שלום,אני סיגלית בת 46 רווקה ללא ילדים.שנים שאני מרגישה טיפשה וחסרת תועלת,אני לא מתפקדת בלחץ,נשברת בקלות.למדתי הרבה תחומים אבל שום דבר לא נקלט,למרות שהוצאתי ציונים גבוהים.אין לי קשר עם המשפחה.אני לא מעורה בנעשה במדינה,אני מרגישה בורה,לרוב אני לא קולטת מה שמדברים אלי. יש לי רק חברה טובה אחת שגרה רחוק.כשהייתי צעירה שכרתי דירות אבל עברתי מדירה לדירה,מעבודה לעבודה,בהמשך אושפזתי לעיתים קרובות בבתי חולים פסיכיאטריים.אני מרגישה לא כשירה לחיים.אני עובדת בטלמרקטינג 5 שעות ביום,לא מרוצה.ובשאר היום אני לא מתפקדת,לא יודעת מה לעשות עם עצמי.חזרתי להורים לאחר שגרתי בהוסטלים ובמגורים טיפוליים(עברתי 3 ניתוחים עקב חסימת מעיים בעקבות נטילת כדור לפונקס).מה עושים איך ממשיכים הלאה?