נזקי החלב

נתחיל בסיפור אישי

כשהייתי קטנה הייתי אוכלת המון חלבי. שוקולדים. שהוסיפו להם סוכר וחלב. אבל גם פסטה עם שמנת במסעדות, וגבינה לבנה, וקוטג'.אפילו אני חושבת שניסו לשכנע אותי לשתות חלב. כי בני הדודים שלי היו מאד גבוהים והיו מספרים שהם שותים מס כוסות חלב ביום.

הייתי מתעוררת כל בוקר עם טונות של ליחה, לפעמים אפילו מקיאה מרוב ליחה. לפעמים אחרי ארוחות הייתי הולכת לשירותים, כמעט מקיאה בגלל טונות הליחה והנזלת שהצטברו במשך 5 דקות מרגע סיום האוכל.

רק בגיל 20, קראתי מספר כתבות על רגישות לחלב, ומיד הפסקתי לחודש לאכול ולשתות מוצרי חלב.

כל הליחה, הנזלת, כבדות ועירפול שליוו אכילת מוצרי חלב נ ע ל מ ו

אתם מתארים לעצמכם מה רבה הייתה פליאתי שהתגלית שלי לא הזיזה לאף אחד?

אך אחד לא הפסיק לאכול או לשתות חלב בגלל התגלית הזו. חוץ ממני. הפסקתי למשך שנתיים בערך, ואז חזרתי לאט לאט לאכול קוטג וגבינה צהובה. למדתי על לקטוז. אחרי 10 שנים הלכתי לעשות בדיקה של רגישות למוצרי חלב, והתברר לי שכל מי שהיה איתי שם בחדר היה מאד רגיש ואצל כולם זה התבטא בדברים שונים, אצל חלק היו שלשולים מחלב, אצל חלק רק ליחה כמוני, אצל חלק כאבי בטן.



אחרי הבדיקה שוב הורדתי הרבה מוצרי חלב, אבל המשכתי פה ושם לאכול גבינה צהובה וקוטג'. היום אני מבינה שמוצרים אלו מיותרים לחלוטין. את הסידן אפשר לקבל ולמיטב הבנתי אפילו יותר טוב, ממוצרים מהצומח: טחינה משומשום מלא, שקדים, סרדינים, ברוקולי, ועוד. חפשו באינטרנט סידן מהצומח.



יש ספר שנקרא "שוטי החלב" של דר אבני, שם מפורטים כל מיני הסברים מדעיים ולא מדעיים על נזקי החלב. מומלץ.



אני אישית חושבת שכדאי להוריד מוצרי חלב למשך חודש, ולראות איך מרגישים, לדעתי תרגישו קלילות שתורגש מאד בנשימה ובחשיבה. אני לא יודעת איך המדע לא גילה עדיין איך זה עובד. שימו לב שכשמדברים על לקטוז לא מדברים על ליחה. מחקרים אפילו לא הראו שיש קשר בין צריכת מוצרי חלב לליחה ונזלת. שזה לדעתי דבר נורא נורא מוזר.

למרות שאני חושבת שמחקרים בנושא החלב ברובם ממונים על ידי מועצת החלב.

אגב, ניסיתי בעבר גם לצרוך רק חלב עיזים וזה עשה לי יותר טוב.