מנהלי קהילה

פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.

מורן וילנר סקאל

שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!

אפרת וייס שורץ

נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

כמוניהפרעות אכילההפחדים שלי

הפחדים שלי

Nothing

17/05/15 1:34

11 תגובות

אני קוראת פה המון ונעזרת במקום הזה מאוד.
בתקופה האחרונה שמתי לב למשהו אני מקווה שזה בסדר שאני משתפת.
ממה שאני קוראת מרגיש לי שכמעט לכולן פה יש בולמוסים.
לפי המטפלים שלי אף פעם לא היה לי. הבעיה המרכזית שלי היא צמצום ובתקופות מסוימות גם שימוש במשלשלים.
שמתי לב שכשאני קוראת כאן על בולמוסים אני מתחילה להילחץ אחרי כול דבר שאני אוכלת שאולי זה בולמוס. שאולי אני בולסת בלי לדעת את זה.
הגעתי למצב שבכול יום שאני לא צמה אני תוהה אם בלמסתי. אתמול אכלתי דג ושתי תפוחים והיום אכלתי דג ובערך שליש ביצה. אני בסרטים. אני לא מקיאה אבל כול הזמן תוהה כמה זמן אני אצטרך לצום כדי לכפר על זה.
כשאני שותה הרבה מים אני מפחדת שזה נקרא בולמוס.
כי כשכותבים פה על בולמוסים לא ממש מסבירים ואני פוחדת. כול כך פוחדת שאני בלחץ שלא אצליח לאכול עכשיו כמה ימים.
האוכל כול כך מפחיד אותי. כול דבר קטן מנפח אותי. כול ביס גורם לי להשמין ואני מתה מפחד שאני מגזימה כשאני אוכלת.
יש הגדרה ברורה לדבר הזה שנקרא בולמוס? או שזה לפי התחושות שלי??

תגובות

הדרך שלי

17/05/15 10:47

הלוואי שמה שתיארת יחשב כבולמוס זה ממש ממש לא קרוב לבולמוס ... בולמוס זה התקף נוראי שאת אוכלת ללא רעב את אוכלת מהראש הראש את מתחננת את הבולמוס זה כמות עצומה של אוכל בלי טעמים עד שאת מרגישה חנוקה מפוצצתתתתת אני מדברת איתך על כמויות אדירות מלא מלא אוכל כל מה שבא לעין מתוק מלוח חריף בשר הכל עירבוב מגעיל את חשה כיף באותו רגע אחכ... דיכאון גועל אכזבה בכי הקאות וכו.... זה אסון זה נוראי זה מגעיללל לא מאחלת לאף אחד זה ככ נוראי וכל זה קורה מצימצום מחוסר אוכל הגוף מקבל סטרס

Nothing

17/05/15 10:50

תודה הדרך שלי! הבעיה היא שאני מרגישה דיכאון, גועל, אכזבה ובכי. הכול חות מהקאות. אפילו בחילות יש לי. אז איך אני יכולה להרגיע את עצמי שזה לא בולמוס? לאוכל שלי אין טעם או לפחות אני לא טועמת את זה. זה גורם לי להרגיש חנוקה ומפוצצת. את מבינה?

הדרך שלי

17/05/15 10:53

כן מאמי תשלחי לי בפרטי אשמח להיות בשבילך .. ומה שתיארת ממש לא בולמוס אין לך מה לדאוג בולמוס זה כמות עצובה של אוכל כם מלא פחמימות סוכרים וקלוריות את יכולה להרגע מבטיחה לך

הדרך שלי

17/05/15 10:53

שולחת חיבוק :)

Nothing

17/05/15 10:58

תודה אהובה ! הרגעת אותי! כנראה עד הביס הבא

הדרך שלי

17/05/15 10:59

בכיף יקירתי ... אני פה למה שצריך .. החלמה מהירה ❤

מיכל אפק

17/05/15 18:13

אכן לבולמוס יש הגדרה מאד ספציפית: בולמוס אכילה מאופיין על-ידי אכילה בפרק זמן מובחן (בתוך כעד שעתיים) כמות של מזון שהיא לכל הדעות גדולה יותר בהשוואה למה שיאכלו רוב האנשים בפרק זמן דומה ובנסיבות דומות, יחד עם תחושה של אובדן שליטה על האכילה במהלך האפיזודה (תחושה שהאדם לא יכול להפסיק את האכילה או לשלוט במה ובאיך שהוא אוכל). בולמוס כולל צריכת קלוריות של מעל 2000 קק"ל באפיזודה אחת.