לילה/בוקר טוב לך! לי יש "תסמונת אספרגר" זה לא בעיות שינה, אבל כדי לעודד אותף תדע שגם אני מאז ומעולם לא הייתי זקוק להרבה שעות שינה. זה ודאי הגוף שלי שיכול להסתפק במעט שעות שינה, כמובן היו לי לא מעט מקרים שקמתי מה זה עייף בעיקר כשהייתי צריך ללכת לביה"ס, וכשלא מיהרתי לשום מקום הייתי קם כמו שעון הרבה פעמים אפילו לפני זריחת השמש. בעניין "חשיפה לאור" זה יכול לעזור, למשל: אני גדול ממך ב10 שנים בקיץ 94 היו הרבה ימים שהייתי נרדם בצהרים כי התעוררתי באמצע הלילה, ואמא אמרה לי לצאת החוצה כדי לנשום אויר של ערב, וזה יעזור לישון בלילה, וזה היה עוזר יותר. בעוד שעתיים אני יוצא מהבית לעבודה, ושעה אח"כ מתחיל לעבוד, לא יודע יותר מדי מה לייעץ לך אבל שיהיה המשך לילה טוב!

 שלום רון1993,,,

פוסט ארוך,,,,אינפורמציה רבה על מה יש / קורה / מה לקחת / מה אתה לוקח / מה תיקח / מה אמרו / מה המסקנות /,,,,,,,

ההבחנה היא פיזיולוגית? מנטלית? במכון שינה עברת? היו מסקנות?

אני חושב שאתה צריך טיפול משולב,,

פסיכולוגי ופיזיולוגי,,

יש לך כניראה סיבה פסיכולוגית כל שהיא שמונעת ממך לתפקד "נורמלי" ,,אם אין סיבה פיזיולוגית אז זאת הבעיה,,

אם נמצאה סיבה פיזיולוגית [כמו שציינת ,,מלטונין,,דרך אגב זה נבדק? יש באמת חוסר?] אזי הטיפול אמור לעזור,,

ולבסוף,,אם לא תעשה מאמץ לצאת מזה,אזי באמת הכל ישתבש אצלך,,ואתה "תפסיד" הרבה,כי בעולמינו העניינים מתנהלים כך,,

יש יום ולילה,,

יש דברים שקורים ביום ונעשים ביום,,

יש דברים שקורים בלילה ונעשים בלילה,,

כל טוב,,

נ.ב.--זה בסדר בפורום הזה,,בעיקרון אתה שרוי במין בעיה פסיכולוגית,פיזיולוגית,,

שי - כמו שאמרתי, אני משתמש במונרה כדי לקום. זאת מנורת 3000 לוקס והיא עוזרת להתעורר, הבעייה שהיא שהיא לא עושה אותי עירני כי מבחינת הגוף שלי זה הזמן ללכת לישון. אבל תודה בכל מקרה

ובנו - אני אבהיר כמה דברים:

הייתי במכון שינה, עשיתי 2 מעבדות שינה ו-4 אקטיגרפים והבעיה היא פיזיולוגית לחלוטין.

כמו שציינתי זה לא שאני לא מצליח להירדם, הבעייה היא בתזמון של השינה - שעון ביולוגי. ככה שזה לא בעייה פסיכולוגית בכלל.

והבעיה של התפקוד ביום נובעת מחוסר השינה בלילה

הבעייה שלי היא שמתקשים למצוא לי טיפול יעיל. הטיפול שלי כרגע עוזר חלקית, אבל השעות שינה שלי חומקות לאט לאט לבוקר בחזרה: ככל שאני הולך ליושן יותר מוקדם, ככה השינה פחות איכותית, והיא מתקצרת. זה הגיעה למצב שהשינה בלילה היא כמו "שנת צהרים" ואני קם אחרי 3 שעות שינה, ונשאר ער עד בערך 10 בבוקר, קם בין 13:00-14:00 ואני גמור מעייפות. הבעייה השניה היא שאני כרגע בנוסף לכל זה במלחמות עם הצבא, והם לא רואים את מה שאני מנסה להראות להם

רון,,הצבא אף פעם לא יבין חייל מתלונן על בעיה,,זאת אקסיומה,, כי מניחים שהוא מתחמן,,

בעיה פיזיולוגית אתה כותב,,

מה? איפה?במה זה מתבטא? מה אמרו לך בנושא,,

ניסית ללכת לשען .....

