sicko שלום

ממה שאתה מתאר נראה שאתה סובל משלפוחית רגיזה ומעי רגיש: תכיפות למתן שתן במצבי לחץ וצורך להתרוקן במצבי לחץ נפשי. למרות שמדובר בתופעה פיזיולוגית בדיקות רפואיות לא ימצאו דבר משום שהמערכת הפיזיולוגית תקינה ולמעשה רגישות ייתר של מערכת העצבים גורמת לתכיפות היציאות בשתן ובצואה. ניתן לטפל בתופעות אלו גם בעזרת טיפול תרופתי אך חשוב להעזר במקביל גם בטכניקות להפחתת מתחים ובטיפול שיסייע לך לשלוט טוב יותר במערכת השתן והעיכול. הטיפולים המומלצים בתחום הם ביופידבק או היפנוזה

בהצלחה

שלום וברכה!

אני אישיתי סבלתי רבות ממעי רגיז ואחרי טיפול בשיטת TAT נפטרתי מזה לחלוטין. קשה לי להאמין אבל אחרי שנפטרתי מהלחצים הנפשיים באמצעות השיטה הזו גם הבעיה הזו נפטרה. וזה לא היה פשוט הייתי לפעמים מושבת לימים שלמים בגלל המעי הרגיז שהיה לי.

בהצלחה

מתן

יש היום כל כך הרבה שיטות -

היפנוזה, CBT, ביופידבק, דיקור, TAT, NLP, שיאצו, רפלקסולוגיה והרשימה עוד ארוכה מאוד.

השאלה היא איך לטפל? כל ניסיון כזה הוא יקר. ו אף אחד לא יכול להתחייב  שהשיטה שלו עובדת עליי ב-100%.

הייתי שמח לדעת אם היה מישהו שמכיר את התופעה שיש לי בדיוק כמו שיש לי, והצליח לרפא אותה. הייתי הולך אליו עכשיו.

סיקו יקר. מצטרפת למה שכתב לך אפי גיל. הייתי מציעה לשקול טיפול אחר חוץ מציפרלקס, כנראה שההשפעה שלו עלייך קטנה אבל זה בכל זאת בכיוון....מה דעתך?

סיקו יקר, 
אני מצטרפת לעמיתי אפי ואורית וחושבת שכדאי לנסות טיפול בביופידבק או היפנוזה, שיכולים מאוד לעזור בבעיות שבהן חרדה או מתח נפשי גורמים לסימפטומים גופניים.

אני חושבת שטיפולי ביופידבק מוכרים ע"י קופות החולים השונות.

ניתן למצוא פסיכולוגים העוסקים בתחום באופן פרטי ואפשר גם ליצור קשר עם קופת החולים בה אתה מבוטח ולשאול מהן האפשרויות לקבל טיפול ביופידבק במסגרת הקופה.

שיהיה בהצלחה.

שלום וברכה!

אני בהחלט מבין את הרצון שלך למצוא פיתרון כאן ועכשיו. קשה מאוד למצוא מישהו שבדיוק סובל מאותו דבר כמו שלך. כי כל אדם הוא שונה. כפי שכתבתי גם אני סבלתי מבעיה דומה של מעי רגיז ובזכות שיטת TATA יצאתי מזה וגם בסופו של התהליך נהפכתי למישו שעוזר לעוד אנשים לצאת מדברים כאלו. האם אני יכול הבטיח מאה אחוז? התשובה הי אלא. גם ברפואה פיזית אין מאה אחוז. רק לאלוקים יש מאה אחוז. אני על סמך השיטת בהם כבר טופלת ועל סמך ההרגשות שלך כלפי העניים יכול לדעת בדגול מה סיכויי ההצלחה ואחוזי ההצלחה בשיטת TAT הם גבוהים מאוד. אחוזי ההצלחה כל כך גבוהים שלקחתי כמה פעמים על עצמי את הסיכון שאם הטיפול לא יעזור הכסף יוחזר.

