הי גרונו. יש לי כמה דברים להגיד לך שאולי יעזרו, האחד הוא שהטיפול היעיל ביותר לחרדות הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שווה מאד לנסות את התהליך הזה כי הוא בעצם מלמד אותך איך להתמודד עם המחשבות והתחושות שאת כותבת עליהן, האמת שאני נדהם כל פעם מחדש עד כמה אנשים סובלים ולא מכירים את השיטה היעילה הזו, אני רואה כאן רבים שניסו את כל התרופות ואת כל הדרכים חוץ מלתרגל את השיטה שמחקרים מראים שהיא יעילה ביותר. דבר נוסף הוא שכשאת מדברת על כפייתיות, מחשבה טורדנית וכולי , זה לא באמת משנה הנושא (זיקנה) אלא המחשבה הטורדנית, מחשבה טורדנית יכולה להיות על כל דבר ובכל נושא ולכן רק טיפול אמיתי בבעיה יפתור אותה (הדוגמה לזה היא נשים וגברים שמנתחים עצמם עשרות פעמים עד למראה מחריד שהם עצמם לא מצליחים בכלל לראות, אין קשר בין הדמות במראה לבין המדומיין במחשבות). דבר אחרון ולדעתי חשוב ביותר הוא שמסתבר שכדורים מסויימים מפחיתים את יצור הורמוני החשק, (להפתעתי גיליתי שהחשק המיני הוא לא דווקא בתחום הרגש אלא מאד מושפע מרמות הטסטוסטרון בגוף, כשאין הורמון אין חשק וכשיש הורמון אז יש, ככה פשוט כימיה פשוטה. לסיכום אני חושב שטיפול שישלב טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות בנוסף לכדורים שאת לוקחת ובדיקה לרמות הורמונים או מה שמשפיע על ייצורם  ולקיחה במידה ואת בחסר יכולים לעשות עבורך עבודה נפלאה. אחלה יום עידן

האמת ששמעתי שטיפול קוגניטיבי יעיל מאוד לבעיה. יש לך המלצות על איפה ואיך? מעבר לזה, הוא באמת עוזר לבצע שינוי תפיסתי? כל כך קשה לי לראות את עצמי יוצאת מזה. 

גרונו יקרה,
מצטרף לעצותיו הנפלאות של עידן. שהוא עצמו מטפל CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), אני מניח שלא תתקשי למצוא מישהו באיזור מגורייך ובכל מקרה במידה ואת מתקשה את מוזמנת לפנות. שיהיה בהצלחה.
האם בעבר חווית תוקופות דומות ? האם היו תחומים אחרים בהם חשת שיש מחשבות טורדניות או שהכול בתקופה האחרונה וסביב הפסקת הכדורים?
ולגבי היצר המיני, אכן כדורים פסיכיטארים רבים עלולים לפגוע ביצר וחשוב להבין את הסיבה ולשוחח על כך עם הרופא במידה ותחליטי לשוב לכדורים.

היי ותודה רבה קודם כל,
אני חווה את המחשבות הטורדניות בתחום הזה מגיל 16 בערך אז כן. לפעמים המחשבות נדדו לעוד תחומים כמו אובססיה למשקל אבל מעולם לא חרגו להפרעת אכילה ותמיד הצלחתי לתפקד במקביל להן. מצד שני הן כל כך חזקות שקשה ממש לראות דרך להיפטר מהן כלומר נראה שאני תקועה איתן לנצח. בעיקר לא כשלתפיסתי כרגע הן מוצדקות.
אין ספק שהמחשבות התרבו ונהיו קשות עד בלתי אפשריות להכלה מהרגע שהפסקתי עם סרוקסט. לפני הצלחתי להכיל את המצב ולהנות מדברים וכרגע הטירדה מאפילה על הכל. 
התרופה היחידה שהבנתי שלא מדכאת לחלוטין את היצר המיני היא היפריקום ולכן התחלתי לקחת אותו לפני כשבועיים אבל בינתיים אני לא מרגישה כלום.
בשיקולי רווח תועלת ברור לי שעדיף להישאר נטולת ליבידו ועם שמחת חיים. אני פשוט מחפשת איזושהי דרך מלך כי לא הייתי רוצה לוותר עליו לגמרי והסרוקסט הוא פשוט סירוס כימי לטעמי.
 

אחותי היקרה, אחות למחשבות טורדניות כפיתיות. בעיני, לא CBT ולא סי בי שמי. חרא על החיים שלנו. אני זוכרת שהרגע היחיד שבו ירדו ממני המחשבות הטורדניות על לימודים ועבודה, קיבלתי לפרצוף מחשבות טורדניות על מראה. על כמה אני מכוערת, ואני צריכה לעשות ניתוח אף, והשיער שלי מכוער, ויש לי יותר מדי שומן. לכן אני מאוד מזדהה עם נשים אנורקטיות או בולימיות, כי אני מבינה את המפלצת המכוערת והמרשעת והענקית והשחורה שאוכלת אותנו ביום ובלילה. זה נורא פשוט- שימי אדם שפוי עם קלטת שמנגנת לו מאחורה "אתה שמן" "אתה לוזר" "אין לך כסף" "אתה דביל" "אתה זקן"- וגם הוא ינסה לחתוך לעצמו את הבשר רק כדי לשים סוף לזה. אתמול הסכין שחתכה את הכרוב לסלט הגיעה ליד השנייה שלי וחתכה שם ולא במקרה. 

גרומנו יקרה, התחלתי לכתוב ואז ראיתי שמדובר בפוסט ישן יחסית, מה קורה איתך היום? , רק להדגיש שהטיפול הטוב ביותר באובסססיות משלב טיפול תרופתי וטיפול נפשי מסוג של סי ביב טי. מציעה לכול מי שסובל מהבעיה לטפל בה ויפה שעה אחת קודם כדי לא להנציח את הסבל ואת המחיר הגדול שהמחשבות האלו גובות מאיתנו. מה דעתכם?