ביקשת עזרה במקום הנכון, כבר עשית משהו... המטרה שלך היא לא להרזות - אלא להפנים שאת באמת במצב גופני תואם ואת ניראית טוב ורק את "רואה" את עודף המשקל שלך שבמציאות לא קיים...

שלום מיכלי יקרה,

את וודאי מבינה ויודעת שאת סובלת מהפרעת אכילה. כמו הרבה הפרעות אכילה - ההפרעה שלך התחילה כאנורקסיה, עם הזמן הגוף התעייף מההרעבה והחלו להופיע בולמוסים, יחד עם השימוש במשלשלים, ועכשיו נראה כי את סובלת מבולימיה. מהלך שכיח מאד.

מה את יכולה לעשות? לטפל במחלה שלך. ועדיף דקה אחת קודם!!

ראשית, שתפי את ההורים בבעיה ובקשי עזרה!!

פנו יחדיו כבר מחר לקופת החולים שלך, תבקשי הפנייה למרפאה אשר מטפלת בהפרעות אכילה.

לחילופין יש מספר מסגרות טיפוליות פרטיות.

זה בדרך כלל לא פשוט חולף מעצמו.

יחד עם זאת , טיפול טוב בהחלט יכול לעזור.

יאללה, צאי לדרך.

אם את צריכה עזרה בלאן לפנות, נשמח לעזור. רק תשאלי.

בהצלחה

מיכל

היי מיכל, קודם כל תודה רבה..
אחד מהמחסומים הגדולים שלי בכל ההפרעה זה לשתף את ההורים שלי בנושא, אני באמת לא יודעת איך להגיד להם את זה, איך לשתף אותם בזה ויותר מהכל פוחדת מהתגובה שלהם.

האם הטיפול בהפרעה צורך אישפוז בבית החולים? או שיכול להיות במפגשים שבועיים? 

אני גרה באזור המרכז, לאן את חושבת שכדאי לפנות?

אני יודעת שזה ישמע שטותי, אבל הטיפולים ישמינו אותי ברמה ניכרת? אני מפחדת כל כך. כל מה שאני רוצה זה רק להיות 'רגילה', להעיף את האובססיה הבלתי פסוקת הזאת והשתחרר מהסיר לחץ המטורף הזה, שמצד שני נותן לי כל כך הרבה אחיזה ונאמנות..

מיכלי, כצעד ראשון את צריכה להתמודד עם הפחד ולספר להורים. את קטינה ושום טיפול לא יקבל אותך ללא הסכמת ההורים ושיתוף הפעולה שלהם. מאיזה תגובה שלהם את מפחדת? מה הכי גרוע שהם יכולים לומר/להגיב? האם יש בן משפחה אחר שקרוב אליך שיכול להיות לך לעזר ושתוכלי קודם לספר לו ואז ביחד תספרו להוריך?

אני יודעת שהם כמובן יעזרו לי ויתמכו בי, פשוט אני מפחדת ל'הכביד' עליהם ושירגישו שנכשלו כהורים. האמת שיש לי אחות תאומה, אני אספר לה ואבקש ממנה לספר איתי להורים..קצת מפחיד אותי 'לצאת' מתוך תוכי עם המחלה ועם המחשבות ועם הרגשות האלה שאני שומרת לעצמי כל כך הרבה זמן ופתאום לשתף את אחותי ואת ההורים שלי..
אני כל כך מקווה שזה הדבר הנכון, ושיהיה בסדר.
יש סוג טיפול / מקום טיפול שאת ממליצה עליו? אשמח ממש להמלצות
 אני מרגישה הקלה כל כך גדולה לחלוק את הכל ולא לשמור יותר בבטן ופתאום אני מרגישה כל כך בטוחה במיוחד שאני מתייעצת עם מישהו מומחה כמוך בתחום, ובכללי, לראות שעוד אנשים עוברים את זה כמוני, חברות שלי לא שמות לב שמאחורי החיוך הגדול שכל הזמן מחייך ומאחורי כל האופטימיות שתמיד חושבים שאני מראה מבחוץ מסתתרת נפש שזקוקה כל כך לעזרה.. 
תודה רבה!
 

