קשה, קשה לקרוא אותך. ואם ככה, אז מה זה אומר עד כמה קשה לך...ממש מקווה בשבילך, שנזעי החשמל יעשו לך restsrt מוצלח ושלאחריהם תרגישי טוב יותר ותמצאי כוחות ותקווה לחיים האלה. בהצלחה ועדכני אותנו.

אני מצטרפת לדנה. הלוואי והיה לי משהו חכם או נכון לומר, אבל אני יודעת שאת במקום בו קשה לשמוע ועוד יותר קשה לראות תקווה או יד מושטת. אני מעריכה אותך על הנכונות להתמסר לניסיון טיפולי נוסף. אני שמעתי דברים טובים מאד ומחוללי ניסים על נזעי חשמל, אז אחזיק לך אצבעות. אני אשמח אם תעדכני במצבך כשתוכלי.

יש הודעה נוספת זהה שנשלחה כנראה בטעות,אז הנה מה שהגבתי למישהי שכתבה לי שם(אם אפשר למחוק אותו כדי לא לבלבל): סוף סוף מישהו מדבר בהגיון. תודה. כן לפעמים באמת יש סיבות מוצדקות למות. וזה המצב שלי. בטעות פתחתי את הנושא פעמיים אז אגיב כאן גם לדנה על התגובה בנושא הנוסף ....הטיפול היה קשה. כשהתעוררתי הרגשתי אכזבה. אכזבה להרגיש שוב סבל לעומת ההקלה והנוחות שהיו בהרדמה המלאה. אני לא מרגישה יותר טוב. לא אכלתי היום כלום ואין לי תאבון. הדירה שלי מבולגנת ויש כלים בכיור וקשה לי להשתלט על זה בגלל התפרים שיש לי ביד. זה מדכא עוד יותר. הפסיכולוגית שלי מסרבת להבטיח לי לא לדבר עם אמא שלי ויהי מה- וזה מטיל בספק את המשך ההגעה שלי לפגישות לצערי. ולצערי לא כי אני רוצה שהיא תציל אותי אלא רק כי אני רוצה שהיא תהיה איתי ותקל עלי בכל שתעטוף אותי למרות שאני מכינה את עצמי להתאבדות. יש לי שוב אי סי טי ביום חמישי. הגיוני שאני כ״כ מדוכאת וחלשה שאין לי אפילו כוח ליזום מוות כרגע? ברגע שאני קצת אתאושש מהימים האחרונים ברור לי שאני אעשה כל מאמץ בשביל להגיע למטרה הזו.

תודה על העדכון. מצטערתעל האכזבה והסבל שאת חווה. לא מתמצאת בטיפול הזה כך שאין לי מושג אם מה שאת חווה הגיוני, אבל זה מה שאת חווה, הגיוני או לא. האם הטיפול בחמישי הוא המשכו של זה שהיה היום? יתכן שעוד לא נאמרה המילה האחרונה ושיש סיכוי לשינוי עדיין?

הטיפול הוא המשך וזה לוקח בין 6 ל12 טיפולים בדר״כ כך הבנתי. זה שאני לא אוכלת עכשיו מסביר אולי את הייאוש. אם לא התאבדות אז תת תזונה .. אבל אני רק ממתינה למוות כל הזמן..ולמה שאני ארצה לחיות כשזהו המצב?

קאפצניטה שהגיבה בנושא הנוסף מקוה שתראי את התגובה - אמא שלי רוצה להיות איתי אבל אני לא רוצה בכך. כל החיים היא הייתה דמות חלשה שלא יכלה להגן עלי ולשמור , אני אוהבת אותה מאוד ורוצה שיהיה לה רק טוב. אבל אני לא רוצה שהיא תתחיל לשמור עלי עכשיו פתאום בגלל המצב. אין לי שום צורך (באמת) לקבל ממנה רגש אימהי מכיוון שככה היה תמיד. היא החלשה ואני זו שצריכה להתמודד עם הצרות בבית ולחוש כמגנה עליה כל הזמן. כתבתי לה מכתב כדי לנסות להקל עליה אחרי מותי ולהשאיר תחושה ממצה. הכוונה, שאני שלמה עם זה ועוד כל מיני מילים שחשבתי שיכולות לעזור. כתבתי לעוד כמה אנשים שחשובים לי, לכל אחד מה שגרם לי לחוש הכי שלמה. ולא להשאיר קצוות פתוחים אחריי. פשוט לתת להבין שככה עדיף ושעכשיו הם יכולים להמשיך בלעדיי 

