"י האגודות לטרשת נפוצה באותה מדינה: מאיטליה עד הודו, יוון עד בריטניה... להזמין ולנפוש (או לפחות להציץ בתמונות בקישורים השונים ולהתחיל לתכנן...). אין ספק שנושא הנגישות עולה למודעות בכל רחבי העולם והיום קל יותר מבעבר לצאת ולטייל (אך עדיין צריך לתכנן ולהתארגן היטב וכנראה שהטיול יעלה יותר), אפילו ליעדים שנחשבו בעבר למיטיבי לכת בלבד כמו הודו.

והכי חשוב אל תשכחו לבטח את עצמכם. לדעתי החברה היחידה המבטחת חולי טרשת נפוצה היא passport card עד חודש ימים. יעדים מומלצים בקיץ הם: שוויצריה, אוסטריה והאלפים באיטליה הכוללים הדולומיטים וההרים האיטלקים בצפון מערב איטליה, האלפים בצרפת, גם ברווירה הצרפתי והאיטלקי לא חם מידי, כמו כן שוודיה, נורבגיה ואפילו פרובנס היה סביר, ברצלונה וכמובן דרום אפריקה: חורף שם אך חורף קל עם נופים מדהימים וסאפרי.