מנהלי קהילה
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין
מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום.
ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה.
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין
בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי.
פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם.
פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין
בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית.
תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה.
עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות.
כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.
מובילי קהילה
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
פניה לקהילה ממנהל התחום
07/06/16 18:42
23 תגובות
שלום לכל חברי קהילת חוט השדרה,
קרוב לשנה מאז שצוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין מנהל את פורום הקהילה ואני מבקש להודות לכל חברי הקהילה שפונים אלינו וקוראים את התייחסויותינו. הפורום פעיל למדי ויש בו התעניינות רבה, אבל הרוב המכריע של הפניות מכוונות לרופא והייתי מציע לחברי הקהילה לפנות גם לחברי הצוות האחרים מהם אפשר לקבל מידע שעשוי לעניין רבים. הפורום אינו תחליף טוב למרפאה. כדי להשיב באופן אחראי לחלק מהפניות נחוץ מידע שהפונים אינם יכולים לספק, בעיקר ממצאי בדיקה רפואית שיכולים לשנות מהותית את התשובות. לכן לעיתים קרובות אני נאלץ לתת הסברים עקרוניים ולהמליץ לשואלים על בדיקה במרפאה. לעומת זאת, כל חברי הצוות יכולים להסביר נושאים בתחומיהם, נושאים חשובים בהחלט לחברי הקהילה, גם אם אינם הבעיה הדחופה שמישהו מחפש לה פתרון באותו רגע. נמשיך כמובן להשיב לשאלות על בעיות רפואיות אישיות שדורשות מענה ואני מזמין אתכם לפנות גם עם שאלות עקרוניות לגבי כלל הנושאים שיכולים להטריד אתכם בנוגע לחוט השדרה ופגיעות בחוט השדרה. ביניהם סיבוכים רפואיים של הפגיעה בחוט השדרה (כמו סיבוכים נשימתיים ספציפיים, סיבוכי מערכת השתן, פצעי לחץ, בעיות של קצב הלב, לחץ הדם, ספסטיות, הפרעות איזון נוזלים ומלחים ואחרים) בעיות של תפקוד יומיומי, תפקוד ידיים, ניידות, מכשירי עזר וקשיים נפשיים וחברתיים. אני בטוח שהדו שיח יהיה מעניין. נוכל להוסיף לרבים מניסיוננו ומהידע שרכשנו וגם אנחנו נלמד מניסיון של כל אחד ואחת מכם. למרות שאני בתחום קצת יותר משלושים שנה, אני לומד מהפניות שלכם וכולנו נשמח להתחלק במה שלמדנו. חג שבועות שמח!
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
יעל שמיר
שלום רב פרופ' כ"ץ,
בעלי עבר לפני שלוש שנים תאונת אופניים שבה התרסקו חוליות בצווארו ונפגע חוט השדרה. הוא נותח, החוליות קובעו, והוא סובל משלל התופעות הקשורות בפגיעת חוט שדרה - כולל נכות ביד וברגל ימין, ספסטיות, טונוס, כאבים, השפעות על מערכת השתן והמין, וכו'. הוא לוקח גבאפנטין, בקלוסל, סיאליס, וקלונקס בלילה. הוא הולך לחדר כושר יום יום כדי לחדש, ולו במעט, את תחושת השליטה בגוף והכוח. האם יש עוד משהו שהרפואה יכולה להציע לו, עכשיו או כאופק עתידי?
תודה רבה
קרן 23
שלום רב פרופסור,
שמי קרן בת 35 כ 4 חודשים לאחר לידה.
בחודשיים האחרונים אני סובלת מכאב חזק בגב אמצעי ועליון. מתבא בהתקפים של שעות שאינני מסוגלת לקום מהמיטה.תחושה ששורף בפנים בעמוד שדרה.קשה לנשום אפילו. כאב חד מאוד(תסכול גדול מלבד הכאב הינו בני התינוק קשה לי להתכופף להרים אותו)
אתמול הגעתי למיון שם נבדקתי ע"י אורתופד והופנתי צילום עמוד שדרה+מותני.רופא ראה כי ששינוים ניוונים והסתיידות חוליה 1+4+5+8+10 ואולי עוד חוליה.
