היי אלכס,
ראשית, סליחה על הדיליי בתשובה...
ולגבי אורח החיים למנותח עם טבעת. אז ככה....
קודם כל, בחרתי בסוג הניתוח הזה בגלל שהוא הפיך. (הכוונה- שלא חותכים\גוזרים איברים..., סה"כ מוסיפים התקן) אם אתה לא מרוצה אפשר להוציא (לא כזה פשוט, אבל הרעיון...)
ולגבי היום יום אני יחלק את זה לפי- תקופות, מידת הסגירה, והמצב רוח....
בימים הראשונים שלאחר הניתוח ניתן להרגיש "פיזית" את הטבעת, ובעיקר את הכפתור (זה שפותח וסוגר את הטבעת) שמושתל על עצם החזה. לאחר שהתפרים הפנימיים והחיצונים מתאחים, תחושת אי הנעימות הקלה נעלמת.
האכילה בימים הראשונים נעשית בהדרגה ותוך עליה ברמת ה"קושי"...
מדגיש כי אפילו שהטבעת פתוחה לגמרי בתקופה הראשונה עדיין מרגישים את ההגבלה בלאכול כמויות.
אז את הימים הראשונים אפשר לסכם כימים שבהם לומדים משהו חדש, לטוב ולרע. כדאי מאוד להישמע להוראות המדויקות של הדיאטנית שלאחר הניתוח, כך תמנע סיבוכים מיותרים.
ובכן, שאלת המליון דולר!!!
אני יתחיל במשפט לפני שאפרט "אם לא עושים, לא טועים"
והכוונה....
הטבעת לא סלחנית במיוחד (בפרט שהיא סגורה) ויצא לי ללמוד בדרך המעט קשה שלנסות "לעקוף" "לאלץ" "להכריח" את הטבעת לפעול לפי הגחמות שלי זה גובה מחיר (הקאות, דופק מהיר, זיעת פנים ממאמץ, וכו')
לפיכך הבנתי לאט לאט שאני צריך לעשות שינוי בראש. אני יודע שכולם אומרים את זה אבל אני חייב להדגיש את זה.
מסקנה- אם לא תשתף פעולה, זה לא יצליח. נקודה.

וברמת הפרקטיקה כיום (מלאחר התקופה הראשונה ועד ליום זה)-

1. משתדל מלכתחילה למזוג כמות קטנה של אוכל לצלחת, מקסימום ייגמר, נוסיף עוד...
2. משתדל להימנע מבצקים רכים, הנ"ל מסרב לעבור בקלות ו"יושב" הרבה זמן עד שמחליט לעבור את הטבעת.
3. אני אוכל פירות מקולפים בלבד. מנסיוני הקליפה יוצאת בהקאה בלבד...
4. לא כל כך ממליץ על הטיפ הבא אבל שיהיה.... היה ופספתי ארוחה מסודרת, מצאתי שמזון קריספי (קרקר, ביסלי, וכו') עובר יחסית בקלות וכך הייתי משלים "קלוריות" חסרות ומעלים את תחושת הרעב.
5. לאכול לאט!!!!! תאכל מהר, יבוא שוטר (במקרה שלנו- אסלה, פח, ואפילו הרצפה, ועוד יותר גרוע... מול אנשים)
6. לא לנסות "לעבוד" על הטבעת (שיקים, גלידות, שתיה ממותקת, וכו') פשוט עולים במשקל בחזרה. זה לא אומר שאי אפשר מידי פעם להתפנק....
7. באירועים\כנסים\חגים וכדומה, אני מנמיך ציפיות מלכתחילה, אני מריץ בראש מנטרות שאני בא ליהנות מהאירוע\חוויה ופחות מהאוכל... אחרת יוצאים מתוסכלים מכל אירוע כזה (אוי.... האוכל של אמא בחגים....)

בקיצור, עם הזמן פיתחתי לעצמי תרבות אכילה שכזאת, מילת המפתח "מתרגלים" אליה...

ועכשיו לצד הטכני...
בגדול, אני לא חסיד של שינויים במידת הסגירה והפתיחה כל חודש. (יש כאלה שגם מגיעים כל שבוע!!)
לאחר שסגרתי יחסית חזק (8.5) ובדקתי שמים מצליחים לעבור... נשארתי עם המצב הזה ולא שיניתי מאז (כשנתיים וחצי)
אני מצליח לאכול כמעט הכול מלבד מה שציינתי לעיל (בצקים, פרי עם קליפה, מוצרים עם סיבים, וכו')

כמו כן, שקלתי את עצמי אולי פעם בחודשיים ולא מיהרתי לשום מקום ואמרתי לעצמי שהשומן שלי מוזמן להיעלם בקצב שלו. לא רוצה לסבול, ולא רוצה להיות מתוסכל.
ואכן, לאט לאט ובזהירות התחלתי "להיעלם" לי בנחת....
כיום, אני לא מתעלף אחרי טיפוס של קומה וחצי, הביטחון העצמי שלי עלה, והכי חשוב- הבריאות שלי טובה יותר.

מקווה שעניתי... אשמח להאיר נקודות נוספות שלא ציינתי או להרחיב במקומות שלא פירטתי מספיק.

שבת שלום (עם הדגים של אמא...) ומבורך.
יוחאי.