סתם בצחוק ..גם אצלי זה אותו הדבר היום והלילה מתהפכים אף פעם לא ההיתי מאלו שישנים הרבה אבל מאז התאונה שבגללה חליתי בPTSD  והסוכר בעית האינסומניה וההחלפה בין יום ללילה החריפה  מה שלי עוזר זה הקנאביס 

אצלי הפתרון הוא עבודה במשמרות כך אני יכול לישון ביום,בצבא הדבר בעייתי יותר.ישנם דברים שאתה יכול לנסות,מקלחת חמה מאוד לפני השינה וכן כוס חלב חם כמו כן לדאוג שסדיני המיטה יהיו מתוחים כל הזמן

שלום לך רון.

אכן, בעיה מתסכלת. אני מכירה אותה ממשפחתי....רובנו ציפרי לילה. יחד עם זאת, מנסיון למדתי, שאפשר "לאלף"

את השעון הביולוגי.

האם יש לך כוח לנסות עוד טיפול התנהגותי. אני יכולה להמליץ לך על פסיכולוגית, שמתמחה בנושא - ראיתי הצלחות בטיפול שלה.

שנית אעביר את כל מה שכתבת לד"ר רפי שטרייכר ואולי לו יהיה רעיון.

בנוגע לצבא: אתה צריך להעביר את כל המסמכים הרפואיים מכל המקומות שהיית בהם לרופאים בלשכת הגיוס.

אני מצטרפת לשאלה של יעלי: האם הסימפטום הזה הוחרף לאורך השנים?, איך למדת בבבית הספר?, מה קורה עם חברים? איך המשפחה מתמודדת?

כתוב לי וכך נוכל לסייע לך יותר טוב בפתרונות...

אורית

קודם כל תודה לכולם, במקום לענות לכל אחד אני אענה על כל השאלות.

לגבי עבודה במשמרות - עקרונית זה פתרון הסתגלותי, אבל הוא לא ריאלי כי אם אני אישן ביום ואהיה ער בלילה אני אפספס את החיים, וזה לא בריא לנהל אורח חיים כזה. ובגלל שאני בטוח שקיים פתרון לכל בעייה, ובפרט לשעון הביולוגי העקשן שלי, אני לא מוכן לסגת ולתת לו לנהל אותי.

לגבי התרופות סבתא - תאמינו לי שאת הכל אני כבר מכיר, ואת הכל אני כבר עושה כ"כ הרבה זמן...

אם תמיד הייתי ככה - ההורים שלי סיפרו לי שכשהייתי תינוק הייתי ער אך ורק בלילה. ולאחר מכן כשהתחלתי ללכת לגן לבצפר וכו.. הייתי ישן בלילה וער ביום כמו שצריך להיות. בהסתכלות אחורה לא הבנתי למה תמיד כשאני קם יש לי תחושה כאילו אני קם ממש ממש מוקדם, גם אם הייתי ישן הרבה. תמיד זה היה מלווה בהרגשה לא טובה, בכאב ראש, חוסר תיאבון (עד שעות אחה") וכל מה שאתם יכולים לתאר לעצמכם. השעון הביולוגי התחיל לתפוס במושכות כשהגעתי לכיתה י"א והייתי בן -16 וחצי בערך. תמיד הייתה לי בעייה לקום בבקרים, ותמיד היה לאנשים קשה להעיר אותי בבוקר, אבל בי"א הכל החמיר שנכנעתי לעייפות. זה התקדם בהדרגה לאט לאט, הייתי מאחר לשיעורים, אח"כ מחסר בשעות הראשונות, אח"כ מוותר על כל היום. ומהצד השני, לא משנה כמה מוקדם הייתי קם, הייתי מתחיל להירדם יותר מאוחר. לא היית מצליח להירדם באותן שעות... התחלתי להשים לב ששעות התפקוד הטובות שלי מתאחרות להערב אל הלילה וללכת לישון אפילו ב-1 הרגיש נורא לא טבעי... האמת עד פה לא הייתי שונה בהרבה מאנשים שאני מכיר.