בעבר לא סבלתי מהגב
מה אומר הממצא הזה?
קצת רקע: הוספתי משקל בהריון מה שלדבריי הרופא יצר עומס על החוליות. וכן בעבר היה חשד לms .
האם ייתכן ויש לי פגיעה כזו בטווח קצר רק מההריון והמשקל העודף(ואולי גנטיקה? )או ייתכן ויש קשר לms? שללו ms בעבר בבדיקת נוזל עמוד שדרה וכןmriראש היו בו בממצאים נגעים לבנים אך לא בפיזור ובמיקום שהתאים לms. לטענת הרופא לא עברתי לפני כן מעולםmri ראש לאמר אם הנגעים מולדים או לא
לחוצה וחוששת מאוד.
בתודה מראש ויום מקסים
פרופ' עמירם כ"ץ
שלום לקרן, כאב בגב אמצעי ועליון יכול להיות קשור גם לשינויים ניווניים בעמוד השדרה, גם לשינויים בחוט השדרה שעלולים להתבטא בסימנים שמאפיינים טרשת נפוצה (MS) או נזק מסוג אחר וגם לסיבות אחרות, ידועות או בלתי ידועות. שינויים ניווניים מתבטאים בעמוד השדרה ביצירת זיזי עצם שמתבלטים מהחוליות או בהרס של הדיסקים שבין החוליות, עם או בלי התבלטות שלהם מעבר לגבול גוף החוליה. כאשר בליטה של עצם או דיסק לוחצת על עצב, עלולים להופיע כאבים וגם חולשת שרירים או הפרעה תחושתית. אבל התופעות האלה יכולות להופיע גם מסיבות נוספות וגם לא להופיע. לא בלתי אפשרי שהופעת הכאבים או החמרתם קשורה לשינויים בזמן הריון, אבל כנראה שלא יהיה ניתן לקבוע אם כך בוודאות. כדי לבחון אם ניתן למצוא סיבה שניתנת לטיפול לתופעות שמפריעות לך, מציע לך לחזור ולהיבדק על ידי נוירולוג, שיבחן מהו הבירור הנדרש ויבצע אותו ככל שנדרש. במקביל כדאי לקבל טיפול תרופתי להפחתת הכאבים.
פרופ' עמירם כ"ץ
למקווה לתיקון, מה שניתן להציע לבעלך תלוי בפער שבין המרב אליו ניתן להגיע בהתאם לפלס הפגיעה וחומרתה לבין ההישגים בפועל. כדי לדעת אם יש פער כזה ומהו צריך לדעת פרטים על האופי המדויק של פגיעה ועל ההישגים. אם הוא נמצא במעקב של מחלקה שמתמחה בשיקום שדרה, ודאי יודעים שם להעריך את הנדרש, לבחון אם התגובות לטיפולים הן המרביות להן ניתן לצפות ולהציע טיפול נוסף אם אפשר. ככל שנדרש, ניתן לקבל ייעוץ בנושא הזה במרפאה לשיקום שדרה בלוינשטיין.
