מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהאנשור. לא יכולה יותר עם זה.

אנשור. לא יכולה יותר עם זה.

10/01/13 20:48
12 תגובות

נמאס לי מזה.
אין לי כוח יותר.
שוב ירדתי. שוב התרחקתי מהמשקל.
אז אני נענשת: שקילה פעם בשבוע (בחיים לא הגעתי למצב כזה!!) וחצי אנשור בכל יום.
ואכלתי. באמת שאכלתי. לא הפסקתי לאכול. אכלתי המון, יותר מהתפריט.. ואני מגיעה לשקילה ורגע לפני שאחנו עולות על האוטובוס לשם.. אמא שלי אומרת לי "ירדת. אני רואה את זה עלייך. על הפנים שלך. את נראית נורא."
רואים עליי.
ירדתי. אני יורדת.
אז מענישים אותי.
שוב אנשור. שוב לשתות את המשקה הורוד הרדיואקטיבי הדוחה. הסמיך. הקר. המבחיל. שרק הריח שלו גורם לך לרצות להקיא.
למען האמת, רק לחשוב על עצמי שותה אותו..
כן, יש בזה משהו קל. לשתות פשוט נוזל במקום לאכול.
אבל פה זה בא להוסיף. אני אוכלת רגיל ואמורה לאכול מה שיוצא לי. כמה שיותר. ולשתות את זה.
אני לא מסוגלת.
פשוט לא מסוגלת. מה אני אעשה?
היא מנסה לשכנע אותי לשתות. אומרת לי "את שותה היום."
לא אמא. את טועה. אני לא שותה היום. לא מוכנה. לא יכולה להתקרב לחרא הזה.
אני לא אשמה בירידה. אכלתי המון. באמת!
"כנראה שהגוף שלך דורש יותר." ככה אמרו לי בשקילה.
איך יותר? כבר אין איפה לדחוף עוד!!! הוא חולה. הוא דפוק.
האנשור רק יגרום לי להקיא. עוד בחילות מתמיד. לא יכולה.
זה מגעיל. דוחה. המחשבה מעוררת בחילה. אני לא מסוגלת. אני אשב מול המשקה הזה ואבכה. אני לא יכולה לשתות את זה. ולא, לחשוב על זה כמו על תרופה לא יעזור.
אני לא יכולה לשתות. לא יכולה. תדחפו לי זונדה מצידי במקום. העיקר שאני אעלה.
אבל זונדה יש רק באשפוז.
ואת זה אני לא צריכה או רוצה.
גם ככה הקלו עליי ועד עכשיו לא נתנו לי.
אבל אני לא יכולה. רק לחשוב על זה..
זה עונש.
ע-ו-נ-ש.
על מה? על כלום. על זה שהגוף שלי דפוק. לא מגיע לי להענש!!! אני ניסיתי כמה שאני יכולןה. נתתי את ה100% שלי. תלכו לקראתי. לא מבקשת פרס. מבקשת עונש. תאמינו לי שאני מספיק סובלת כשאני רואה שאני יורדת. רע לי. אני שונאת תא זה. אני יכולה למצוא עבודה בתור שלד מעבדות.
לא אוהבת להיות ככה. אני אישה. יש לי גו עגול ונשי. אני צריכה לעלות 4 ק"ג. אני אראה טוב יותר. אני אשתחרר כבר סוף-סוף..
לא רוצה את הירידה הזאת. היא מגעילה. הגוף שלי מגעיל אותי. שונאת אותו. שימות. אמן. הבעיה היא שאז אני אמות איתו..
ירדתי 2.3 ק"ג מאז ספטמבר. המחזור בא פעמיים כן, פעם לא.
שונאת את זה.
ש-ו-נ-א-ת!!!!!!!!!
אגב- מה הקטע של הצוות הרפואי? שלא ייקחו אותי בתור סיפור הצלחה שלהם. אני סיפור הצלחה של עצמי. גיליתי לבד למה התחלתי עם זה. לבד נלחמתי ויצאתי. הם רק היו שם ברקע. למען האמת, המחנכת שלי עזרה לי בזה הרבה יותר מהם... אם מחשבים את זה. עשיתי הכל לבד. אני רק מדווחת. משתפת. אבל תכלס.. 100% מהעבודה היא שלי. אני לא מבינה למה ממשיכים לי בטיפול. אני נלחמת. אני עשיתי הכל. אני נלחמת לבד. מחלימה לבד. (וביני לבין הפסיכולוגית שלי יש קשר מצויין.) אני לא סיפור החלמה שלהם. אני סיפור החלמה שלי. אני כתבתי והוצאתי הכל וככה, ע"י כתיבת ספר החלמה, קטעים, ואת היומן שלי.. החלמתי ונלחמתי.
ודווקא כשהכל מתחיל להסתדר....
הכל נופל למטה.
לא יכולה לשתות אותו. לא יכולה!!!!!!!!!


תגובות

מיכל-אפק
13/01/13 21:12

הי,

אני מבינה שקשה לך עם האנשור.

אבל כשאת אומרת שילכו לקראתך - מה את רוצה? למה את מתכוונת?

מה זה בעצם ללכת לקראתך? לתת לך לרדת עוד ועוד במשקל זה ללכת לקראתך? לא לבלום את ההתדרדרות זה ללכת לקראתך?

מה את מציעה כפיתרון למצב הנוכחי?

לי זה ממש לא נשמע כמו עונש, כי אם רצון אמיתי וכנה לסייע לך לא להרוס את מה שעשית כל כך טוב בכוחות עצמך!!

tali100
13/01/13 21:20

היי גם לך,

קשה זאת לא מילה.. עכשיו אני איכשהו דוחפת.. המחשבה על מה זה מסמל עושה רע.