מה שמוביל אותי לנושא הלימודים בבצפר - מכייון שהבעייה מתעוררת בד"כ בגיל ההתבגרות אני מתאר לעצמי שהגן, היסודי והחטיבה לא רלוונטיים. לגבי התיכון, התחלתי להרגיש תסמיני עייפות כמו שאמרתי בכיתה י"א. בתיכון הייתי במסלול לימודים שנקרא מופ"ת, שזה כמו תיכון רגיל רק מואץ בשיעורי המתמטיקה והפיזיקה. עד י"א סיימתי בגרויות במתמטיקה, פיזיקה, תנ"ך, ספרות. בי"ב נשארו לי רק השלמות של חלק מהיחידות בלשון, אזרחות, הסטוריה, אנגלית, מדעי המחשב וזהו אני חושב... בקיצור, יצא לי בפוקס שטחנתי את עצמי מוקדם והשנה האחרונה בתיכון הייתה נורא קלילה. היו לי מעט שעות שבועיות, וימים רבים הייתי מתחיל מאוחר (למרות שזה לא מנע ממני מלאחר גם לשיעורים הראשונים). למרות כל זה היה לי עדיין נורא קשה לתפקד: לא הייתי מצליח ללמוד כמעט בכלל. בגדול אני ריאלי, ככה שחוץ ממדעי המחשב הכל היה נראה לי סיוט. לא היתי מצליח לקרוא את כל החומר בהסטוריה, באזרחות, בהבעה (חלק מלשון) והבנת הנקרא תמיד היו לי ויכוחים עם עצמי למה אני צריך בגרות בכלל.... (חצי בצחוק למי שדואג). ואז הגיע פרק הפסיכומטרי, שבו לקחתי חופש מהלימודים ולמדתי עם חבר במשך חודש. אחרי שבוע בערך התפצלנו כי אני לא הייתי מסוגל ללמוד בבוקר או בצהרים, והוא היה מוסגל ללמוד רק בבוקר ובצהרים. לסיכום, יצאתי מהתיכון באמת מותש וגמור, סחטתי את עצמי לגמרי כדי לשבת וללמוד כשאני גמור מעייפות והדבר האחרון שבא לי זה ללמוד.

אחרי התיכון בא הצבא ואיתו העתודה בטכניון - חזרתי עם ג'ט לג מהחופש הגדול למסגרת של לימודים אקדמים שדרשה ממני לקום ב-7:30 כל יום. עדיין, לא היה לי מושג משעון ביולוגי, ואם הוא דחוי והכל בסדר ואני רק עצלן. אמרתי לעצמי אם אני אקום מוקדם כל יום במשך שבוע זה יסתדר, אני ארדם מוקדם והכל יפתר. הייתי קם כל יום ב-7:30, הבעייה שלא נרדמתי יותר מוקדם. אמרתי לעצמי אני אמשיך עוד וזה יצליח. בסופו של דבר, עייפות של חוסר שינה מטורף מתבטאת אצל כולם אותו דבר. 12 בלילה הגיע, ואני הייתי מספיק עייף כדי להירדם. אבל לקח לי הרבה זמן להירדם, הייתי מתעורר אינספור פעמים באמצע הלילה והייתי קם עייף וגמור בבוקר. הזמן עבר והשעון הביולוגי נלחם בגבורה. הייתי נרדם יותר מאוחרף וקם יותר מאוחר בדיוק כמו בתיכון. ותוך שנה מצאתי את עצמי הולך לישון ב-12 בבוקר וקם ב-8 בערב כמו מלך.

לגבי המשך הטיפול - אני פתוח להצעות לגבי טיפולים התנהגותיים. לגבי טיפולים פסיכולוגים; כיוון שזאת אינה בעייה פסיכולוגית (אלא פשוט הפרשה מאוחרת של מלטונין ע"י בלוטת האצטרובל במוח) אני שולל טיפול כזה. כשחשבו שיש לי איזשהי בעיה כזו, הפנו אותי למגוון מטפלים מתחום הנפש, וקיבלתי כדורים נגד לחץ וחרדה, כדורים מרדימים וכו'... כמובן שהם לא עזרו כי כמו שאמרתי לרופאים אז, אני גם אומר היום: אני שפוי מתמיד. יש לי מודעות עצמית גבוהה מאוד ואני באמת יכול להעיד על עצמי שלפסיכולוג לא יהיה כ"כ למה להקשיב לי חוץ מבעיות על השינה :)

עכשיו אני יודע שאף אחד לא שאל, אבל זה נראה לי דיי חשוב להסביר על המהלך השינה שלי בזמן האחרון - במהלך טיפול אצל ד"ר נוה, כמו שאמרתי הגעתי למצב שאני נרדם מתישהו ב-4 או 5 וקם בצהרים. לגבי אופי השינה, אני קם שעתיים או 3 לאחר שאני נרדם, נשאר ער במיטה חלק נכבד מהבוקר, חוזר לישון ב-11 וקם הכי מוקדם שאני יכול. כמו שהסברתי קודם השינה נורא לא איכותית כמו שהיא כשאני ישן מ-11 ועד הערב.

