בוקר טוב, בהמשך לפוסט על חשיבות הקניית הרגלי אכילה נכונים כבר בילדות , בואו ניקח את זה צעד נוסף קדימה: כתבתי על זה שקל להרגיע ולנחם בעזרת אוכל ולהציע ממתק כפרס וואז אותו ילד , כמבוגר ילך לאוכל כי ירצה נחמה או רוגע (אכילה רגשית). בנוסף, תחשבו איך אנחנו המבוגרים מגיבים כשילד שמח וצוחק ? כולם שמחים וצוחקים איתו ומעודדים אותו להפגין רגשות כאלה . ואיך מגיבים כשילד בוכה או כועס ? מנסים להרגיע, אומרים לו להיות בשקט ולפעמים אפילו כועסים עליו שלא יעשה פדיחות. לאט לאט הילד לומד לא להפגין רגשות קשים , כי הסביבה לא מכילה רגשות כאלה . קל לברוח לאכילה כפיצוי או כפורקן לרגשות האלה . במקום זה אפשר לעזור לילד לשקף מה הוא מרגיש :כועס, עצוב . להגיד שמבינים אותו ולא לתת הרגשה שאסור להפגין רגשות קשים. ילד קשה ילמד לזהות את הרגשות הקשים כמבוגר ולהתמודד איתם יותר בקלות . תחשבו על זה :)