מנהלי קהילה
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב
מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים
עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהאין לי כוחות
אין לי כוחות
23/12/12 23:17
31 תגובות
אני לא יודעת מה לעשות יותר.
לא טוב לי כל הזמן,לקחתי 10 שנים פקסט,לפני כחודש עברתי לציפרלקס וככל שעובר הזמן יותר ויותר קשה לי,כל הזמן יש לי תופעות חדשות
הגוף רועד,ויש לי מן צמרמורת פנימית שעושה לי חולשה,בחילות,חוסר תאבון (ירדתי כבר 7 קילו), אני עייפה,ובוכה המון
לא יודעת מה לעשות כבר...
מה יהיה??אני לא רואה שום שיפור,להפך,לפני 10 שנים היה התקף פה ושם,היום אין כמעט יום בלי התקף,קשה לי בעבודה,קשה לי חברתית...אני גמורה
ונמאס לי! מה עושים???
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
אורית זאבי יוגב
הי גימל יקרה.
מדוע אינך חוזרת לקחת פקסט?, מדוע היה צורך לשנות "סוס מנצח"?
קרוב לוודאי שמה שאת עוברת אילו יסורי גמילה. גשי לרופא שלך במהירות על מנת שיטפל בשינוי כך שלא תסבלי מתופעות לוואי.
האם הפסקת את הפקט בבת אחת?
אל תתיאשי הדברים הללו ניתנים לפתרון מהיר.
כתבי לנו מה קורה איתך?
אורית
גימל
הפסקתי את הפקסט לפני 5 חודשים כי היתה מחשבה להכנס להריון וביעוץ טרטולוגי הומלץ לי כך
תחילה עברתי ללוסטרל,4 חודשים של סבל נוראי (כל פעם החליפו לי את הגינריה עד שהחלטתי לעזוב את הלוסטרל) ולכן לפני 3 שבועות עברתי לציפרלקס,כך שאלה לא ייסורי גמילה מהפקסט
אני מיואשת כי אני רואה שהכדורים לא עוזרים לי,כולם מדווחים על שיפור מטורף כשלוקחים כדורים ורק אני מרגישה גמורה ועייפה
זה פשוט מייאש,אני חלשה ועייפה,הבוקר גם קמתי הפוכה,לקחתי חצי קלונקס והיה התקף שפשוט רציתי לחזור למיטה,עד עכשיו עוד לא אזרתי כוחות ללכת לעבודה,אז אני עובדת מהבית בינתיים,
אני לא בנאדם שמתייאש,אבל כמה אפשר?כ"כ הרבה שנים וזה רק מחמיר מיום ליום
תודה!
אפרת_זיו
ספורט ספורט ספורט ומוזיקה מקפיצה. אני יודעת שקשה עד בלתי אפשרי פיזית לצאת מהבית ולהתחיל והכל קשה ומדכא ונראה בלתי אפשרי בהתחלה. אבל אם את באמת רוצה להציל את עצמך - ככה!!!
גימל
אני דווקא עושה ספורט,בעיקר זומבה,ומאוד אוהבת מוזייקה ושמומעת המון
הבעיה שאני מרגישה כזו חולשה שאין לי כוחות לספורט...
תודה בכל אופן
אפרת_זיו
אני יודעת יקירה אני יודעת הייתי שם
במצב שאת מתארת
עליתי כמעט 23 קילו ככה וזהרק מדכא יותר
אל תתני לזה לקרות תלחמי ותצאי לספורט
לא רק זומבה
גווני
קבעי עם חברים כדי שתהיה לך מחויבות שלא תוכלי לחמוק ממנה
גימל
היית שם?ואיך יצאת מזה?
זה לא הקושי בנפש,אני משתדלת להיות שמחה אבל כשפיזית מרגישים זוועה אין כוחות לכלום...
תודה
אפרת_זיו
ב ש י נ י י ם
עברתי לאכילה צמחונית והכרחתי את עצמי לעשות ספורט
להתנתק מכל מה שעושהל י רע - אנשים חדשות עיתונים החלפתי עבודה שהלחיצה מידי
גימל
ו...עזר??
אפרת_זיו
וכמובן ציפרלקס... צריך לשים לב למינון כי כשעליתי במשקל הייתי צריכה מינון יותר גבוה וכשירדתי הורידו לי חצי כדור
וכן זה עזר
זה לא שאני חפה לגמרי מקשיים כן? אבל העמיד אותי על הרגליים
חבר טוב
היי
גם אני סובל מחרדון, ובדיכאון עמוק.