Mike2
פרופסור עמירם כץ, שלום רב
בעלי סובל כבר כמה שנים מדלקות חוזרות בדרכי השתן. החיידק שמופיע בתרבית השתן הוא סטרפטוקוקוס, יתכן נגרם על ידי שימוש בפנרוס מחובר לשקית שתן , רק לשינה בלילה, וזה בגלל ברחת שתן קלה הוא סובל מהצרות צאורית. בכל פעם מקבל אנטיביוטיקה לפי תוצאות המעבדה ציפרו או אופלקססין לפני כ-שבועיים אושפז בבית חולים עם חום קיבל זינט דרך הוריד , אחרי 10-ימים בסיום , שוב חזר הזיהום , שוב מיון שוב אנטיביוטיקה , נאמר לו לקחת מקרודנטין ל-3-שבועות אחר-כך מינון קטן ל3-חודשים בנתיים הוא מאוד מאוד חלש מכל האנטיביוטיקה הוא בן 80 ואני מאוד עייפה מדאגות ומהסבל הזה. אנא אם יש לך עצה , תואיל בטובך לכתוב לנו. אם משהו מצא פתרון לבעיה דומה , אשמח לשמוע תודה בכבוד רב רחל
פרופ' עמירם כ"ץ
שלום לרחל, את מתארת הפרעה בשליטה במתן שתן, כשברקע מזק בחוט השדרה הצווארי וזיהומי שתן חוזרים. פנרוס כשלעצמו אינו גורם לזיהומי שתן, הוא מענה מסוים לדליפת השתן שנובעת מהבעיה. הזיהום בשתן במצב שתיארת נגרם לרוב כשאין התרוקנות מספקת של השלפוחית וחיידקים צומחים בשתן שנשאר זמן ארוך מידי בשלפוחית. בו בזמן, תתכן התכווצות חזקה של השלפוחית כאשר מוצא השלפוחית לא נפתח כנדרש ואז שתן מזוהם עלול לחזור לכליות וליצור זיהום כרוני או חריף בהן. ההיחלשות איננה מן האנטיביוטיקה כי אם כתוצאה מהזיהום או בעיות רפואיות נוספות שיתכן וקיימות. כדי להמליץ על הטיפול הנדרש במצב שתיארת הרופא המטפל צריך לדעת מה נמצא בבדיקת השתן לאחרונה, מה נפח המילוי המרבי של שלפוחית השתן, מה שארית השתן בשלפוחית אחרי מתן שתן, מה הלחצים בשלפוחית השתן בבדיקה אורודינמית והאם חוזר שתן משלפוחית לכליות. יתכן שתידרש ציסטוסקופיה- הסתכלות של אורולוג באמצעות מכשיר אופטי לתוך שלפוחית השתן. כמו כן, הרופא המטפל חייב לדעת פרטים על הבעיות הרפואיות הנוספות שקיימות שגם הן יכולות להשפיע על בחירת הטיפול. בכל מקרה יש לוודא שתהיה התרוקנות מספקת של שלפוחית השתן ואם ההתרוקנות היא באמצעות פנרוס בלבד, קיימת אפשרות סבירה שזה לא קורה כרגע. האמצעים שיתכן וידרשו עשויים לכלול, צנתור לסירוגין או קבוע, תרופות שמשפיעות על התכווצות שלפוחית השתן, ויסות השתייה, הדרכה לגבי אופן השימוש באנטיביוטיקה ועוד. לרוב ניתן להתגבר על הבעיה בטיפול נכון. ניתן לקבל ייעוץ לגבי הבירור והטיפול במרפאה לשיקום שדרה בלוינשטיין.
