מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי.
פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.

ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב.
לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר.
כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב.
אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל.
במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.

פרופ' איתמר רז
מנהל רפואי במרכז DMC, תל אביב, יו'ר מועצת הלאומית לסכרת
מובילי קהילה

איתן אביר
הי לכולם,
שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים.
בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים.
בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב.
כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם.
תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים.
במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה.
לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.

גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם

ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים.
מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
האם קלקסן לבדו מהווה תחליף ראוי לקומדין ?
19/02/15 13:31
6 תגובות
שלום רב,
אבא שלי יליד 1930 סובל מפרפור פרוזדורים, גם עבר התקף לב בשנת 2009.
בשנים האחרונות הוא טופל בפרוקור וקומדין.
לפני מספר חודשים בבדיקה מקרית, התגלה ממצא כלשהו ב-ריאות.
בעקבות כך הוחלט להפסיק עם פרוקור, בטענה שאולי תרופה זו היא מקור הבעיה לריאות.
שבוע הבא, אבא אמור לעבור ניתוח להסרת נגע בעור, ולכן הוא יצטרך להפסיק קומדין, ולהזריק קלקסן חמישה ימים,כתחליף מדלל דם.
השאלה-האם לא כדאי להחזיר פרוקור רק לתקופה מוגבלת של השימוש בקלקסן, וזאת כדי לא להסתכן חלילה עם פרפור?
ואולי אפילו להמשיך עם פרוקור עוד מספר ימים לאחר הניתוח, כאשר יחזור לקומדין, ועד אשר ה-PT יגיע לטווח הרצוי של 2-2.5?
תודה רבה
ד"ר רואי בייגל
שלום רב,
קלקסאן הינו חלופה מצויינת לקומדין ולמעשה כל עוד אביך מטופל בקלקסאן הדבר שווה ערך לנטילת קומדין עם ערכי PT/INR של 2-3. חשוב כמובן לקחת את הקלקסאן במינון המתאים (חשוב שהדבר ייעשה בצורה מסודרת על ידי הרופא המטפל). ככלל עם החפיפה מתבצעת כראוי אז אביך אמור להיות מכוסה מבחינת טיפול נוגד קרישה בצורה כמעט מלאה (למעט סביב הפרוצדורה עצמה אז לא יוכל לקבל את הטיפול). חשוב לשים לב להפסיק את הקלקסאן עם הגעה לערכי INR של 2 על מנת ולא לדכא את מערכת הקרישה על יתר המידה ולהגביראת הסכנה לדימומים בשל כך.
לגבי נושא הפרוקור, אין ספק שאם יש ממצאים מטרידים ע"פ הראות המחשבה כי הפרוקור גורם לכך היא נכונה. איני יכול להגיד עד כמה הדבר חמור ועד כמה יש התוויה לא לתת את הפרוקור וצריך לקחת החלטה שקולה ביחד עם הקרדיולוג המטפל בנוגע להאם יש מקום להחליף את הטיפול בפרוקור לתורפה ממשפחת תרופות אחר על מנת ולמנוע/ להקטין את הסיכון של חזרת הפרפור אולם הדבר תלוי במספר רב של דברים אשר הינם קריטים על מנת ולקבל החלטה שקולה - ממליץ ללכת ולהתייעץ עם הרופא המטפל העוקב ומכיר את המקרה של אביך.
בהצלחה
bariko
תודה רבה על התשובה המפורטת דוקטור
רק לא הבנתי את העניין של "חשוב לשים לב להפסיק את הקלקסאן עם הגעה לערכי INR של 2 על מנת ולא לדכא את מערכת הקרישה על יתר המידה ולהגביראת הסכנה לדימומים בשל כך.."
בדיקת ה-PT האחרונה הייתה ביום שלישי בבוקר, 17/2 והתוצאה 3.4. באותו ערב, נתתי לו קומדין 1 מ"ג, ולמחרת (רביעי) 2 מ"ג.
ביום חמישי כבר לא נתתי בכלל, היות וקראתי פה בפורום, שערך של 3.9 כבר עלול להיות מסוכן, ולכן חשבתי שכל כדור נוסף יכול להקפיץ INR לערכים גבוהים מדי.
ממילא, ביום שישי הוא אמור להתחיל עם הקלקסן, אבל אינני יכול לדעת מהו ערך ה-INR נכון לעכשיו.
הבדיקה הבאה תהיה רק בשלישי הבא, יום אחד לפני הניתוח, כדרישת הרופא המטפל.
ד"ר רואי בייגל
הייתי חוזר על בדיקת ה-INR ומברר מול הרופא המטפל (או יושב עם כל רופא) פנים אל מול פנים על מנת ולהתאים את הטיפול המיטבי בהתאם לתוצאה.
bariko
שוב תודה דוקטור.
מה לעשות שקופת חולים לא מאפשר לבצע בדיקות INR בתדירות כל כך גבוהה.
כאמור אתמול (שישי) אבא התחיל עם קלקסן ורק ביום השלישי הקרוב, יש לו בדיקת דם נוספת, יממה לפני הניתוח.
צריך רק לקוות שהכול יהיה בסדר וה-INR ירד לערכים הרצויים שמאפשרים פרוצדורה כירורגית.
השאלה אם ביום הניתוח להזריק קלקסן או לא.
רופא המשפחה אמר שאפשר בשעות הערב, אחרי הניתוח, בתנאי שלא יהיו דימומים.
צריך גם לשמוע מה יגיד הפלסטיקאי שיבצע את הניתוח.
ושאלה נוספת איך ממשיכים אחר כך עם הקומידין.
רופא המשפחה אמר להתחיל שוב רק ביום חמישי,אבל בטוח שייקח זמן עד שנגיע לטווח ה-INR הרצוי, ועד אז אבא לא יקבל את מלוא ההגנה...
ד"ר רואי בייגל
כפי שציינתי לא ניתן לתת הנחיות לדברים אלו דרך התכתבות ברשת וזה דבר שתצטרך לעשות ישירות אל מול הרופא המטפל והרופא המנתח שלהם יש את כלל הנתונים.
עקרונית אם מדובר רק בפרפור ולא במצב של קרישיות יתר אזניתן להפסיק את הקומדין למשך מספר ימים ולעיתים אף מבלי לחפוף עם קלקסאן אבל יש הרבה שיקולים שנכנסים למשוואה וכל מקרה נבחן לגופו בהקשר זה.
bariko
כמובן שכל מקרה ספציפי חייב להיות בהתייעצות מול הרופא המטפל שכבר מכיר את כל התיק הרפואי של אבא.
אני מדבר ברמה העקרונית.
הרי אבא כבר ביצע בעבר מספר פעמים פעולות כירורגיות דומות להסרת נגעים. בכולם השיטה הייתה דומה- קלקסן חמישה ימים לפני הניתוח, ביום בניתוח שום דבר, ולמחרת חידוש הקומדין.
אלא שאז הוא נטל עדיין פרוקור ,שדאג לאזן את קצב הלב.
ההבדל הוא שכעת אבא כבר לא נוטל פרוקור, ולכן החשש...