אני מכיר את התחושה שלך , כי אני באותה תחושה
אני נשוי , ואב ל3 ילדים, ולאחרונה גם לי היו לחצים העבודה, וכעת אני מתמודד בקושי
איבדתי את האיזון. אני רוצה ליצור איתך קשר, רק בגלל שיש לנו אותה בעייה, ולדעתי היכולת להתמודד ביחד היא עדיפה.
אני לוקח רסיטל 40 מיליגרם, כמעט כחודש וזה לא ממש עוזר.... יש לי נדודי שינה....
אודה לך אם תצרי איתי קשר [email protected] מהמייל שלך, וכך נשמור על דיסקרטיות.
מתי יבוא לי השמחת חיים ? מתי ?
אפרת_זיו
גם פה יש דיסקרטיות ומפה גם אחרים יכולים לקרוא וללמוד ולהצטרף אגב
בכל מקרה קח בחשבון שרק עכשיו בערך אמורה התרופה להתחיל להשפיע עליך
זה לא בבת אחת כמו קסם
צריך סבלנות ואופטימיות ותקווה
מתי אתה לוקח את התרופה ביום? אם יש לך נדודי שינה קח אותה אולי בבוקר?
גימל
צודקת! חודש זה לא זמן מספיק להשפעת הכדור
לי לצערי יש ותק של כמעט 13 שנה...
ובכלל עד שמתרגלים לכדור מסוים,לפעמים צריך לעשות הרבה נסיונות עד שמוצאים את הכדור האידיאלי,זה מאוד אינדיבידואלי
בהצלחה ותרגיש חופשי לשתף
והכי חשוב שנרגיש טוב כולנו בע"ה בקרוב!
מעיין22
נשמה אני בסרט שלך ,ומבינה אותך הי בעולם אוליי תחזרי לפקסט,אולי זה יותר טוב.אני לא לוקחת כלום זה ביכלל גרוע את חייבת להיות חזקה ועים הכדור לא עוזר להחליף אותו.
unhp
על איזה התקף את מדברת ? מה את חווה בהתקף ? אולי יש לנו אותה בעיה :-). נתמודד ביחד ! אני בת 35 נשואה עם ילדה בת 3 ועוברת כרגע תהליך גמילה מכדור אחר כדי לעבור לתרופה שאמורה לעזור לי יותר . היום נכנעתי ואני הולכת להיפגש עם הרופא כדי שיחזיר אותי לסימבלטה ונוריד מינון הדרגתית , אחרת אני פשוט מפסיקה לתפקד .
גימל
חווה את זה שבא לי למות,כל הגוף במין צמרמורת פנימית בלתי ניתנת לתיאור,ואז מתחילה בחילה וחולשה וכאבי בטן והכל רועד לי בגוף
כל פעם נוספים סימפטומים...
ממש כיף חיים...
אצלך?
רספוטין
גימל,
מתי בפעם האחרונה עשית בדיקות דם מקיפות בדגש לויטמין D שלא נבדק בשגרה?
אני נודניק אבל חייבים לשלול בעיות פסיולוגיות לפני שנגשים לטפל בנפש....חובה!!!
באם כל התוצאות שלך תקינות להערכתי הלא מקצועית חובה עליך להתאזן תרופתית...אל תדאגי, לפעמים זה אורך זמן אבל בהתמדה ובהתעקשות המצב משתפר למרות שאסור לשלול שאולי את פשוט הפסקת לאמין בכדורים ואז יש לחפש לך טיפול אינטנסיבי אחר.
לאחר שמצליחים להתאזן נפשית מהטיפול התרופתי וזה מופנה לכולם אסור להפסיק לטפל בבעיה, הכדורים לא מטפלים בבעיה הם מטפלים בסימפטומים.באם הבעיה לא תטופל קיים סיכוי יותר מסביר שבשלב מסויים כדור מסויים יפסיק "לעשות את העבודה" והסמפטומים יחזרו ( חרדה ודכאון) .היות והדכאון והחרדה מקורם במחשבות יש לטפל במחשבות, לדעתי טיפול CBT הוא המתאים אבל אולי יש עוד דרכים.( טיפול CBT מביא להבנה של מקור המחשבות ודרך עבודה ניתן לשנות אותם אך גם מדיטציה או שיטות אחרות לשליטה במחשבות יכולות להיות יעילות).