Mike2
פרופ. עמירם כץ שלום רב
אני מתנצלת שלא הגבתי לתשובתך המעמיקה, ואני מאוד מודה לך . עברנו תקופה מאוד קשה, מייק היה מאושפז כמה פעמים, היו תגובות של רגישות לאנטיביוטיקות, הזיהום המשיך לחזור. לפני כ-3-שבועות היה שוב מאושפז במחלקה אורולוגית קיבל גרמיצין דרך הוריד לשבוע ימים, האורולוג אמר להפסיק את שימוש הפנרוס להשתמש במוצרי ספיגה ולקחת ספזמקס 15מג פעמיים ביום . עבר בדיקות אולטרסאונד , סיטי של דרכי השתן הכל נראה תקין שארית 30cc עבר גם ציסטוסקופיה הכל נראה תקין . (מייק עבר הוצאת גידול בשלפוחית לפני כ- 5-שנים ) מייק עדיין מאוד חלש מכל המצב הזה, בנתיים לוקח ספזמקס שנראה לי גורם לתופעת לווי של dizziness קלה אומנם, מנסה להתמודד עם החומרי ספיגה שלא נראה לי נכון כי הוא קם כל שעה להשתין לכן לא ישן טוב לכן עייף. אני כאחות לשעבר מנסה לחזק אותו על ידי כל מיני תוספי מזון, ופורמולה לניקוי זיהומים בדרכי השתן שמכילה עינבי דב וגם פרוביוטיקה חמוציות די מנוז . בנתיים השתן נקי החיידק לא חזר , אבל פרופסור עמירם כץ ,דאתך ועצתך חשובה לנו מאוד ואני רוצה לשאול את דאתך על השימוש בספזמקס אם הוא נחוץ, והאם השימוש בפנרום, רק בלילה (ביום הוא שולט ) גורם לזיהומים כי התחליף לחומר ספיגה לדעתי לא פחות מזיק. האם קיים פנרוס אנטיבקטריאלי ללא רפלקס הכן להזמין איך
אפשר לעקב את המיאלופטיה הצאורית שגורמת לבעיה הנורולוגית אני שוב מודה לך על זמנך ועל התשובה שלך בכבוד רב יום נפלא רחל
פרופ' עמירם כ"ץ
להערכתי רוב הסיכויים שהבעיה איננה בפנרוס ולכן גם החלפתו לא תפתור את הבעיה. מתן השתן לעיתים קרובות ושארית השתן הנמוכה, כנראה מעידים על כך שהתכווצות השלפוחית חזקה מהרגיל ואולי נפח המילוי שלה נמוך. ממצאי הבדיקה האורודינמית יכולים להראות אם אמנם כך. אם זה כך, הרופא המטפל צריך לשקול טיפול להפחתת הלחץ, גם כדי להפחית את הצורך במתן שתן לעיתים קרובות וגם כדי להגן על הכליות מחזרת שתן בלחץ אליהן. ספזמקס היא תרופה שמורידה את הלחץ, אבל אם אינה מספיקה או שגורמת תופעות לואי, יש מקום לשקול שינוי בטיפול התרופתי ואם אין תגובה מספיקה לתרופות דרך הפה לשקול הזרקת בוטוקס לשלפוחית. אם חזרת זיהומי השתן מתמידה כדאי לשקול גם המשך טיפול אנטיביוטי מונע. אם יש חזרה של שתן לכליות (רפלוקס, שרואים בציסטואורטרוגרפיה רטרוגרדית שנעשית כיום לרוב תוך כדי וידיאו-אורודינמיקה) רצוי לשקול התקנת קטטר קבוע למספר חודשים ולאפשר למערכת השתן ולאדון להתאושש, תוך כדי שטיפת מערכת השתן באמצעות שתיה ממבוקרת וטיפול אנטיביוטי מונע. אם יש עדות להחמרה נוירולוגית על רקע הצרות תעלת השדרה הצווארית, יש מקום לשקול התערבות ניתוחית להפחתת הלחץ על חוט השדרה. כל הנ"ל רק בהתייעצות עם רופא שבפניו מכלול הנתונים הרלוונטיים.
אדמונית 1
אני יושבת וקוראת את את השאלות והתגובות ואני מגלה שיש כל כך הרבה פגיעות נוספות כתוצאה מפגיעה בחוט השידרה, זה כל כך מייאש משום שיש מצב שפוגשים כל כך הרבה רופאים בכל כך הרבה תחומים, בדיקות רבות ולעיתים קיים מצב שכל תלונה נענית בתשובה , זה בגלל המצב שלך, זה מתסכל מאוד בעיקר כשאין ממש אבחנה בצורה וודאית ותמיד הכל בגדר חשד, טרשת נפוצה שנשללה לאחר טיפול של 8 חודשים, חשד לספקטרום NMO, למרות תוצאות שליליות, חשד למאליטיס, מקבלת טיפולים מכל טוב לדיכוי מערכת החיסון, עברתי פלסמה פארסיס בלי סוף, סטרואידים בשפע ועוד היד נטוייה, סובלת מדלקות בשתן, אי שליטה בשתן, ישיבה בכיסא גלגלים, איך מתמודדים???