נושא הצבא - לצבא יש את כל המסמכים הרפואיים שלי, 2 מעבדות שינה ובדיקת אקטיגף (שמראות שאני לא ישן בלילה, אלא ביום). יש להם המלצות מ-3 רופאים שממליצים לשחרר אותי עקב בעיית שינה שלא הצליחו לרפא, וקושי תיפקודי ניכר שנובע מבעייתה השינה. הבעיה שלהם (חוץ מזה שהם הכי חכמים בעולם כמובן) היא שאין סעיף ליקוי המתייחס לשעון ביולוגי דחוי. היה להם לפני המון שנים, אבל הוא נכנס לתוך סעיף אחר שמדבר על עייפות כרונית. אני יודע מה אתם חושבים, אני עייף כל הזמן - טעות. אם הייתי ישן בבוקר הייתי עירני בלילה והכל היה בסדר. אבל מכייון שאני ישן נגד השעון הביולוגי, אני עייף ביום. נוסף על כך, בדיקת עייפות כרונית (mslt) מתבצעת כך: מצמידים אלי מכשיר שבודק כמה זמן לוקח לי להירדם. אומרים לי במשך 4-5 פעמים ללכת לישון ל-20 דקות. מודדים כמה זמן לוקח לי ליהרדם ומחשבים ממוצע. העיקר הוא, שלפני ביצוע הבדיקה, מבוודאים בעזרת מעבדת שינה אם ישנתי טוב בלילה. וזאת בעייה, כי אני לא ישן טוב בלילה והכיוון הזה פסול.

אשמח לשמוע עוד עצות

תודה, רון

 אתה כניראה אחד המקרים הנדירים בעולם ששום דבר לא יעזור לו,,תצטרך כניראה לחיות עם זה,,

כל טוב,,

ותחזיק מעמד,,

הי רון.

הייתי מציעה לך לפנות לד"ר גדעון עירון. הוא פנימאי שמתמחה בצמחי מרפא ובעבר שמעתי ממנו

רעיונות ביחס לטיפול בנרקולפסיה (שזו בעיית שינה מסוג אחר המאופיינת בהרדמויות לא רצוניות). הטיפול ההתנהגותי

עליו רציתי להמליץ לך נעשה אמנם על ידי פסיכולוגית אבל מתייחס לאספקטים הפיזיולוגיים בלבד.

ממה שאתה כותב ברור שאינך זקוק לטיפול אנטי דיכאוני מאידך יתכן שקיימות תרופות, שיכולות לשנות לך את הפרשת המלטונין לאורך היום.

האם בדקת עם מומחים בארצות הברית?

אורית

היי שלום לך, קראתי את הכתבה שלך ומאוד הבנתי אותך גם אני סובלת מי זה (למרות שאף פעם לא הובחנתי, זה די ברור לי) וניסיתי  כמה דברים פעם נשארתי ערה יממה וחצי ואז הלכתי לישון בעשר בלילה ולמחרת התעוררתי ב שבע וחצי אבל לא הצלחתי לצאת מהמיטה עד שתים עשרה,  ולילה אחרי זה פשוט הלכתי לישון ב ארבע/חמש כי לא הייתי עייפה בקיצור זה לא עבד אני פשוט ישנה הכי טוב עד הצהריים ואפילו אם אני יישן טוב בלילה לפני ואני יקום מוקדם כי אני חייבת (ללימודים) אני יהיה מאוד עייפה כל הבוקר בקיצור חפרתי פה אבל מה שרציתי לומר שאפילו אם נגיד בצבא או בטיפול תצליח לשנות את השעון שינה שלך ברגע שיהיה לך אפשרות אתה תחזור לזה כי זה מאוד קשה לשנות, אז אני מציעה שפשוט תזרום אם זה זה לא בעיה קשה יש הרבה עבודות בשעות כאלה גם לא חייבים לשנות את זה אם לא מצליחים......תצליח.