רבי נחמן אומר " דע, אם קלקלת אתה יכול גם לתקן" אז בלי ייאוש כי יש פתרון לכל דבר.
lub
כמה שאני מבין אותך גימל
אני כבר שנה בבית בגלל תופעות פיזיות שאני חווה כל יום
לוקח קלונקס פעמיים ביום
תרופות פסיכיאטריות לא עזרו לי בכלל לחרדות
אני די אובד עצות ומחפש כיוון וטיפול שיעזרו
ב"ה שנצליח לצאת מזה כולנו
unhp
גם אצלי זה ככה , אבל אצלי זה מלווה גם בסוג של טימטום מתמשך שקשה להסבירו . אני נהיית סוג של איטית בתגובות שלי . הייתי מאוד שמחה אם היו לי רק תופעות לוואי של כאבי בטן צמרמורות ובחילות . הבעיה שנכנסתי לכל מיני אתרים וקראתי מה כותבים שם על כל התרופות שלנו שעכשיו נכנסה גם פאניקה לתמונה ..... אני אמורה להרגיש יותר טוב בערך עוד שבוע לפי מה שהרופא אומר , אבל אני ממש לא יודעת איך להתאפק ולשרוד עוד שעה .....
lub
הי UNHP זה טבעי שמסתכלים באינטרנט על התרופות
גם אני כך
אולי זה לא חכם אבל......
תחזיקי מעמד ,תתחזקי מהילדים או אחרים שאוהבים אותך
וב"ה תצאי מזה ואמן כך גם כולנו
מישמיש1
יש לי שאלה, גם כשלקחת ציפרלקס זה לא עזר?ש כדור שכן עוזר?
לא יודעת איך להתמודד
אני בת 30 גרה אצל אמא כברכמה שנים מתכננת עזיבה יש לי עבודה שיותר אוהבת מ אשר לא
ויש לי כבר בערך12 שנה התקפיי חרדה מדברים שעברתי בחיי ומדחיקה אותם
לוקחת כבר מגיל 21 סרוקסט
עד שהחליפו לי את זה לפני 4 שנים בערך לפקסט
סך הכול אין שינוי בתרופה עצמה
עד לפני כמה חודשים הייתי בין עבודה ולא הייתי יציבה תעסוקתית ובכלל בדרך כלל אני אדם שמח מחיוך ועם הומור ציני
כיום אני עובדת בעבודה יציבה כבר 3 חודשים פלוס
ובזמן האחרוןקבלתי התקף חרדה כמו היום למשל זה גומר לי את הפוקוס המחשבות מתבלבלות פשוט בוכה וכל הגוף סובלהתכווציות צמרמורות וחולשה פשוט נהפכת ליהיות אדם אחר לגמרי,עכשו.. זה לא קורה הרבה אבל כשזה קורה מבחינתי איןתחושת זמן חרדה ופאניקה
לא מאחלת לשונאים שלי אני רוצה למצוא מטפל פסיכולוג שעושה דמיון מודרך או פשוט פסיכולוג שיוכל לעזור לי להתמודד עם שורש הבעיה מבחינתי לפתור את המצב הזה ולדעת איך להתמודד אותו זה חלום חיי כי לא!! לא מוכנה לסבול מזה כל חיי בהחלט לא אז אם למישהו יש עצה או מכיר בעל מקצוע טוב שיוכל לעזור...כי כמה עצב כבר אפשר להרגיש ובטח שלא בפעם אחת
אורית זאבי יוגב
הי יקרה.
כמו שאת רואה יש לך הרבה אחים לצרה. אני יכולה לספר לכם שגם אני מפתחת תופעות לוואי נזעזעות כמעט לכל תרופה שאני לוקחת וזה הרבה פעמים ממש מיאש.
בשנה שעברה הייתי מאושפזת כי אנטיביוטיקה שלקחתי כנגד דלקת ריאות קרעה לי את הבטן...
אני טוענת שגם בשביל כדורים צריך מזל....
אני חושבת שאת צריכה לחזור לפאקסט ולהפחית אותו בהדרגה כשבמקביל תתחילי ליטול את הכדור החדש בדרך כזאת נמנעות תופעות הגמילה כמעט לחלוטין אבל לצורך כך עלייך לחזור לרופא המטפל ולעשותזאת יחד איתו.
אורית
גימל
היי מישמיש, LUB וכל המתמודדים
כפי שכתבתי הכדור היחיד שעזר (וגם זה לא ב-100%,אבל לפחות לא היו לא תופעות לוואי כמו עכשיו) הוא הפקסט,שהבנתי שהוא הכדור אחד מהחזקים שיש לחרדות,וכנראה הגוף שלי כבר מאוד רגיש לחרדות האלה שמנהלות אותו..
כל הבלגן התחיל לפני 5 חודשים לאחר יעוץ טרטולוגי שעברתי (יעוץ על תרופות בהריון - הייתה מחשבה להכנס להריון) ואז עזבתי את הפקסט ועברתי ללוסטרל 3 חודשי סבל,כי כל פעם עברתי לתרופה גינרית אחרת,ולפני חודש עברתי לציפרלקס וגם הוא לא מי יודע מה
אז אין כבר כוחות לכלום...זה כל יום לחוות התקף חרדה (קטן או גדול) וזה גומר אותך,עוצר לך את החיים כי איך אני אצא לאנשהו עם הפחד שפתאום יהיה התקף? בזמן האחרון אני פחות או יותר בית-עבודה...
