שלום לכולם..
אני לא יודעת כל כך מאיפה להתחיל אבל פשוט חייבת עזרה כי אני אובדת עצות כבר!!
אני לא אנורקסית ולא בולימית , ואני לא יודעת אם ההודעה הזאת מתאימה לקהילה הזאת למרות שאני חושבת שמה שיש לי זה סוג של הפרעת אכילה ואני נופלת בין הכסאות..
אז ככה, הסיפור שלי הוא שבתור ילדה הייתי ילדה שמנמונת, ולא , בכלל לא אכלתי הרבה, אמא שלי עד היום אומרת לי שאין לה מושג למה הייתי שמנמונת ושבאמת לא הייתי אוכלת הרבה, וגם בבית שגדלתי בו לא היו ממתקים ולא חטיפים אז כך שלא היו פיתויים.. תמיד ההורים דאגו לארוחות מגוונות ומזינות שכוללות את כל אבות המזון
במהלך כל בית הספר היסודי עברתי השפלות אין סוף הכוללת מילים כגון "גוש שומן" "איזה שמנה" ועוד כאלה שנורא כואב לי כרגע להזכיר אותן..
הלכתי עם מועקה כל הילדות שלי, שנאתי את עצמי, רציתי שזה ייגמר, לא אהבתי את עצמי ולא הבנתי למה שונאים אותי, זה היה נורא..אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול (אני כבר בת 24...) כך שעבר דיי הרבה זמן.. בשביל לשכוח, אבל אני לא שכחתי, משהו שם נשאר..כואב...כשעליתי לחטיבה גבהתי ורזיתי המון, לא מתוך משהו מכוון, פשוט תקופה כנראה של התבגרות והתפתחות.. ומאז הייתי רזה כל הזמן, הייתי רקדנית, ולא הייתי בן אדם אכלן, כמו תמיד, אוכלת מה שצריכה, לא מתעסקת יותר מדי.. ונהנת גם ממתקים מידי פעם. כמו כל בן אדם מאוזן
בגיל 16 כשהייתי בחוג בלט שלי התכוננו להופעת סוף שנה, כל כך חיכיתי לזה, כל כך רציתי שההורים שלי ישמחו ויתגאו בי, כשאעלה על הבמה, כל כך אהבתי את הריקוד, זה היה הכל בשבילי באותה תקופה, הייתי מתמידה, לא מפסידה אף שיעור.. ואז , כמה ימים לפני ההופעה, המנהלת לקחה אותי לצד ואמרה לי שאני לא יכולה לעלות על הבמה, אני לא הבנתי למה.. ואז היא אמרה לי "אין לך גוף של רקדנית וגם לעולם לא יהיה לך, את לא יכולה לעלות על הבמה זה יעשה שם לא טוב לבית הספר שלי" ורק בשביל שתבינו .. אני 1.70 ושקלתי 60 ק"ג בערך- דהיינו, משקל תקין !! ולא רק משקל תקין, באמת שהייתי רזה, לא שדופה, אבל בהחלט לא הייתי שמנה, הדבר הזה שבר אותי, בכיתי כל כך הרבה.. כל כך נפגעתי ומאז הפסקתי לרקוד, אבל עדיין הייתי רזה לא עליתי במשקל
בקיצור..לא רוצה להלאות אתכם בדברים..
לפני 3 שנים בערך התחילו לי חרדות, לאחר כמה חודשים הגעתי לפסיכאטרית שהחליטה שיש לי הפרעת חרדה, נתנה לי כדורים.. ומשם הכל התחיל..בעצם אני חושבת שזה התחיל מהילדות.. רק שזה עורר את הכל,
לקחתי כדור בשם מירו , וגם בונסרין .. מי שקצת מכיר.. או שמע, זה כדור שמעלה במשקל,ז"א, מעלה את התיאבון, פתאום נהייתי רעבה בלי סוף.. ולצערי הרב, עליתי 37 קילו !!! , עברה שנה מאז, אני כבר לא עם הכדורים
אבל לא מצליחה לרזות.. ומאז אני עוד יותר שונאת את עצמי, ונסיתי הכל , וכשאני אומרת הכל זה פשוט הכל, הוצאתי קרוב ל7000 שח על דיאטות שכמובן-לא עזרו ורק העלו אותי במשקל,
אני אוכלת אכילה רגשית, כשאני עצובה,כשאני רבה עם בעלי או כשסתם משעמם לי
אני לא מצליחה לנתק את המחשבות מהאכילה,ההתנהלות שלי סביב אוכל כל כך לא בריאה,האוכל שולט בי, הוא ממלא בי דברים שאני לא מצליחה למלא בעצמי מסיבה שאני לא יודעת!!
יש ימים שאני מרעיבה את עצמי ובערב אוכלת מלא..כי הבטן מקרקרת וכואבת..
וזה קשה!
אני בראש אותה ילדה שירדו עליה, אותה נערה שהמורה למחול העיפה אותה מההופעה אחרי שההורים שלה שילמו כל כך הרבה כסף ואחרי שהיא השקיעה כל כך כל השנה !!
משהו שם נשאר..וזה בתוך תוכי, גם כשהייתי רזה, וכולם אהבו אותי, אני שנאתי את עצמי, תמיד אמרתי שאני מגעילה ושמנה, ובאמת שהייתי רזה, לא יכולתי לראות את עצמי !!
נסיתי להתקבל למרפאה להפרעות אכילה אבל הם טענו שזה לא הפרעת אכילה.. אז מה זה!?!? בן אדם שלא מצליח לרדת במשקל בן אדם שאוכל מתוך רגשות שלא קשורים לרעב
מה זה יכול להיות ?!?!
אני משתגעת..לא מוצאת את עצמי
לא מוצאת פיתרון
צריכה עזרה
ולא יודעת מה לעשות
אני לא רוצה להישאר ככה. אני רוצה שינוי. ולא דיאטות של לספור קלוריות, כי זה חולני ואובססיבי כל היום לספור!! וזה בכלל לא קשור לבעיה שלי,כי הבעיה שלי היא רגשית-לגמרי !! ואני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי, ואין לי למי לפנות, ונסיתי הכל !! חוץ מניתוח, שאני ממש לא מתכוונת לנסות , כי זה פשוט לא יעזור !! ניתוח לא משנה מחשבות, רגשות או פצעי ילדות..
אם יש מישהו שיכול להציע לי מה לעשות..אשמח מאוד.
ובבקשה לא דיאטות וקבוצות תמיכה ולא טבעונות או צמחונות , מהסיבה הפשוטה שנסיתי כבר הכל וגם מהסיבה שזה לא שייך לתזונה אלא למשהו רגשי ועמוק !! תודה לכל העונים..
לילה טוב.