אז אולי זה שזה רק טיפול ראשון מסביר את זה שעדיין אין שום שיפור? את תעשי את כל הטיפולים, נכון? תתני לזה הזדמנות? מה כבר יש להפסיד...

לא יודעת.. אני לא מצליחה לראות אפילו לא צעד אחד קדימה. אני מדוכאת וכואבת. גם הגוף כואב לי כל השרירים תפוסים ברמה שאני לא יכולה להתהפך במיטה. בקושי הצלחתי להתקלח. הבנתי שזה יכול להיות תופעת לוואי של המרפי שרירים. בטח זה שאני לא אוכלת לא מוסיף לעניין, אבל אני לא מסוגלת .... לא מסוגלת לתת יד לחיים הנוראיים האלה. קשה לי להאמין שבמצב כזה אני יכולה להבריא. זה אבוד. לא עברתי את זה בשביל להיות גם נכה פיזית עכשיו... אוף אני רוצה רק למות שמישהו יגאל אותי מייסורי כי אין לי כבר כוח לעשות זאת בעצמי :(((((

יקירה,

אני מאוד מבינה לליבך.

גם אני, בגיל 19, עברתי ניסיון אובדני קשה והצילו אותי ברגע האחרון.

גם אני חשבתי שהכי טוב לסיים עם כל החיים האלו כי הדיכאון היה קשה מנשוןא.

הוא התחיל בתיכון ונמשך לצבא.

במבט לאחור, אני לא אומרת שלא היו לי גם תקופות קשות אחרי ניסיון ההתאבדות, אבל בשנים האחרונות אני מטופלת התרופות ויש לי מצב רוח מצוין! הכדורים חוללו פלאים.

כשיו, במבט לאחור, אני מבינה שי גם דברים יפים ונפלאים בחיים: טיולים, אהבה, חברים, ספורט, סרטים טובים, מסיבות, טבע, בעלי חיים ועוד ועוד.

עכשיו, כל יום אני קמה ואני מאושרת שלא הצלחתי בניסיון האובדני שלי. ממש המשקפיים שאני מרכיבה עכשיו הרבה יותר וורודות.

אני כותבת לך עכשיו, ואומרת לך, שאף אחד לא חזר מעולם המתים ואמר שיותר טוב. יתכן שאף יותר רע (בפרט אם מאמינים בגלגול נשמות ובכך שהנשמה עתידה להתגלגל בגוף עם הרבה יותר סבל).

לכן, אני חושבת שכדאי למצות את החיים בעולם הזה. תתני הזדמנות לטיפול בנזעי חשמל. זה לוקח זמן עד שזה משפיע. גם כשהתחלתי לקחת את הכדורים זה לא השפיע מיד אלא אחרי חודש חודשיים.

וכמובן, אם יש לך שאלות ואת זקוקה לעזרה וייעוץ- תמיד תוכלי לפנות אליי בפרטי.

שולחת לך חיבוק גדול

אני לוקחת כדורים כבר שנים, היו לי כל מיני סוגים. כלום לא עוזר. אתמול לקחתי 4 קלונקס ברצף כי רק רציתי לא להיות ערה ורציתי להרוג את עצמי אז לישון נראה לי פתרון ביניים מתאים.... ובאמת ישנתי איזה 20 שעות ברצף... מענין מה יקרה אם יקרה 30 קלונקס.... אני יורדת במשקל בקצב מסחרר (תרתי משמע..יש לי סחרחורת)

זה מראה לי שיש לי הודעות פרטיות אבל מסיבה טכנית כנראה אני לא מצליחה להכנס לקרוא אז סליחה אם מישהו כתב זה לא כי התעלמתי .... לא יודעת למה זה ככה