מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
רצון טוב

רצון טוב

מנהל קבוצה
13/05/14 0:14
2 תגובות

שלום לכולכם!

אני מתמודד מאז הכרותי את עצמי בחרדות זה התחיל מחרדות חברתיות מה חושבים עלי ? כיצד אני נשמע? בעמדי לשוחח עם אנשים היה גופי בינהם אך רוחי ריחפה מעל לאשר שקיומי ראוי , הפיטבק בדכ כמובן היה שלילי... במקום להינות משיחה בנאלית היתי נקרע בין שמים לתהום לבחינת ה״אני״ האם יש בו צורך ? האם הוא מעניין מישהו, הלחץ קורע העינים עסוקות בלספור כמה פעמים הישירו מבט אלי /משמע אני קיים וכמה לעבר הנוספים.. הרצון שהחרא יסתיים ואני אפרוש להלקות את דביליותי... השיחה פעמים רבות עסקה בנושאים שלא ענינוני , אבל המטרה הייתה נשגבה החיוך מרוח על פני והלב הפועם מלגלג על המוח המתפוצץ... האם מאן דהוא שם ליבו לסערה שבנפשי האם ההוריקן מעיף חפצים ברדיוס הקבוצתי ???

תהיה מחשבה הרגשה דימוי עצמי ובחינה ממעוף הציפור יצרו תרכובת נפלאה שעלי לאכול בשכבי לבדי על יצועי...

לילה טוב מתוקים ...


תגובות

אפרת_זיו
13/05/14 11:19

שלום! תיאור מאד מרתק. ממש מסע אסטרלי לאישוש תדמית. נשמע מתיש. מותר לשאול בן כמה אתה? האם יש שינוי או שיפור? ניסית לעשות משהו כדי לשנות? ובכלל, מאיפה הגיע כל ה"מה יגידו" הזה להערכתך?

רצון-טוב
מנהל קבוצה
16/05/14 8:51

היי אפרת
התיאור שייך לעבר המון דמעות רצון טוב ואי ויתור הביאו אותי היום לבורג מרכזי למדי בחברה ללמדך שהכל עניין של הסתכלות.. המטרה בפוסט לפתוח את הנושא לאנשים שעדיין מתמודדים ואין להם עם מי ואיך לשתף, חברה זה לגטימי לגמרי, ״ אם אני הצלחתי כולכם יכולים״ אל תראו ואל תחתו , אני כאן למענכם לא יותר חכם אבל מנוסה.
החלק הפחות אופטימי הוא שהחרדות לא נעלמו לגמרי הם עדיין יושבים על מקומות אחרים בנפש.
אאזור כח ואעלה הדברים על הכתב.
שבת שלום מתוקים
שלכם
רצון טוב
רצון טוב