אם את לא מסוגלת להוסיף קלוריות אז בהחלט כדאי שתמירי ארוחות באנשור, כי אני מניחה שבנוסף לצמצום התפריט את גם מצמצמת בפחמימות.. ואין ספק שזה מוסיף לחולשה, בנוסף לתוצאה של השימוש במשלשלים. באנשור לפחות יש ערכים תזונתיים שחיוניים לך במיוחד כרגע. חוץ מזה, תשתדלי להרבות בשתיית מים ואולי כדאי שתיבדקי אצל רופא, אם יש לך אפשרות... תרגישי טוב ובהצלחה יקירה.

שלוך לך NOTHING

הגוף משיב מלחמה לזה שתוקף אותו.

צמצום התפריט והגדלת כמות המשלשלים מסכנים אותך והחולשה הקיצונית שאת מרגישה היא סימן מהגוף הסובל.

אמרת שאת לא יכולה להוסיף קלוריות לתפריט אולם  את בכלל לא אוכלת את התפריט, את מצמצת מאוד את התפריט, ולכן אני מציעה שבשלב ראשון כדי לטפל בחולשה שתקפה אותך חזרי לאכול את התפריט במלואו. אין צורך לאכול יותר מהתפריט אבל לצמצם אותו אין זה דבר חכם כרגע ואני רוצה להאמין שתקחי את מילותי ברצינות ותחזרי לאכול את התפריט במלואו. לכל ארוחה תקדישי את הזמן שלה ותאכלי את כולה לפי התפריט.

בנוסף, למרות שאני מאמינה שלקיחת המשלשלים הרבים מרמזת על אי השקט שאת חווה שם בחול, אשמח מאוד אם בצורה בוגרת תוותרי על הכמויות הרבות ותחזרי בשלב זה לקחת את כמות המשלשלים שאת רגילה לקחת תמיד. כמובן שבהמשך הייתי שמחה לו היית מפסיקה לגמרי לקחת משלשים, אולם זה כבר להמשך, כרגע תנסי לחזור לכמות הרגילה.

שתיה של קולה, (ולא דייאט קולה), יכולה להחזיר לך במעט את המלחים שאת חשה שאיבדת.

מקווה שתעשי את מה  שנכון ותחזרי להרגיש טוב, והכי חשוב תוכלי להנות מהטיול..

בברכה

עינת עשהאל -דיאטנית

שלום עינת ותודה על התשובה המפורטת. 

גם מה שאני אוכלת עכשיו עולה במאמץ ענק ואני לא מסוגלת להוסיף שום דבר מעבר לזה. 

הורדתי בכמות המשלשלים אבל עדיין לא מרגישה טוב. 

את חושבת שכדאי להחליף חלק ממה שאני אוכלת עכשיו באנשור או קולה ? 

היי עינת.

אני בטוחה שאת מקצועית ומבינה בהפרעות אכילה, אחרת לא היית חלק מצוות הפורום. אבל... התשובה שכתבת קצת צרמה לי וסלחי לי, אני אף פעם לא נוהגת לעשות זאת, אבל הייתי חייבת לכתוב לך על מנת להאיר את עינייך... 

כפי שאת יודעת, הפרעת אכילה מלווה בהמון חרדות. כאשר מישהי שנמצאת במצוקה רושמת בפירוש שאינה יכולה להוסיף קלוריות למה שהיא אוכלת כרגע, אין זה הגיוני להמליץ לה לחזור לאכול את התפירט במלואו כי כמובן שהיא לא תעשה זאת. גם אם זו ההמלצה הכי נכונה עבורה, ברור שהיא לא ריאלית, בפרט כשהיא נמצאת בחו"ל, ללא תמיכה טיפולית וללא הסביבה הטבעית שלה. לכן, תשובה כזו לא תועיל ורק עלולה להעלות את מידת התסכול שכן היא אינה מוצאת פתרון שיעזור לה. ולא מצליחה ליישם המלצה שכן יכולה להקל עליה...

מילה נוספת שקצת הפריעה לי הייתה "בצורה בוגרת תוותרי על הכמויות הרבות ותחזרי לקחת את כמות המשלשלים שאת רגילה לקחת תמיד". המילה בוגרת, בעיניי, לא מתאימה. אין כאן קשר לבגרות אלא לקושי, להפרעה, למחלה. אם העניין היה קם ונופל על בגרות, הרי שלא היינו צמות/מקיאות/משלשלות, כי לכולנו ברור שזה מעשה מסוכן ולא הגיוני בכלל.

שוב, חשוב לי להתנצל על מה שכתבתי. אני לא נוהגת לבקר או להעיר, אבל הפורום נועד לתמיכה ואני בטוחה שהמטרה שלך היא לעזור ככל יכולתך, אז מצאתי לנכון לכתוב את הדברים בכל זאת...

חג שמח.

וjust me- זה בדיוק מה שעלה לדעתי כשקראתי את התשובה של עינת.. לאחר מכן ראיתי את תשובתך שאת תוכנה רציתי לכתוב כתגובה... המומחים מדברים מהספרים ותו לא...

הי nothing

מה שלומך? האם חזרת או שאת עוד בחו״ל? איך את מרגישה?

להבנתי התגובה של עינת היתה בעיקר מלאת דאגה. רעד וחולשה קיצונית הם כבר סימנים קריטיים של מצוקה גופנית אשר עשויים להעיד על סכנה של ממש. עינת וודאי רצתה יותר מכל שתשמרי על עצמך!

האם את בחול בליווי משפחה או חברה? האם יש מישהו שאת יכולה להיעזר בו? 

אני שמחה לשמוע שהצלחת להוריד את כמות המשלשלים, זה חשוב. וכמובן שככל יכולתך תאכלי ותשתי. אם אנשור מעורר כרגע פחות חרדה- לכי על זה. 

אשמח לשמוע מה איתך,

מיכל

אני עדיין בחול, חוזרת לארץ רק עוד שבועיים וחצי. 

נמצאת כאן עם משפחה אבל מנסה לא לשתף במצב יותר מידי כדי לא לקלקל לכולם את החופש. 

למשך כמה ימים הצלחתי לקחת פחות משלשלים אבל הרגשתי כל כך שמנה שהעליתי שוב את המינון וצמצמתי עוד בתפריט. 

לא נשקלתי מאז שעזבתי את הארץ ואני בטוחה שלמרות הצמצומים העליתי במשקל. אני ממש מתביישת להתלבש כי הגוף שלי מפלצתי. 

שוב פגעתי בעצמי. בצורה עוד יותר קיצונית ממה שאני רגילה בבית. וזה אפילו לא עוזר. אני לא מצליחה להרגע. 

אני ממליצה לך לשתף בן משפחה שנמצא איתך שם, ולבקש עזרה בשמירה עליך.

אל לך להיות לבד במצב כה לא נעים!!

את זקוקה לעזרה, ואת ממש עלולה לסכן את עצמך.

תני לאדם קרוב לך מבני המשפחה להיות לך לתמיכה ולעזרה. לא היית רוצה לעזור כך לאדם אחר קרוב לך?