Garer
שלום. עברתי ct אני ישמח להסבר?. אני עם ניתוח ספניל פייוגן מחוליה 8-12. עקב שבר בחוליה 9 וריסוק בחוליה 10. יש לי לפי ממצאי mri יש לי סרנקסים בגב עליון 3 מוקדים מזעריים יש הרחבה בצוואר שבר בגלגולת איזור מסטרואדי.
פרופ' עמירם כ"ץ
לפי התיאור שלך והמסמך המצורף, עברת בינואר 2020 חבלה עם שברים בראש, בעמוד השדרה ובכף הרגל, עם דמם בתוך הגוגולת ונזק לחוט השדרה. הסירינקס הוא כנראה סיבוך מאוחר ש הנזק לחוט שדרה. מתואר גם שינוי בראש הירך משמאל. אני מקווה ומניח שאתה במעקב של מחלקה שעוסקת בשיקום נפגעי חוט שדרה וקיבלת ייעוץ וטיפול מתאים גם לגבי חבלת הראש וגם לגבי הירך השמאלי.
Garer
פרופ' אני מאוד מודה לך ומאחלך שבוע טוב בשבוע האחרון הקודם יש לי אצבע יד רדומה מתחושה עשיתי בדיקה EMG הבדיקה אומרת שכנראה זה מ c6c5 ובמקביל קלטתי שיש לי אצבע רגל ימין אותו צד של היד רדום .:smile:
ניק
שלום פרופסור ,
אני בת 26 לאחר שסבלתי מסחרחורות ותחושת אי יציבות בהליכה ביצעתי mri ראש שהיה תקין ולאחר מכן ביצעתי mri עמוד שידרה ונמצא כי יש סיריניקס בגובה d6 d8 בקוטר מקסימלי 3.2 ממ , היה לי במהלך שבוע וחצי תחושות מוזרות של עקצוצים בידיים וברגליים וכמו נימול כזה אבל זה עבר לגמריי ומידי פעם חוזר ונעלם. הלכתי למספר נרחב של רופאים גם ניורולוג וגם ניוכרורגים שנאמר לי מהם שהתסמינים שלי לא קשורים לממצא. ואני לא מצליחה להבין מדוע זה לא קשור? האם זה עניין פסיכולוגי? האם ממצא כזה באמת לא יכול לגרום לתחושות אותן ציינתי קודם?
אני ממש בחששות ואיכות חיי ירודה בגלל הנושא הזה.
ניק
שלום פרופסור ,
אני בת 26 לאחר שסבלתי מסחרחורות ותחושת אי יציבות בהליכה ביצעתי mri ראש שהיה תקין ולאחר מכן ביצעתי mri עמוד שידרה ונמצא כי יש סיריניקס בגובה d6 d8 בקוטר מקסימלי 3.2 ממ , היה לי במהלך שבוע וחצי תחושות מוזרות של עקצוצים בידיים וברגליים וכמו נימול כזה אבל זה עבר לגמריי ומידי פעם חוזר ונעלם. הלכתי למספר נרחב של רופאים גם ניורולוג וגם ניוכרורגים שנאמר לי מהם שהתסמינים שלי לא קשורים לממצא. ואני לא מצליחה להבין מדוע זה לא קשור? האם זה עניין פסיכולוגי? האם ממצא כזה באמת לא יכול לגרום לתחושות אותן ציינתי קודם?
אני ממש בחששות ואיכות חיי ירודה בגלל הנושא הזה.
