טיסאברי היא תרופת קו ראשון למחלה סוערת (כלומר כמות התקפים גדולה) או תרופת קו שני (כלומר במצב שבו הטיפול הראשוני לא הקטין את מספר ההתקפים). על פי מה שאת מתארת אינך נמצאת באחד משני המצבים הללו כך שעל פניו נראה שהקופקסון עושה את העבודה.

תודה לביא. זו בדיוק השאלה והדילמה . מצד אחד אין התקפים מצד שני הנגעים אינם נעלמים לגמרי . הגישה האחרת של הרופא שמצדד בטיסברי לחולים צעירים במצב שלי היא : הכה במחלה בכל הכוח בכדי לנסות ולהסיר את כל הנגעים ולאחר מכן תתחזק את הגוף בתרופות הקו הראשון . חשוב לי לדעת האם מישהו עבר תהליך דומה ? במחקרים רבים מישראל ומחו"ל קראתי שמדובר בהצלחה רבה לטיסברי לחולים בקו השני . האם לא ניתן לנסות הצלחה זו על חולים בקו הראשון ? האם אולי יש צדק בגישתו של הרופא שטוען במומחיות רבה שדווקא במצב של התחלה יש להלחם בכל הכלים האפשריים המתאימים והקיימים ורק לאחר מכן לתחזק . ולראיה ראו את נושא הסטרואידים בכמות אדירה שמזריקים לגוף שלנו בכל התקף .... גישתו היא אחרת ,אולי הוא צודק ? תודה.

שלום, הגישה השמרנית המקובלת קוראת לא להחליף את הטיפול התרופתי, כי אינך חווה התקפים ומצבך הנוירולוגי סטטי/יציב. עם זאת הנוירולוג שמציע את הטייסברי מעלה פיתרון יצירתי שייתכן ויעזור ויקל בטווח הרחוק. חשוב לזכור, שטייסברי הוא טיפול אגרסיבי בהשוואה לקופקסון. הכוונה היא שאין הוא רק "מכה בכל הכוח במחלה", אלא גם יש לו תופעות לוואי מסוכנות והוא דורש מעקב רפואי צמוד. מצרף את המדריך שלנו עם הקריטריונים להחלפת טיפול תרופתי בטרשת נפוצה: https://www.camoni.co.il/%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%94--%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%9B%D7%93%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%A3-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94-

טרשת נפוצה: מתי כדאי להחליף תרופה? הנה עיקרי הדברים... ישנן מספר סיבות בגללן כדאי לשקול החלפת או הפסקת התרופה אותה נוטל מטופל עם טרשת נפוצה: • אם המטופל מוצא את תופעות הלוואי בלתי נסבלות. • אם המטופלת מתכננת להיכנס להריון. • אם המטופל לא מרגיש שיפור בעקבות נטילת התרופה או שתרופה "הפסיקה" לעבוד. • במידה וישנו טיפול אפקיטיבי יותר שהפך לזמין. לפני כל החלטה באשר לשינוי או הפסקה של הטיפול התרופתי יש להתייעץ עם הנוירולוג המטפל. הנוירולוג יכול לתת חוות דעת אובייקטיבית באשר להתקדמות המחלה, להציג את הסיכונים האפשריים בעת הפסקת הטיפול ולאפשר בחינה משותפת של יעילות הטיפולים החלופיים. אין תחליף להסכמה משותפת בין המטופל לנוירולוג באשר לטיפול התרופתי, תוך הכרה כי זהו הטיפול היעיל ביותר האפשרי בעת הנוכחית.

תודה רבה . כמובן שכל שינוי יעבור ביקורת של הרופא המלווה שלי בשנה האחרונה . לגבי הריון, יש תכנון כזה ואיני מבינה מדוע במצב כזה השינוי בתרופה אפשרי .

היי גם אני על קופקסון 40 כבר כמעט שנתיים. אתמול הייתי ב MRI השלישי שלי. הראשון היה באיבחון, אחרי שנה היה רק נגע אחד נוסף והמשכנו את הטיפול בקופסקון ואתמול השלישי. לי הציעו בהתחלה או את הקופקסון או הטקפידרה. ואני העדפתי את הקופקסון. לא מכירה את התרופה שרשמת. בהצלחה