מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדההתקפי רעד, חולשה, תשישות וכאבי שרירים

התקפי רעד, חולשה, תשישות וכאבי שרירים

19/09/15 14:31
5 תגובות

שלום,
לפני כשבוע חוויתי התקף באמצע הלילה של צמרמורות כאב בכל הגוף, הרגשתי שאני מתפוצצת.. כאבי שרירים מטורפים כאילו אני מקבלת מכות חשמל + סוחטים אותי + הגוף שלי רץ מרתון. לא הצלחתי להרגע. בכל פעם שניסיתי לעצום עיניים ולישון הקפיצו אותי השרירים וגלי הכאב, השרירים ממש קפצו. ניסיתי לקחת אקמול וטיפות טבעיות להרגעה (שלא כהרגלי) ושום דבר לא עזר. אחרי כמה שעות זה נרגע אבל כאבי השרירים בכל הגוף היו נוראיים וכך גם החולשה. כמו שפעת קשה. החום היה נמוך - 36 ולפעמים 35.8... מאז כשבוע אני ממש לא מרגישה טוב. צמרמורות הכאב חוזרות מדי פעם בעוצמות כאלו ואחרות, כאבי שרירים, חולשה, חרדה.... חייבת לומר שאני מטופלת אצל מישהי מקסימה בהיליניג ושיחות ובכל פעם שאני מגיעה אליה אני מרגישה הרבה יותר טוב ובכלל כל המצב במגמת שיפור אבל כל הזמן יש לי פחד שמשהו לא בסדר. שפתאום יחזור ההתקף. כמה נקודות רקע על עצמי - מעולם לא לקחתי כדורי הרגעה או עישנתי גראס להרגעה. אני אוהבת להיות בפוקוס. לעיתים רחוקות (אולי פעם בשנה) טיפות פרחי באך נגד חרדה, לא לוקחת תרופות בדר"כ - אפילו לא אקמול, סובלת מהשמנה של 40 קילו עודף שאני סוחבת כבר 20 שנה אבל כיום אוכלת יחסית בריא, טבעונית, עברתי בחודשיים האחרונים תקופת לחץ והכלבה האהובה שלי נפטרה. בשנות ה-40 המוקדמות לחיי, נשואה עם ילד, אין לי בלוטת מגן ואני לוקחת יוטירוקס קבוע וחשבתי שזה התקפת היפר כי זה ממש מזכיר את זה אבל נראה בבדיקות דם שאני מאוזנת (עד כמה שניתן בלי בלוטת מגן...), אני אדם חרד ורגיש מאד באופן כללי, הרבה עבודת מודעות ומדיטציה... זהו. אם למישהו יש הארה בנושא - אם מישהו חווה משהו דומה... אשמח.


תגובות

קיפודית יקרה. ההתקף שחווית אכן נשמע כחוויה לא נעימה (בהמעטה) , זה לא נשמע לי כמו התקף טיפוסי של חרדה, מאידך, כבר שמעתי על אנשים שתארו כך התקף חריף של חרדה. האם את נמצאת בתקופה מתוחה במיוחד בחייך?, מה מציק לך?, האם זו הפעם הראשונה שאת חווה התקף כזה?, האם בדקת שאת מאוזנת מבחינת ויטמינים ומינרליים, לעיתים חסר בויטמינים (במיוחד אצל טבעוניים קיימים לעיתים חסרים) יכול להוביל לכאבי שרירים, סליחה על השאלות הרבות אבל אני מנסה להבין מה קורה לך....

קיפודית
19/09/15 23:46

תודה על ההתייחסות. האמת שמה שמציק לי יכול להפחיד כל אדם שפוי ואותי הוא מכניס לחרדות קשות במיוחד. יש איזו שמועה על משהו נורא גדול שהולך לקרות בעולם. מופרך או לא יש על זה המון סרטונים ועדיויות באינטרנט שלצערי נחשפתי אלהם על סוג של סוף העולם... כן, לא פחות. אז אפשר לומר שאני בחרדה... :) למען האמת סוג ההתקף הזה הוא לא זר לי. זכור לי שחוויתי כזו תחושה אולי פעמיים בחיי אך בזמן האחרון יש לי המון תופעות גופניות לא קלות שנפתרות אחרי עבודה חזקה להרגעה. הגוף שלי ישר מגיב. יכול להיות שמשהו חסר אבל עשיתי בדיקות לאחרונה והכל היה בסדר. אני חושבת שימים יגידו. למי שקורא את זה ונחשף למה שאני כותבת סליחה מראש כוונה אני לא מפרסמת סימוכין. אנחנו גם ככה בקבוצות חרדה... שבוע טוב

נוני--יה
20/09/15 7:45

הי קיפודית. אני לא איש מקצוע. 

אני אשה רגילה שחוותהכמה וכמה התמודדויות לא פשוטות בשנים האחרונות,כולל חרדה ודכאון. יחד עם זאת, לומדת, מתנסה ואף מטפלת בכמה דרכים מהעולם של גוף נפש. ורואה בזאת ברכה גדולה.

במילים שלך אני שומעת נחישות, מודעות , אומץ ולקיחת אחריות למצבך וחייך. כל הכבוד לך. אני משערת שהחוייה שחוית היתה ממש קשה , ומקוה שהיא חד  פעמית.

זה שהגוף שלך מגיב מיד, יכול להיות סימן לכך שהוא ואת חברים ממש טובים. זה אולי לא קל לפעמים, אך אפשר לראות זאת  גם מהצד "החיובי". הוא מספר לך מיד, שהנה משהו קורה לו וכך מזמין אותך לשים לב ולעשות משהו . ואכן, את עושה.

דרכנו כאן בעולם, שלובה (נרצה או לא נרצה) בלמידה מתמדת, הקשורה לשאיפה המאד פנימית שלנו, של החלק הרוחני שבנו, ללמוד ולהתפתח, לשאוף להגיע לאהבה עצמית לעצמנו בהיות כולנו, חלק קטן מהאלוקות , או הכח ממנו נבראנו כולנו.

את נשמעת לי  כהולכת אמיצה, מתמידה ונחושה. אלו מתנות מבורכות, שהתברכת בנו.

אם ברצונך, להתכתב אתי, את ממש מוזמנת. אולי נמצא שם  משהו למען שתינו.

[email protected] . בהצלחה, חיבוק נעמי

קיפודית
20/09/15 12:39

נעמי המקסימה. תודה מקרב לב. ממש שימחת אותי.

נוני--יה
20/09/15 17:31

תודה קיפודית. כמו שכתבתי את מוזמנת, כשתרצי, לכתוב גם למייל הפרטי שלי. חיבוק נעמי