לא יודעת. לא יודעת. אין לי מושג. לא לתת לי אנשור. וזה לא שאני רוצה ומבקשת ומנסה לרדת.. ההפך. 

אין לי פיתרון. לא יודעת. שיעשו משהו!!!!!!!!

לא עונש? אנשור זה עונש. בכל מחלקה יודעים את זה. אנשור זה כשאת מתנהגת רע. כלומר יורדת. בכוונה. ואני לא התנהגתי ככה. זאת אל אשמתי. אני שונתא להיות רזה מדיי.. וגם השקילה פעם בשבוע.. לא מגיע לי. בחיים לא הגעתי למצב הזה, גם כשהייתי ממש בפנים. ואז כשאני כבר בדרך הטובה, בום! ולא בגלל אנה. ממש לא. 

מבינה את הרעיון של לסייע. אבל אני לא מוכנה. לא בדרך הזאת. זה יגרום לי להילחם יותר.. קצת שכל. זה מה שאני מבקשת.

מיכל-אפק
15/01/13 20:25

מה זאת אומרת לא בגלל האנורקסיה? אלא מה זה שגורם לך לרדת במשקל?

tali100
15/01/13 20:38

גידול בבטן.. (ציסטה בשחלה)

כאבים, בחילות, הקאות פעם ביום בבוקר... פצעונים.. מחזור חודש אחד פעמיים חודש אח"כ כלום...

tali100
15/01/13 20:39

אם זאת הייתה אנה' כבר הייתי יודעת להתמודד ולקום. כבר הייתי תוקפת אותה. גם במילים וגם במציאות... אם זאת הייתה היא זה היה מגיע לי. אבל זה לא ככה ולכן לא מגיע לי..

Lucy-in-the-sky
16/01/13 9:37

היי טלי... אם כל הבעיה היא הטעם של האנשור, למה שלא תכיני שייקים במקום? הדיאטנית שלי פעם נתנה לי את זה במקום אנשור, שייק של בננה-חלב-תמר ופקאן..... יש בזה דברים דומים אבל זה הרבה יותר קל לשתיה וגם אפשר לשתות את זה עם חברות ולהרגיש פחות בעונש.......

אני משערת לעצמי (ואולי אני טועה) שיש תקופות בחיים, במיוחד כשהגוף נמצא בסטרס, שבהן הוא צורך יותר אנרגיה.... אז אם את באמת רוצה להישאר במשקל יציב ובריא, הגדלת התכולה הקלורית היא דבר הגיוני, ואמורה רק לסייע לך, לא? תחשבי על ספורטאים, בתקופות של אימונים אינטנסיביים יותר, הם צריכים להגדיל את ההכנסה הקלורית שלהם על מנת שלא ירדו במשקל ושימשיכו לתפקד..... אז אולי הגוף שלך נמצא במלחמה עכשיו, עם כל מיני קשיים, ואת צריכה להקשיב לו ולתת לו קצת יותר?

 

בהצלחה,

 

אני

tali100
16/01/13 20:09

היי, תודה!

הציעו לי אבל אני שונתא תא כל הז'אנר הזה של המשקאות/אוכל..

הורידו לי אותו. למרות שירדתי עוד חצי קילו בשבוע כי הבינו שזה לא עוזר וזה רק גורם לעוד בחילות..תודה בכל מקרהנ)

מיכל-אפק
16/01/13 21:07
רוב הציסטות השחלתיות הינן שפירות – ורובן נעלמות מעצמן, אם לא - מיעוטן נעלמות אחרי טיפול תרופתי.
האם הציסטה שלך אובחנה כממאירה?
 
tali100
16/01/13 21:07

לא. תנו לי לפחות את זה!!!!

 

מיכל-אפק
16/01/13 21:14

תודה לאל שזה לא גידול בבטן!!

ואם כך ניתן לומר כי לא כל בחורה או אישה שתחווה ציסטה בשחלה, תופעה מאד שכיחה, תרד משמעותית במשקל.

מניסיוני, נערות או נשים שסובלות מהפרעת אכילה ירדו במשקל סביב כל תופעה גופנית אחרת או כל מחלה שמתווספת להפרעה, למרות שזה לא מחוייב המציאות.

קשה מאד לעיתים להפריד בין הפרעת אכילה ללא הפרעה. ולכן אין טעם כלל לנסות לזהות מה שייך למה.

אצלי, המטופלים יודעים כי כל עוד יש הפרעת אכילה פעילה, אני כלל לא עוסקת בניסיון להסביר את הטריגר לירידה במשקל. זה לא ממש רלוונטי.

העניין היחיד הוא טיפול בסימפטומים ומיגורם - לרבות הסימפטום של ירידה לתת משקל.

shig
05/08/14 14:18

אני יודע שזה נושא ישן אבל במקרה ומישהו נתקל בנושא כמו שאני נתקלתי בו ומחפש תחליף לאינשור בשביל עליה במשקל, יש תמיד את הגיינרים שמפתחי גוף משתמשים בהם, בדרך כלל יש בהם יותר קלוריות וחלבונים מאינשור + כמעט אותם ויטמינים והפלוס הכי גדול שלהם הוא שהם טעימים מאוד.

 

אפשר להזמין באינטרנט מ-vitacost.com

Assafr0011
20/07/16 0:21

היי.
אני סובל מאותה בעייה.
אם זה מנחם אותך אני יכול לומר שאני שותה שתי אנשור ביום.
ישנם שני סוגי אנשור. מתחרים.
הייתי ממליץ לך לנסות טת האחד שהוא לא וורוד.

תבקשי אנשור פלוס. (הייתי ממליץ לך בטעם שוקולד) 
הקפה והוניל פשוט מזעזעים.
תנסי פעם אחת. מה יש להפסיד?
בהצלחה. :)