שלום עידן , אהבתי את הפשטות והכנות, והאומץ לשוחח, כפי שאני מבינה אותם מדבריך כאן.

יש הרבה דרכים להתמודד עם מה שהעלית.

מחשבות כאלו על עצב ופחד, בעיניי , הן אנושיות לגמרי. כשהן מתגברות ו"מנהלות" את חיינו, זה קשה מאד ויש הרבה מה לעשות.

אני לא איש מקצוע מהתחום. אך אדם שהתנסה בכל זה ועדיין מתמודד . עוסקת הרבה בגישות וכלים רוחניים ללמפגש עם חיינו.

להבנתי, מלחמה ברגשות, יכולה להעצימם. קבלתם במידה מסויימת, ולפעמים הרשות להרגישם, ואהבה אליהם ,יכולה ליצור בנו חביור בין החלקים בתוכנו.

אני נעזרת ביוגה, דימיון מודרך, תטא הילינג ועוד. חלק מהזמן נתמכתי מאד משיחות מקצועיות ,וכן נעזרת גם בתרופות.

בהצלחה, חיבוק נעמי

עידן יקר. אני שותפה מלאה לדברים שכתבה לך נוני -יה. בנוסף, אחד הדברים שמסייעים להתמודד עם פחדי המוות טמונים במציאת תשוקה לחיים. מציאת דברים שאתה אוהב לעשות וממלאים אותך במשמעות. כמו כן, ניתן ללמוד בודהיזם או קבלה אשר מאירים את כל הרגשות השליליים הללו באופן שניתן להכלה אנושית. פעילות גופנית גם היא הוכרה כפעילות שמעלה אנרגיה ו"דוחקת" רגשות שליליים ובלסוף אם כל אלו לא יעזרו לך במידה שאתה מרגיש שהיא טובה דיה ניתן לפנות שוב לטיפול התרופתי שסייע לך בעבר. בנוסף - ספר באיזו גישה טופלת ?, יכול להיות שניתן לפנות שוב לטיפול פסיכולוגי שיעבוד הפעם באופן שונה. מה דעתך?

מנתצל על העיכוב בתגובה...תקופה לא פשוטה 
תודה רבה נוני-יה ואורית על ההתייחסות 
בסוף חזרתי לקחת את הכדורים וזה עוזר לי להרים את הראש מעל המים
זה לא שהמחשבות והפחדים נעלמו לי
אבל איכשהו פשוט יותר קל לי להדחיק וכמו שכתבתם להצליח להסיט את זרקור לעבר הדברים שנותנים לי תשוקה בחיים
עדיין אני לא מצליח לגייס כוחות לעשות דברים נוספים שלוודאי יעזרו לי כמו יוגה או ספורט כל טיפול פסיכולוגי או רוחני.
אבל אני מודה שעוזר לי שיש לי מקום (הפורום הזה) שבעיתות מצוקה אני יכול לשתף את ה"לוח" המשותף ולאוורר החוצה מחשבות שאין לי שום מקום אחר להוציא החוצה...