מנהלי קהילה



שיכאב לי
אני לא מאמינה. בא לי לצעוק, להרביץ, לשבור, להתפרע, לקרוע את הבטן ולעקור את הלב.
למה אני כזאת שמנה חסרת שליטה? אחרי שבועיים ללא בולמוסים, נתקפתי באחד נוראי, אני לא מפרקת חבילות של עוגיות ולא קופסאות שוקולדים, אבל אוכלת מספיק כדי לשנוא את עצמי ברמה הכי אכזרית שקיימת!
שונאת, שונאת, שונאת! לא יכולתי להקיא.. אין לי כוח. ובשיא טיפשותי לא קניתי משלשלים בפעם האחרונה שיצאתי מהבית, הייתי אופטימית מידי. כואבת לי הבטן, אני חייבת לתקן את זה.. פעילות ספורטיבית לא באה בחשבון, אני שמנה מידי. אפתח בצום.. שיביא כמובן בולמוס נוסף אחריו.. אבל אלו הם חיי.. זה לא ישתנה.. הלוואי שמחר אתגבר על החרדה ואגש לבית מרקחת, מבטיחה לעצמי ליטול 300 משלשלים!!!! מקווה שהם יהרגו אותי.
מצטערת שאתן צריכות לסבול את כל ה"שיט" הזה שלי.. אולי אני צריכה להפסיק לשתף, זה מקל ומשחרר.. אבל זה לא מגיע לאף אחד מכם שאני אפול עליכם ככה.. אני לא שווה שייתחסו אליי בכלל. מתאפקת כל כך לא לחתוך את עצמי לגזרים.. רק זה מגיע לי. שיכאב לי.
עוגית
:(
יש סיכוי שתסלחי לעצמך על מה שקרה? את לא עשית שום דבר רע בעצם...
האוכל שאכלת לא רע גם אם הוא יותר ממה שאת מרשה לעצמך וגם אם הוא לא הכי בריאותי ודיאטטי. והוא לא יישאר בבטן שלך לנצח. הוא ישנה צורה ויהפוך לדברים אחרים כמו לאנרגיה ולחום ולשרירים... והחיים ארוכים ומותר שיהיו "נפילות" כאלה... ממבט מלמעלה זה רק אירוע קטן ובודד שיישכח.
Not worth
אוי עוגית.. אני באמת באמת באמת התעודדתי ממה שכתבת! על אף שבכל מקרה הייתי שמחה למות עכשיו, מוות הכי אכזרי, מוות בייסורים. אני לא מאמינה שהאוכל הזה הופך למשהו אחר מלבד שומן שמצטבר אצלי בגוף...בגוף העצום, הדוחה והמסכן הזה.. זה לא הוא אשם, זאת אני.. אני חסרת שליטה! כל כך מגיע לי לסבול.
נולדת מחדש
וואי.. כ"כ מבינה אותך... מרגישה כמוך. גועל, עצוב עצוב עצוב!!
מיכל אפק
המתקפה העצמית שלך נוראית, וממש ממש לא מגיעה לך! כל כך הרבה רפש ורע כלפיי עצמך. לעזעזל, מאיפה ולמה? אני שמחה שאנחנו יכולים מעט להקל ולשחרר ממך עול כבד. אני רוצה שתמשיכי לכתוב כאן עוד ועוד. אבל בבקשה ממך - מספיק להתקיף את עצמך בצורה כה אכזרית וחסרת הצדקה. אוקיי?
Not worth
אין לי מילים לכתוב לכן.. אני מצטערת, נולדת ומיכל.. עברו עליי ימים קשים, אין לי כוח אפילו לכתוב. רק תודה.. תודה גדולה.
נולדת מחדש
להודות זה דבר גדול ביותר. העשייה הכי טובה מתחילה בהודייה. מאחלת לך הצלחה בימים הבאים. על רובינו פה עוברים ימים לא פשוטים בלשון המעטה.. איתך בכאב ובקושי ואשמח גם לחלוק הצלחות.
מיכל אפק
כשיהיה לך כוח - ספרי קצת מה עובר עליך? חשוב לי לשמוע. מיכל