מנהלי קהילה

דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.
אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.

מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית.
בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר.
בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי.
כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/
אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה.
לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!

אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים.
בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהאכילה רגשית
אכילה רגשית
28/12/15 14:19
3 תגובות
היי. חדשה פה וצריכה את עזרתכם
במרץ 2013 התחילה אצלי הפרעת אכילה- אנורקסיה נרבוזה
בדצמבר 2013 אושפזתי במחלקה להפרעות אכילה ובאוקטובר 2014 שוחררתי אחרי שעליתי למשקל היעד שלי פלוס 2 קילוגרמים נוספים
בינואר 2015 החלו אצלי בולמוסים ואכילה רגשית שמלווים אותי עד היום (וממש עכשיו ... :() ועליתי 7 קילוגרמים נוספים זה נורא קשה לי , במיוחד עם רקע שכזה מאחוריי.
חשוב לי לציין שהאנורקסיה מאחוריי.אני אוהבת אוכל ונהנית ממנו ולא מפחדת משום דבר בכלל
אבל הבעיה היא הבולמוסים :( אני לא יודעת מה לעשות.
אני מרגישה כל כך רע
אני לא יודעת מה לעשות. מתבוננת בבבואתי במראה ונחרדת
מרגישה שאיבדתי שליטה
דנה אברמוביץ
הי אנונימית וברוכה הבאה :) מה שאת מספרת לנו בעצם זה שהפרעת האכילה שלך שינתה סמפטום. הכוונה היא שאם בעבר הסמפטום היה צמצום אכילה וירידה במשקל, הרי שהיום הסמפטום הוא בולמוסים. אני מתארת לעצמי שזה קשה מנשוא להרגיש אובדן שליטה (אכב, גם באנורקסיה קיים אובדן שליטה), וחושבת שמסע ההחלמה שלך עדיין לא הגיע לסיומו. האם את בטיפול עכשיו? כי אם לא, בהחלט כדאי לחזור לטיפול כדי לקבל עזרה במיתון הבולמוסים האלה. מה את אומרת?
אנונימית99
אין לי כוח לחזור לטיפולים הללו, איני מרגישה שאני חולה- אני מרגישה שאני נמצאת בתקופה לא נורמלית ולחוצה בחיי (כפי שכבר דיברנו בצ'אט- והבנת עד כמה המצב לא נורמלי) והטיפולים רק יחמירו את המצב הלא נורמלי - שלא בשליטתי אלא נגרם על ידי גורם חיצוני ומשפיע מאוד
ד"ר נועה גור-אריה
אוי, אני מצטערת לשמוע. מוכרחה לומר שההתמודדות לבד, ללא טיפול או מרחב בטוח ותמיכה מיטיבה, בעיני היא קשה מנשוא.