אני לא ממש חלק פעיל מהקהילה פה אבל אשמח לקבל ייעוץ או חוות דעת מאנשים במצב דומה :
אני בת 18 , סיימתי השבוע י"ב ואני מתמודדת עם אנורקסיה כמעט שנה וחצי . בקיץ הקודם , כשאיבדתי הרבה קילוגרמים וזה הפך להיות מאוד ברור לסביבה , ההורים שלי שלחו אותי לדיאטנית פרטית ופסיכולוגית פרטית שמתמחות בהפרעות אכילה , ואני איתן כבר שנה . בשנה הזו הספקתי לקבל מחזור מחדש אחרי חצי שנה בלי , לאבד אותו שוב אחרי 3 חודשים של מחזור תקין , עברתי המון תנודות משקליות והתקדמתי מבחינת גיוון אכילה , אבל העניין הוא שבמשך כל הזמן הזה אני תלויה בתפריט קבוע מאוד שניתן לי בידי הדיאטנית ואין לי חופש באכילה כי אני עוד לא בנויה לזה כנראה , ועד לפני כמה שבועות גם הייתי בפיקוח קפדני מאוד על כל ארוחה בידי אמא שלי , כדי לוודא שאני אוכלת בכמויות הנכונות . בזמן האחרון קיבלתי חזרה את האחריות על הארוחות , כל עוד אני אוכלת בדיוק לפי התפריט , ואמא שלי עדיין נוכחת בחלק מהארוחות ודואגת לברר שאכלתי . בכל מקרה , העניין המרכזי פה הוא הצבא - אני מתגייסת ב17 לאוגוסט , והתפקיד שלי יהיה ביומיות , אבל הצבא לא יודע על ההפרעת אכילה ועל הטיפול .. הצוות שמטפל בי וההורים שלי מאוד דואגים שאני לא בשלה לטירונות , כי התפקיד עצמו לא בעייתי מפני שהוא ביומיות , אבל הם פוחדים שבמהלך הטירונות אני כל כך יתדרדר שאצטרך להשתחרר מהצבא .. מצד אחד אני מתה כבר להתגייס ולקבל תאחריות על החיים שלי מחדש , מצד שני יש סבירות גבוהה שאני יירד במהלך הטירונות כי עד כה אני רגילה לשגרה מאוד קבועה של אותן ארוחות כל יום , ורגילה לכך שהאחריות לאכילה הרבה פעמים לא עליי . אשמח לדעת אם עוד מישהי מישהו היו במצב כזה או מכירים אנשים שהיו במצב כזה לפני גיוס ואם יש לכם עצות לתת לי