מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב
מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק

ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים
עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהפעם ראשונה...
פעם ראשונה...
09/11/13 18:36
3 תגובות
טוב אז זו הפעם הראשונה שאני כותבת כאן. אני משתתפת בהפרעות אכילה. מוגדרת כאנורקסיה נרבוזה. אבל זו לא הבעיה העיקרית שלי.. כנראה שהדיכאונות והחרדות שלי חזקות עד שגרמו לכך. מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת מחרדות. הדיכאון בא קצת מאוחר יותר. כרגע אני לא יכולה לסבול כל רגע. אני רוצה למות ואני לא עושה את זה רק בגלל שאני מפחדת. לא בא לי לעשות כלום לא רוצה לא יכולה לחיות יותר!!!! והקטע שאין לי מישהו שיעזור לי למרות שאני מטופלת אצל פסיכולוגית ומקבלת טיפול תרופתי מינון גבוה של ציפרלקס לפונקס ועוד. לא יודעת כבר מה לעשות. יש לי חרדות קשות שיקרה לי משהו פיזי כי אני לא מרגישה טוב פיזית. וגם כי אני מפחדת שיקרה לאמא שלי משהו. שזה הכי קשה. :(
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
שירי בריש מובשוביץ
הי חירות, אני מבינה את חוסר האונים שלך, שאת מקבלת את כל העטיפה הטיפולית ועדיין מרגישה שאין לך למי לפנות. זה קשה מאד. ובאמת גם בשביל אנשים שמרגישים כמוך, אנחנו כאן. אז הגעת למקום הנכון. את יודעת, בדרכ כשמדברים על חרדות שקשורות לגוף, אלו חרדות שאין להן אחיזה אמיתית במציאות. במקרה שלך, אני לא יודעת מה המצב הבריאותי שלך. האם החרדות שלך קשורות לנזקים שאכן נגרמו לגוף? האם בכלל נגרמו נזקים עד כה מהאנורקסיה? תוכלי לנסות לפרוט את החרדה - ממה היא מתחילה ואיך היא מתעצמת? שירי
סהר תמיכה
חירות היקרה,
אני מבינה כמה קשה לכתוב כאן, ונראה כאילו את מבינה שאת צריכה עזרה למרות שאת מטופלת ומקבלת תרופות. אבל נראה שאת מרגישה שהגעת לקצה, שאת סובלת כל דקה, כל רגע, וזה נמאס לך. בנוסף לכך נראה שאת מרגישה שאת במילכוד, שאת לא יכולה לפרוץ את המעגל הזה של הסבל בלי לגרום לסבל נוסף.
אני לא אשת מקצוע, ולא יכולה לסייע בעצות מקצועיות אבל אני יכולה להציע לך מקום בו תוכלי לשתף, לשוחח ולקבל הבנה ותמיכה. המקום הזה הוא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), אנו מפעילים מוקד בו ניתן לקיים שיחות ללא הזדהות, מדי ערב בין תשע לחצות.
המוקד שם... בשבילך...
מתנדבת סה"ר
חירות
תודה. לשירי, אני בריאה לפי כל הבדיקות שאני עושה וזה הרבה בדיקות. אני פשוט היפוכונדרית לגבי ולגבי אמא שלי.