אשמח לתגובה ממך וחווות דעתך
פרופ' עמירם כ"ץ
המסלול בו עוברים העצבים שאחראים להובלת תחושות מהידיים למוח לא עובר באזור בו נמצא הסירינקס המתואר ולכן הסירינקס המתואר לא מסביר הפרעה תחושתית בידיים. אם התופעה מופיעה ונעלמת בידיים וברגליים באותו זמן, סביר שאינה קשורה לסירינקס. גם סחרחורת איננה אופיינית לסירינקס ושיוך ההפרעה בהליכה לממצא תלוי בממצאי הבדיקה הנוירולוגית. בנוגע לסיבת ההפרעות כדאי להמשיך בייעוץ ו/או מעקב עם נוירולוג שמכיר את מכלול נתוניך הרפואיים.
רוי74
שלום פרופסור,
בת 49 סובלת מכאבי צוואר מעל שלושה שבועות והגבלת התנועה לצד שמאל וימין של הצוואר. חשבתי שזה רק צוואר תפוס אך לאחר צילום רנטגן, אלו הממצאים:
יישור לורדוזיס פיזיולוגי.
היצרות במרווח הדיסקלי 6C5-C.
שינויים ניווניים פרודוקטיביים בגופי חוליות 5-6-7 4-C.
מה זה אומר? ממה ניגרם? ואיך מטפלים?
האם פיזוטרפיה יכולה לעזור? האם מחייב ניתוח?
בתודה מראש
פרופ' עמירם כ"ץ
בתשובות ההדמיה מתוארים שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי. שינויים שנקראים "ניווניים" הם שינויים בעלי סימנים אופיניים, אשר סיבתם אינה ידועה וכשלעצמם אין צורך לטפל בהם. אם הכאב לא חולף, כדאי שתתיעצי עם רופא שבפניו מכלול נתוניך הרפואיים על המשך הבירור והטיפול. ניתן לקרוא פרטים רלוונטיים נוספים ב- www.catzamiramprof.com.
רוי74
שלום פרופ עמירם,
מאז הפעם האחרונה שהתכתבתי נוספו לי דקירות בראש, עיניים, גרון, סיוט.העצב נפגע.
מצ"ב mri צווארי.
לפי אורטופד מה שיש לי זה occipital neuralgia ולפי ניורולוג זה סובלוקסציה.
מה זה? אין הרבה מידע על זה. האם מסוכן לכלי הדם או לדברים אחרים בגוף?
האם זה דיסקציה? או שני דברים שונים?
המליץ לי על פעילות גופנית פילאטיס, רפקסולוגיה, דיקור.
בבקשה תעזור לי להבין מה זה? מה הסיכונים? ואיך מטפלים?
בתודה מראש,
רוי
פרופ' עמירם כ"ץ
גם בתשובת ההדמיה שצרפת הפעם מצויינים שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי ולא נראה נזק לחוט השדרה. יכן שהשינויים האלה קשורים לכאב בצוואר, אך יתכן גם שהכאב קשור לסיבה אחרת וספק רב אם השינויים בצוואר מסבירים את התלונות האחרות. נוירלגיה אוקסיפיטלית היא כאב שקשור למחלה של עצב הקפי בעורף, סובלוקסציה היא תזוזה מסוימת בין החוליות. שתיהן אינן קשורות לרוב לפגיעה בכלי דם ודיסקציה מתייחסת לפגיעה בחלק הפנימי של כלי דם ואיני יודע מדוע נקשרה לתיאור הבעיה הנוכחית. כפי שכבר כתבתי לך, כדאי שחוות דעת על סיבת הבעיה והמלצות להמשך בירור וטיפול, תקבלי מרופא שבפניו מכלול הנתונים הרפואיים שלך.
רוי74
תודה רבה.
רוי74
לאיזה רופא היית ממליץ לי לגשת?
אורטפד שלח אותי למרפאת כאב, זריקת טריגר פוינט.
פרופ' עמירם כ"ץ
נראה לי שכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל ואולי לחזור שוב אל המומחים אתם התייעצת. תוכלי לפנות גם למרפאה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין.
רוי74
תודה רבה.