הי לכולם,
אני רוצה להתחיל לדון כאן בשיטות טיפול קצרות מועד, ממוקדות, של תיאורטיקנים מעניניים ותורמים בגישה הפסיכודינמית.
נתחיל בפסיכותרפיה דינאמית קצרת מועד לפי המודל של חביב דבנלו. דבנלו התחיל את עבודתו בשנת 1962 בבית החולים הכללי במונטריאול, קנדה. הוא כינה את הטכניקה שלו פסיכותרפיה דינאמית קצרת מועד (S-TDP).
יודעי דבר מספרים כי המטופלים בחדר ההמתנה שלו יכלו לשמוע את זעקות הכעס והחימה של המטופל שנמצא בחדרו של דבנלו. כן, האיש פיתח שיטה חכמה, נבונה ולבסוף מוכחת, של טיפול קצר מועד אינטנסיבי שממוקד בכעס. לרבים מאיתנו המפגש עם הגישה עשוי להזכיר יותר חקירה משטרתית משיטת פסיכותרפיה, אבל בואו נפתח רגע את הראש ונכיר אדם אמיץ שהרחיק מעבר לגבולות הצרים של הפסיכואנליזה.
כחלק מן ההערכה הראשונית אשר בתחילתו של הטיפול, העביר דבנלו ראיון מדויק מאוד בו הציע אינטרפרטציות (פרשנויות) על מנת לבדוק כיצד מגיב המטופל והאם הוא מתאים לסוג זה של טיפול. ברור שהנחתהיסוד היא שצריך לא מעט כוחות (או בשפה המקצועית "כוחות אגו") כדי להתאים לשיטה הזו.
שלב ההערכה במודל של דבנלו תופס חלק ניכר מן הטיפול, כשלוש פגישות הערכה נפרדות, בנות שעה כל אחת. על מנת שהמטופל יתאים לטיפול בשיטה זו, נדרשים לו מאפיינים מסיימים, כגון:
--- יכולת אינטורוספקטיבית
--- יכולת לחלוק מחשבות ורגשות
--- תגובה לאינטרפרטציות – אלמנט חשוב על מנת שדבנלו יוכל לראות כיצד המטופל מגיב לפרשנויות שלו
--- יכולת ליצירת קשר עם המטפל
--- יכולת להכיל רגשות חזקים – כחלק מהטכניקה דבנלו מציף רגשות חזקים וחשוב שלמטופל תהיה יכולת להכיל ולהתמודד עם זה
--- הגנות מאורגנות וגמישות, ולא רק מהסוג הפרימיטיבי (השלכה, הכחשה ועוד).
המאפיינים הללו הגבילו את אוכלוסיית המטופלים בשיטה של דבנלו. לכן הוא עבד בשנים האחרונות על הנגשת השיטה להפרעות נוספות מלבד דיכאון עמיד ומאפיינים אישיותיים דומים, והתפתח גם לטיפול במטופלים עם הפרעות תפקודיות יותר כגון הפרעות פסיכוסומטיות.
הטכניקה של דבנלו קרובה לטכניקה הפסיכואנליטית הקלאסית, בה ההתמקדות היא בפירוש של הגנות הנובעות מדחפים. רק שבניגוד לשיטה הקלאסית, בה לוקח המון זמן, דבנלו חתר לרגשות בתוך היחסים הטיפוליים מייד עם תחילת הטיפול.
המטופל משתתף טיפול פסיכודינאמי מלא הכולל העברה, מערכות יחסים עכשיוויות ודמויות מן העבר. על מנת להאיץ את התהליך פיתח דבנלו טכניקה אקטיבית יותר, המפעילה לחץ על האגו על מנת לחשוף את הלא מודע. דבנלו מעריך את זמן הטיפול בין חמש ל-40 פגישות, כאשר מטופלים עם בעיות קשות וממוקדות יותר, כגון OCD יטופלו בכ-15 עד 40 פגישות.
בתהליך הפתיחה (חמישה מפגשים ראשונים), ההתמקדות היא ברגשות והעברה כלפי המטפל. בשלב זה הטכניקה מערבת שאלות תכופות על מנת להבין מה מרגיש המטופל ב"כאן ועכשיו". סימני התנגדות מוצגים למטופל באותו רגע שהם מתרחשים, למשל תנועת עיניים, שינוי תנוחה וכדומה. דבנלו לא נותן מנוח --- ישנו אתגור של הגנות המטופל עד שהוא מסוגל להביע כעס באופן ישיר וללא עכבות. התהליך חוזר על עצמו שוב ושוב עד שההתנגדות של המטופל נחלשת והחומר לעבודה מופיע סביב אמצע התהליך הטיפולי.
באמצע הטיפול יש פחות מיקודעל תהליכי ההעברה של המטופל והדגש עובר לחומרים שהוא מביא לטיפול. ישנם פרושים תכופים עד שהמטופל מפנים אותם (כן, כן, כמו שאתם קוראים).
סיום הטיפול מסתמן כאשר הסימפטום חדל להופיע. הסיום הוא מהיר ושליטת המטופל בבעיה הראשונית נסקרת ונבדקת. במידה והבעיה עוסקת באובדן, יוקדשו לסיום כ 5-6 מפגשים, וזאת לעומת מצבים אחרים בהם יוקדש לרוב מפגש אחד לסיום.
לאחרונה דבנלו חידש את הטכניקה שלו וקרא לה "פיתחת הנעילה של הלא מודע": זוהי טכניקה אינטנסיבית יותר המשמשת ל"פתיחת" מטופלים מדוכאים ופסיכוסומאטיים. איתגור יתר של המטופלים הללו מעלה את רמות החרדה שלהם ובכך עלולים להתגבר זמנית הסימפטומים מהם הם סובלים. לכן, עם קבוצה זו, ראשית נבנים מנגנוני ההגנה מחדש, משמע מומרים למנגנוני הגנה סתגלתניים יותר, ורק לאחר מכן ניתן לאתגר אותם על ידי פתיחת הלא מודע.
למרות שהטכניקה של דבנלו נשמעת רדיקלית, היא נמצאה יעילה לשלל בעיות נפשיות, כולל הפרעות אישיות. לעומת זאת אצל מטופלים הסובלים מהפרעות בתפקוד, כגון מיגרנות, מעי רגיז או דיכאון כרוני, טכניקה זו נדרשת להתאמה וזאת מכיוון שלעתים תכופות הם אינם מזהים את רגשותיהם או שאינם יודעים להבדיל ביניהם. הרגשות הללו, שההבחנה ביניהם סבוכה, לרוב מועברים ישירות לסימפטום. לכן יש ליצור מנגנוני הגנה סתגלתניים יותר טרם תחילת העבודה עמם. הייחודיות בעבודה עם אוכלוסיה זו היא הפחתה יחסית של הלחץ,בהשוואה לאוכלוסיות אחרות בהן השימוש בלחץ ואיתגור הינם חלק מן הפרוטוקול הטיפולי.
מטבע הדברים, בטכניקה של דבנלו נדרש המטפל להיות אובייקטיבי יותר בהשוואה טכניקות אחרות, וכמו כן לשים לב לשינויים המתרחשים תוך כדי הטיפול.

אז מה דעתכם על הטיפול ממוקד הכעס של דבנלו?
(ותראו איזה מבט, ממוסס כל הגנה...)
מוזמנים להגיב, חג שמח!