שלום ותודה על ההתייחסות

התחושות שלי מורכבות מאוד.

הייתי אצל רופאת נשים השבוע, וביקשתי לברר אם התרופה למוג'ין בעייתית בזמן הריון (מוכרת גם בשם למיקטל).

הרופאה אמרה שהיא בדרגת סיכון C, כשדרגות A או B הן פחות בעייתיות, כלומר קיים סיכון גבוה יותר למומים בעובר.

אני לא בזוגיות, וגם לא מתכננת הריון מחוץ למערכת זוגית. אבל זה מאוד מלחיץ אותי כל הנושא הזה של הריון וזוגיות (למצוא אדם שיקבל אותי עם המחלה... כשאני עדיין מתמודדת עם עצמי בקבלת המחלה שלי...)

ובכלל האם אוכל לתפקד כאמא, דבר שמאוד הייתי רוצה בו, אבל החששות גדולים.

אני מביטה בקנאה על חברות סביבי. עבורי הנושא הזה של זוגיות ואמהות הפך להיות BIG ISUE.

ואנשים סביבי נמצאים בזוגיות, הופכים להורים והכל נראה טרוויאלי כל כך... זה קשה לי מאוד.

הבנתי היום שאני בעצם מאוד מפחדת מהעתיד. מדברים שאמורים להיות משמחים ונורמטיבים - כמו להיות

במערכת זוגית, להפוך לאמא באחד הימים... הדברים הפשוטים והיפים האלה הפכו אצלי למורכבים... וכל כך חבל לי שכך אני חווה את הדברים... אבל בעצם זו הרי חלק מהמחלה ומההשלכות שלה. 

לפעמים אני כועסת על "העולם" שכך גזר עלי את המחלה הזו. אני מקווה שאני אוכל להיות מאוזנת ושכך אוכל

לתפקד באופן רגיל. כרגע אני יוצאת מתקופה דיכאונית של שלושה חודשים בערך.

את התרופה החליפו לי ללמוג'ין אחרי שלקחתי כשנתיים תרופה בשם סרוקוול. הפסקתי לקחת אותו בגלל עייפות

גדולה שהפריעה לי לתפקד. בנוסף נטלתי גם וואיפקס כאנטי דכאוני. ואני נוטלת גם כיום את התרופה האנטי

דכאונית, לפחות לתקופה עד שאתאזן ועד שהמייצב מצב-רוח יהיה אפקטיבי, שכן בהדרגה עליתי למינון של 200 מ"ג. (התחלתי ליטול את המינון של 200 מ"ג לפני 10 ימים בדיוק).

אשמח לכל תגובה שלכם.

תודה

אור.

אור שלום

כל הכבוד לך על הכתיבה הכנה והמרגשת, נשמע שאת עדיין עסוקה בעיבוד המשמעויות של אבחנתך הרפואית כחולת מאניה דיספרסיה ובפרט השפעתה על יכולתך בעתיד להרות ולדאוג לילדיך. השאלות שאת מעלה חשובות ומציגות הסתכלות בוגרת על האחריות שיש בהורות- אחריות שאת מכירה בה משום שאת שואפת להיות הורה טוב ומיטיב עם ילדיך. עצם השאלות שאת מעלה מראות שאת מוכנה להורות למרות הפחדים, את בוחנת את המשמעות של להיות הורה, את דרישות התפקיד ממך ואת יכולותיך ואלו דברים שעושה הורה אחראי ובוגר. לגבי טיפול תרופתי בעת כניסה להריון ובמהלכו מן הסתם תצטרכי לדון בכך עם הפסיכיאטרית המלווה אותך. מעניין אם יש עיסוקים נוספים שאת לוקחת על עצמך למרות המאניה דיפרסיה, האם את מצליחה לעבוד? לקיים קשרים חברתיים? כיצד הסביבה שלך מקבלת אותך? האם היו ך בני זוג בעבר? 

אפי שלום ותודה על תשובתך.

