מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
08/07/13 13:09
3 תגובות

אני מטופלת דיאליזה. עבדתי במחקר ביולוגי ונאלצתי לפרוש מכך כשהתחלתי להיות מטופלת דיאליזה. מאז אני חוטאת בכתיבה וגם מנהלת קבוצת תמיכה לחולי כליות הנקראת \"כליות\" בפייסבוק. פירסמתי גם טור על חוויותיי כחולת כליות בויינט על מנת להעלות את המודעות לתרומת איברים. מביאה לכם פה סיפור קצר מפרי עטי.


תגובות

עינת-מילר
10/07/13 16:11

סיפור מקסים
אוהבת את סגנון הכתיבה שלך

הי. את לא יכולה להשאיר אותי ככה. פליז, תכתבי המשך...
את כותבת מעולה. סחפת אותי.
אני מציעה לך לפרסם גם באתר של "גיבור תרבות" של אמנון ז'קונט.
יש לך עתיד כסופרת.
האם יש בסיפור אלמנטים ביוגרפיים?
ספרי על עצמך....
תודה לך. אורית

yulli
13/07/13 15:13

הי תודה רבה!
אין המשך. צר לי לאכזב אתכן אבל זהו סיפור בדיוני.
כמובן שיש בו אלמנטים אוטוביוגרפיים. אני איבדתי את כליותיי לאחר ההריון, אבהל ילדתי בת אחת ולא תאומות (לצערי) ולא בעקבות רעלת הריון אלא מחה אוטואימונית. בעלי לא יכול היה לתרום לי כליה אבל לא בגלל שלא רצה אלא בגלל שנפסל על רקע יתר לחץ דם ואנחנו נשואים באושר אבל באמת הופיע בחיי מישהו מהעבר שטען שאהב אותי כל חייו והציע לעזור. אבל הוא לא הציע לתרום כליה. הוא רצה משהו אחר...
עשיתן לי חשק לפרסם עוד סיפור.