ברוך הלוי-סגל

אני אדם חולה אנוש. מחלתי חשוכת מרפא. שמה המדעי של המחלה היא מחלת האהבה. ואף על פי כן אינני מתכוון להחלים ממנה.



מצא אישה מצא טוב (משלי י\"ח כ\"ב)



יום ראשון, 08 לנובמבר 2009



ככה ייעשה לאישה שסילקה מתפריטי את שדה-המוקשים והעניקה לי שדה-ניחוחות, שדה של ריחות וטעמים וצבעים ומבחר מתכונים המעוררים כל חוש פנוי היישר לתוך הצלחת, בלי תחנות ביניים בכרס ובירכיים.





6.11.2009



לנאוה אשת חלומותי ומשאת-נפשי





היום מלאו ארבעים ותשע שנה לנישואינו היפים והטובים.



היום לפני ארבעים ותשע שנה אימצתי אותך אל ליבי

תחת החופה וחשתי את הלמות ליבך ואת סופת נשימותיך.



היום לפני ארבעים ותשע שנה תם המסע המיוסר של חיזוריי חסרי הסיכוי מול נחיל מחזריך שערגו ונכספו לחמודותיך.



שנה וחצי עקבתי אחריך בערגה ומבטי בזז אותך מכף רגל ועד ראש.



היית בעיני המחצית השנייה שלי ולא השלמתי עם השלמות האבודה.



האהבה הייתה הכלי היחיד שהיה לי במלחמתי לכיבוש ליבך.



היום, היום הזה ממש, לפני ארבעים ותשע שנה ניצחה האהבה.



היום הזה ממש, לפני כמעט חצי מאה חגגתי תחת החופה את הגדול בניצחונותיי בקרב על ליבך והותרתי בשדה הקרב הרבה לבבות שבורים שדימו לראות בך את מחציתם השנייה.



היום, היום הזה ממש, לפני ארבעים ותשע שנה, חשתי בעליל כאילו הסתובבתי ארבעים שנה במדבר עד שמצאתי נווה-מים להשיב את נפשי ולהירגע. את אינך יודעת מה מאוד יפייפית.



ארבעים ותשע שנה אנחנו במלכודת מתוקה מרופדת דבש, זוג אחד, לב אחד בקן-האוהבים מעתה ועד עולם.



עדיין בהלם-קרב על ליבך.

הלום-אהבה

ב ר ו ך