הי מיכלי,

תראי - יש לי 4 ילדים, אחת כבר בצבא, אחד בתיכון ושתיים ( תאומות ) בחטיבת הביניים.

תאמיני לי שהכשלון הכי גדול שלי כהורה יהיה אם הילדים שלי יחששו ממני או מתגובות שלי.

אני אומר את  האמת - 

אני לא מההורים שמגבים את הילדים שלהם בכל מקרה בכל מצב.

ממש לא.

כשהם צריכים לחטוף הם חוטפים בלי לדפוק להם חשבון.

לא מכות כמובן.

שלא תפרשי אותי לא נכון.

אבל הם יודעים שהם המקור העיקרי

או אולי נכון לומר מאור חיינו,

ואנחנו האחרונים שהם צריכים לחשוש מהם.

ולדעתי

רוב האנשים הם כאלה.

מבחינת מקומות - אמרת שאת גרה במרכז - ושם לא חסר מקומות. מניח שתבדקי המלצות - רק צריך לזכור שמדובר לא פעם במערכות ציבוריות קופות חולים - בתי חולים - שכוללים כל מיני מטפלים בכל מיני שיטות - וכל הספינה הגדולה הזו - היינו רוצים שהיא תדע לשאת אותך אל חוף מבטחים, תוך כדי התייחסות ייחודית למצבך שלך. וזה לא קל.

תודה רבה.. אני שמחה לשמוע את זה ממש בכל מקרה, אני בטוחה שהם יקבלו את זה ואני בטוחה שזה גם לא חדש להם והם לא יופתעו יותר מידי - לא פעם הם 'חושדים' בי. אני פשוט מפחדת מהשיתוף הזה, הכל שמרתי כל כך טוב בבטן ופתאום לספר זה כל כך לא קל. אני חושבת שאספר לאחותי התאומה והיא כבר תעזור לי למצוא את הדרך לספר להורים שלי. תודה רבה, אני אשמח לשמוע המלצות אם מישהו מכיר/ יודע על מקומות לטיפול.

מיכל, אשמח בבקשה להמלצות לטיפול באזור המרכז, או מכל מי שיודע / מכיר / שמע / חווה.. זה ממש יעזור
אני יודעת שטיפול בהפרעות אכילה דורש משמעת קשיחות והתמדה אבל חשוב לי גם שהמטפלים יהיו רגישים ואמפתים עד כמה שאפשר

היי לך שותפה .. אני קוראת את הפוסט שלך ומזדעזעת כמה אנחנו דומות וכמה אני הייתי ועדיין באותו מקום שלך אני בת 18 וחצי אובססיבית יודעת כל מאכל מה הקלוריות שלו והכי מבינה אותך בעולם גם אני פחדתי לשתף את ההורים עד שהם ראו את הידיים שלי מלאים צלקות מההקאות ושם זה צץ , ברגע שתשתפי אותם את לא מבינה איך זה יקל עלייך וגם מהנקודה הזאת תתחילי את השינוי שלך כי את לא תתמודדי עם זה לבד הם יהיו איתך הם ההורים שלך תהיו בטוחה שהם רצו בטובתך ובבריאות שלך אל תפחדי ! תהיי חזקה ! אני איתך לגמרי אחותי ! אני כותבת באמת בשביל שתינו כמה אנחנו דומות ! מאחלת לך רפואה שלמה ואומץ מכל הלב ואם את צריכה יעוץ או עידוד אני פה בשמחה

היי דניאל!! וואי איך אני שמחה שכתבת ... אין דבר שאני יותר צריכה עכשיו מאוזן קשבת ולשתף וזה ממש מעודד שאני לא היחידה שעוברת את אותם הדברים ושיש בדיוק כמוני אותו הדבר .. בכל מקרה אני ממש אשמח לדבר איתך, זה המייל שלי אני באמת אשמח :)[email protected]תודה!♥