בהצלחה

מתן

סיקו יקר. ראשית, שלא יהיה ספק לגבי טיפול תרופתי התכוונתי לטיפול נוגד דיכאון וחרדה - את אלו ממש לא ניסית הרבה...שנית, לגבי טיפול פסיכולוגי מאוד חשוב כשמדובר בחרדה חברתית להיות מטופל באופן ממוקד אצל מטפל שמתמחה בנושא הזה. האם היית בטיפול כזה?

כן, הייתי גם בטיפול כזה אצל שני פסיכולוגים. אחד מהם אפילו טיפל בcbt. לצערי, לא עבד. בנוגע לתרופות, לקחתי ציפרלקס אבל לא חושב לקחת משהו אחר כי אני מפחד מההשפעות (בעיקר התמכרות), ובנוסף לא בא לי להיות מטופל בתרופות לתקופה ארוכה. אני רוצה ריפוי ולא 'טיפול'

סיקו יקר. תרופות נוגדות דיכאון וחרדה אינן ממכרות. לעיתים, כמו בסוכרת שבכדי לאזן אותה נדרש אינסולין, כך נדרשים למוח הרכיבים הקיימים בתרופות נוגדות דכאון וחרדה. הטיפול התרופתי איננו חייב להיות לכל החיים יכול להיות, שהטיפול התרופתי יאפשר לך איכות חיים טובה ובאותו הזמן תוכל לעבוד על הדברים שמציקים לך. כמובן, שהחתירה היא לריפוי אך לעיתים הדרך דורשת התערבויות שונות. הייתי ממליצה לך להשאר עם ראש פתוח.....מה דעתך?

אורית היקרה!

שלום וברכה!

אני לא יודע מהיכן המידע שתרופות נוגדות חרדה ודיכאון אינם ממכרות או למה התכוונת כשכתבת את זה. אשמח שתפני אותי לחומר בנושא. מנסיוני וממה שהבנתי מפסיכיאטרים אני מבין שהפסקת תרופה פסיכיאטרית צריכה להיות בהדרגה ממש כמו גמילה מסמים וכמו כן בהרבה מקרים של הפסקת שימוש בתרופות נוגדות חרדה או דיכאון נוצרות תופעות גמילה. אם כוונתך היא על האפשרות להפסיק שימוש תרופתי אז בהחלט את צודקת שאפשר להיגמל מתרופות נוגדות חרדה ודיכאון אבל כמובן שצריך לעבור תהליך גמילה ולא להפסיק בבת אחת. וכמובן שיש גם כאלה שתהליך הפסקת הטיפול התרופתי מאוד קשה להם ויש כאלו שנשארים כל החיים עם התרופת הפסיכיאטריות ללא אפשרות להיגמל מהם.
אם התכוונת שלא צריך תהליך גמילה כדי להפסיק טיפול בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה אשמח שתפני אותי למידע ששולל כל התמכרות לתרופות פסיכיאטריות נוגדות חרדה ודיכאון.
את בהחלט צודקת שטיפול תרופתי יכול לעזור לקבל טיפול נפשי תוך כדי כשהמצב ממש גרוע ומונע מהאדם אפשרות קבלת טיפול נפשי. והחתירה היא לריפוי.

אני באופן אישי מכיר הרבה אנשים שעזבו את הטיפו להפסיכיאטרי ובאו אלי ואני ממתי להפ טיפול שריפא את שורש הבעיה והביא לריפוי. הרבה הגיעו אלי לאחרי שלקוחו טיפול פסיכיאטרי שלא עזר וקיבלו את הטיפול בשיטת TAT ולא נזקקו יותר לשום טיפול. אני בהחלט מבין שאם מדובר בטיפול בשיטת CBT הוא בדרך כלל יותר ארוך ובינתיים במטוםל מחפש פיתרון שיעזור לו  להתמודד כל עוד אין ריפוי. גם אצלי בטיפול בשיטת TAT לא תמיד אחרי טיפול אחד שנים יש שיפור למרות שזה בהחלט קורה.

כדאי גם להיות עם ראש פתוח לטיפול שיפתור את הבעיה מהשורש וייתן ריפוי ולא רק יטפל בסימפטומים של הבעיה. תרופות פסיכיאטריות הם ממש כמו לטפל בכאב ואל בפצע. אז כמובן שיש מקרים שבהם נאלך להשתמש במשככי כאבים אבל כאשר אפשר תמיד נחתור לכיוון שירפא את הפצע.

