הוצאה להורג
\"סליחה\"
שאחרי נגררתם
עתה שותפים אתם לפשעיי!
אני עומדת להוציא להורג
כן - אתם תהיו עדיי!
תעמדו בצד ותחרישו
מבטיכם ילוו מעשיי
אני עומדת להוציא להורג
את כל מחלותיי.
\"סליחה\"
שנגררתם
להיות שותפם
לפשעיי.
את השיר הזה כתבתי לתחרות שירה. ההשראה לשיר הוא למעשה מתוך הסיפור שלי.
עד שנת 2000 כלי עבודה שלי היו מיתרי הקול. אבל אז יום בהיר אחד המיתרים בגדו בי ומצאתי את עצמי בחוץ.
אבדתי את מקור ההכנסה, החיסכונות שלי הלכו והתרוקנו, כתוצאה מכך נכנסתי לסוג מסויים של משבר.
גם הבריאות הכללית שלי החלה להחמיר.(לא שזה היה דבר חדש לי. אך כשעבדתי לא חשבתי על כך.) התחלתי פשוט לרחם על עצמי ולבכות על מר גורלי.
הרגשתי שאני נמצאת כבר בתחתית המדרון. עמדו בפני שתי ברירות.. להמשיך לבכות על מר גורלי ,לרחם על עצמי
ולהתדרדר עוד יותר אל התהום בו הייתי ,או להאחז בחבל הצלה שקיבלתי מהבן שלי. הוא חשף אותי אל המחשב וביניהם הכיר לי את נושא האינטרנט. אז במקום לבכות על מר גורלי התחלתי לגלוש לכל מיני אתרים
וכך הכרתי כל מיני פורומים לכתיבה יוצרת. התחלתי לכתוב תחת שם אנטרנטי (שם בדוי)
וכן למדתי בכוחות עצמי את כל תוכנות האופיס והתחלתי יותר לפרוח. עד שעברתי קורס ליזמות עסקית והתחלתי ללמד אנשים מבוגרים להשתמש במחשב.
עדידי
בעיני זה מקסים איך העמדת את עצמך על הרגליים ולא ויתרת וזה ממש נותן תקווה לזה שהאדם הוא יצור גמיש וסתגלן! כל הכבוד לך!!
אפרת_זיו
מסכימה עם עדידי. כל כך "קל" לצנוח" אל עבר הדכאון והרחמים העצמיים. איך טיפסת מעלה? מה עזר לך? מה את ממליצה לאנשים אחרים במצב דומה אשר היו בשביל מסוים ויום בהיר אחד גילו שהשביל חסום?
ישראלית
מדהימה!!!!!!!!! כל הכבוד!!
ישראלית
וגם השיר מקסים!
רונית2
אהבתי מאד את הפנייה ליצירתיות
ליאת10
מרגש...
גילה2
תודה לכל המגיבים ולשאלתך אפרת איך טיפסתי למעלה? כשקוראים זה נשמע קל מאוד אבל במציאות שבה הייתי אז זה היה מאוד מאוד קשה. חוץ מאשר להתמודד עם המציאות אליה נקלעתי רפואית ללא הכנסה וללא מקצוע /תפקיד שאותו אוכל לעשות מבלי שאאמץ את מיתרי הקול . (בעברי לפני שעסקתי בשיווק הייתי כתבת עיתונאית אז גם לזה לא יכולתי לחזור בגלל מיתרי הקול)
נאלצתי להתמודד עם השגרה היומית ( אימא לשלושה ילדים) הבת שלי אחרי עבודה מועדפת החליטה שהיא טסה ללונדון (הטיול הראשון שלה) לאחר מכן כשהייתה בדרום אמריקה כבר הייתי נורא לחוצה אז הבן שלי החליט לפתוח לי אמייל ונתן לי כמה הנחיות איך להשתמש במייל ואיך להתנהל עם האנטרנט. לאט לאט הסקרנות הובילה אותי לכל מיני אתרים ודווקא בצאט מצאתי מישהו שמאוחר יותר הסתבר לי שהוא עורך דין ונתן לי מה שנקרא עצה חינם איך לפעול מול ביטוח לאומי לקבלת אחוזי נכות (וכך עשיתי)
אבל יחד עם זאת ידעתי שהראש שלי עדיין לא צף מעל פני המים. ידעתי שאני חייבת לקבל עזרא מקצועית נוספת כדי שהטיפול (מה שעשיתי עם המחשב) לא יהיה טיפול קוסמטי אלא טיפול שיחזיק לזמן רב. למרות כל הסטיגמה שהיה כרוך סביב נושא הפסיכיאטר פניתי אליו וביקשתי את עזרתו. ספרתי את הכל ודווקא הוא הפסיכיאטר אמר לי לאחר ששמע את כל הסיפור. אמר לי שגם האדם החזק ביותר היה מתמודד עם סיפור שאני סיפרתי. אמר שהוא בוחר שלא לתת לי בשלב הזה כל טיפול תרופתי אלא המליץ על טיפול קבוצתי בבריאות הנפש. וזאת הייתה ההצלה הנוספת שלי.
לאחר כמה חודשים הרגשתי שהיסודות שלי חזרו להיות פחות או יותר כפי שהיו קודם למרות כל המחלות . אז הוכרתי עם 70 אחוזי נכות רפואית.. היום לאחר הסיפור הרפואי שעברתי לפני שנתיים אני כבר מוכרת בביטוח לאומים עם 100 אחוזי נכות. לא קל לי. לא פשוט לי. כי אני עדיין צריכה להמשיך להתמודד עם המציאות שאליה נפלתי. (ילדיי זה כבר סיפור ניקיון אחר )
ובשורה תחתונה אני יכולה להגיד שלא לחשוב על סטיגמות ללכת לקבל עזרא אבל יחד עם זאת עדיין אני חושבת שאם הייתי נופלת אצל פסיכיאטר אחר והוא היה מחליט לתת לי טיפול תרופתי. הדברים היה מתגלגלים אחרת ולא הייתי יכולה היום להשתתף בתחרות הניקיון לפסח.
אז שיהיה לכולם פסח שמח למרות הכל ועל אף הכל