לשמחתי ביררתי היום במרכז הארצי לבדיקת התאמת תרופות בזמן הריון והוסבר לי כי התרופה שאני נוטלת אינה מעלה את הסיכון למומים בעובר. אז נשמתי לרווחה :) לגבי שאלותיך, אני עובדת כיום כ-3 פעמים בשבוע במשמרות, לא עבודה מכניסה במיוחד אבל זה מה שיש כרגע. לאחר סיום לימודי התואר עבדתי בהמון מקומות במקביל וזה היה ממש טירוף אז לקחתי פסק זמן מהתחום בו התמחתי. היום אני מנסה לצבור כוחות, עבדתי בכל מיני עבודות זמניות כמו מזכירות ומלצרות. אבל היום העבודה במשמרות היא מותאמת ליכולות שלי. אני גם משלבת לימודי תעודה פעמיים בשבוע, כך שהשבוע שלי מלא בסך הכל. בסך הכל מבחינה חברתית הייתי רוצה שתהיה לי חברה יותר קרובה, יותר ברמה יומיומית, אבל צריך לומר תודה על מה שיש אז לא צריך לקטר... אבל בתקופות הדכאון התחושה של הבדידות מאוד חזקה. זו תחושה של סבל בלתי נסבל. אין לי מילים לתאר את זה. למרות שיש לי הרבה מילים שאני כותבת בימים של החושך הגדול הזה שעוטף הכל. אבל אני שמחה שעכשיו אני יוצאת מהתקופה המורכבת, הלימודים נעימים לי ויש לי מסגרת ושיגרה שזה נהדר. היו לי בני זוג בעבר לתקופות ארוכות, שנה-שנתיים, וכבר כמה שנים בלי זוגיות, למרות שמנסה את מזלי באתרי הכרויות... הייתי שמחה לשמוע מניסיונם של אחרים עם ביטוח לאומי - הבנתי שאני יכולה לקבל קצבה ולשם כך עלי להגיש תביעה עבור נכות כללית. אני לא יודעת מה הסיכויים שלי לקבל קצבה. מבחינת משכורות - אני מקבלת משכורות נמוכות מאד, כך שמבחינה זו אני חושבת שאני זכאית לקצבה. השאלה היא האם הביטוח הלאומי נותן לבעלי מאניה דיפרסיה 40% נכות, שזהו הרף לקבל קיצבה חודשית. אני בקרוב אגיש את הטפסים, עוד שלב במשוכה שאני עוברת... האם יש לך ניסיון עם מטופלים שניגשו לביטוח הלאומי? אשמח לשמוע.

תודה שוב. 

אור

היי אור, מאד התרשמתי מכושר הביטוי לשלך וגם מאד הזדהתי עם דברייך!! האבחנה שלי היא דיכאון מתמשך ואני נוטלת 10 מ"ג ציפרלקס ו100 מ"ג למוג'ין ביום. לי אין אבחנה של המחלה שלך, אך הופתעתי שאת גם מטופלת בלמוגי'ן בעוד הרופאה בפירוש אמרה לי מס' פעמים (ועוד רופא מומחה נוסף) שאין לי מאניה דיפרסיה. גם לי יש חששות מהירון והורות, כי אני מכירה במגבלות שלי. אני מתפקדת נהדר, אך אין לי ספק שזה באמצעות התרופות (גם שיחות אצל פסיכולוגית). אני מאד אשמח, אם אפשר, לשוחח עימך מחוץ לאתר. גם בכדי לשמוע ממך אלו תסמינים קיימים במצב הזה. אז אם את מעוניינת אשמח אם תשאירי פרטים בהנהלת הפורום. תודה ויישר כח!!

אור שלום

למרות הקשיים הנובעים מהמאניה דיפרסיה את מצליחה לעבוד ולקיים שיגרת חיים  מלאת עשייה, נראה לי שאחד הערוצים שאת מצליחה לבטא את עצמך מצויין בו הוא הכתיבה אז ברגעי קושי תמיד את יכולה להעזר בכך ולבטא את עצמך בכתיבה בפורום, ביומן אישי או בכל מקום אחר שבו את תבחרי ולגבי החברויות נראה לי שכבר הצלחת להתחבב פה בפורום ולהכיר...

בהצלחה רבה

האם למישהו עם מאניה דיפרסיה יש נסיון עם ביטוח לאומי ויכול לשתף אותי?

אני רוצה להגיש תביעה ותוהה מהם הסיכויים לקבל קצבת נכות.

תודה

אור

יכול להציעה לך להיכנס לאתר של פרופ לאון גרינאוהס

יש כאן כתבה מצויינת על מאניה דיפרסיה

אני מאמין שהיא תוכל לתת לך אינפומציה עדכנית ואפילו אולי תכלי להתייעץ עם לאון עצמו

בהצלחה :)