בהצלחה לכולם

מתן
 

מתן יקר. ראשית, לעיתים קיים בתרופות חומר אשר חסר לאדם במוח וגורם לו לאותם סימפטומים לא רצויים. כך לדוג' אדם שחולה בסוכרת נזקק לאינסולין אשר ישלים לו את החומר החסר באותה מידה, שלעיתים דיכאון או חרדה נגרמים כתוצאה מחסר של סרוטונין או דופמין. שנית, מרביתם של האנשים מצליחים להפסיק ליטול את הטיפול התרופתי בהצלחה רבה. שלישית, אני בהחלט בעד מיצוי כל האפשרויות האלטרנטיביות לטיפול לפני לקיחת טיפול תרופתי רק שלא תמיד זה מתאפשר לא רק מטעמים כלכליים אלא גם מפאת כוחותיו ההולכים ואוזלים של האדם והנזק המצטבר מחיים מלאי חרדה מאכלת (בעיות בעבודה, בעיות משפחתיות, זוגיות וכד', חוסר סובלנות של הסביבה ועוד). במקרים אלו הטיפול התרופתי (כאשר הוא מסייע) מאפשר לאדם להתארגן טוב יותר ולחפש עבור עצמו את הטיפולים שמתאימים לו ביותר. אני שמחה שהנך מצליח לסייע לאחרים ואשמח לשמוע על סוג הטיפול שאתה מציע

היי אורית,

אתם תוקפים את הבעיה משני כיוונים שונים. את מעוניינת לתת טיפול עקב מחסור של אי אלו הורמונים שחסרים במוח, ואילו מתן מנסה לתת מענה לשאלה מדוע הורמונים אלו חסרים מלכתחילה. מיותר לציין שאני מעוניין יותר בכיוון האחרון כיוון שאני לא מעוניין במגבלות שכרוכות בלקיחת תרופות (כניסה למשטר של חס וחלילה לא לפספס כדור, כאבי ראש ובחילות, להסביר לאנשים מדוע אני לא יכול ללגום איתם משקה באירועים וכו').  כל מה שאני רוצה זה לחזור למה שהייתי לפני כמה שנים, ואני מנסה בכל דרך אפשרית. הדרך שאת מציעה נכשלה בעיניי. זה עניין של ניסוי וטעיה כמו שאני רואה את זה.

אם הצלחת לעזור לאנשים בדרך הזו, הכל טוב ויפה - אני חלילה לא מערער על כך. כל מה שאני אומר שזה שספציפית עבורי זה לא עובד ככה...

סיקו יקר. הבנתי את הגישה שלך...אתה צודק בהחלט שיש בעניין של כדורים נוגדי דיכאון וחרדה הרבה מניסוי ותהיה. מאידך, לא ניסית הרבה בתחום הנ:ל (למיטב הבנתי נטלת רק ציפרלקס) בכל מקרה אני מכבדת את רצונך ופונה לתחומים אחרים. לעיתים רבות הרפואה האלטרנטיבית נותנת מזור היכן שהשאר נכשלים. הייתי מציעה לך לפנות לנטורופטית טובה. יכול להיות, שהדחיפות במתן השתן נובעת גם מתזונה לא נכונה למשל: שתיית קפה, תה וקולה. באותה מידה יכול להיות שגם הבטן רגישה לסוגים שונים של מזונות. מה דעתך?

היי אורית!
הנה קישור לסדרת מאמרים מאוד ממצה ומקצועית לגבי תרופות פסיכיאטריות.
http://www.hebpsy.net/page.asp?id=63
מה שעולה משם הוא שאין כל הוכחה שמקור החרדות הוא בחוסר בסרוטונין או דופמין.
וגם המחקרים על תרופות פסיכיאטריות בהחלט מראים יעילות של פלצבו עם תופעות לוואי.

ממיליץ לכל מי ששוקל לקחת תרופות פסיכיטאריות לקרוא את המאמר הזה הוא ארוך מקיף וממצה.

מקוה שעזרתי
מתן