וזה די מייאש,כי מתי כבר נרגיש טוב?מתי החיים יתהפכו לטובה?
אני בנאדם מאוד מאמין משתדלת להיות אופטימית אבל זה קשה,כבר 13 שנה אני עם הסיוט הזה וזה רק הולך ומחמיר
נקווה לטוב בע"ה!
רספוטין
ליבי איתכם,כמה כאב וכמה סבל,קשה להכיל את כל מה שאתם מספרים , כמו חור שחור שלא רואים שום שום שביב אור.זה לא הגיוניי, אני מסרב להאמין בזה.
שעכשיו כל אחד יכתוב דברים חיוביים שיש לו בחיים!
גימל
היי רספוטין,אתה כ"כ צודק באמת צריך להסתכל על הכוס המלאה ולהודות לקב"ה על כל מה שיש לנו...זה לא מובן מאליו שאנחנו קמים בבוקר,עובדים על הרגליים,רואים,שומעים,מתפקדים.יש לנו עבודה וחברים,לחלקנו יש משפחה וילדים (לי עוד לא :(
בכלל כל מה שקורה הוא לטובה אבל לא תמיד קל לראות את זה,כשתה כל היום כואב וסובל,לא יכול לאכול ואז אין לך כוחות,לפעמים רק שוכב במיטה ומתפלל שהסיוט יעבור,כל החיים שלך אתה תקוע בגלל זה,מנתק קשרים עם העולם,לא יוצא מהפחד מתי יבוא שוב התקף וכשזה רק הולך ומחמיר אתה ממש מתחיל להתייאש ולפחד שזה ימשיך כל הזמן ואז מה יהיה...למרות שישועת ה' כהרף עין והכל יתהפך לטובה בקרוב בע"ה אבל עד שזה יקרה מי יודע מה עוד נכון לנו וכשזה כ"כ הרבה שנים אתה כבר מתחיל להכנס לחרדה רק מהמחשבה על החרדה וזו נבואה שמגשימה את עצמה,פתאום אתה מוצא את עצמך שוב בחרדה ומת רק לברוח
מה אומר ומה אגיד?סבל...
איך אצלך?אני מקווה שיותר טוב מאשר אצלינו...
רפואה שלמה והרבה חיזוקים לכולנו!
רספוטין
גימל, אני חושב שהחלפת מונחים היא חיונית, במקום קשה להגיד מורכב, במקום אני לא אצליח לכתוב זה דורש מאמץ......
במקום לחשוב " אין לי כוחות" לחשוב המטרה הזו מורכבת ודרוש מאמץ להגיע אליה
חוץ מזה גם אין אמת בהגדרה " אין לי כוחות" אני בטוח שאם יציעו משהו מספיק אטרקטיבי יגויוסו הכוחות.....
מעבר לזה להסתכל גם על הדברים היפים בחיים הם נותהים כוחות.
lub
תחזיקי מעמד NERO
את צעירה כל החיים לפנייך
ה CBT זו שיטה לא רעה אך לא קלה
אם את מתקשה לצאת מהבית יש טיפול דרך המחשב
http://rehabilitation.sheba.co.il/Psychiatric_Division/Psychiatry_Clinics/Edan_clinic/
רספוטין
נרו, העבודה משתלמת.
לרישום יש שני תוצאות ,האחת מאמץ את החשיבה שלךשזה תרגול טוב למוח. השניה, באופן מפתיע,אצלי בכל אופן, לאחר שאני מבצע רישום חל שינוי באופו מיידי בדפוסי החשיבה...כאילו מספיק שישנה תודעה וכבר עשיתי חצי דרך לפתרון..זו הרגשה נפלאה.
אומנם , לעיתים, לאחרת תקופת מה המחשבות חוזרות אבל הפחד נעלם..אתה יודע שיש דרך החוצה, מבצעים שוב את התרגול והדפוס נעלם..
מעבר לכך, איסוף מידע על המחשבות שלך ודרך החשיבה מקנה ידע עצום וכוח.מבינים שבעזרת תירגול ניתן לשנות כמעט כל דפוס התנהגות שחשוב לך לשנות.
אבל זה לא לבלוע כדור, כאן צריכים לעבוד, להשקיע, להתרכז...התוצאה ,תחוו בעצמכם..
היום הייתה לי אפיזודה פסיכוטית פארנואידית, לא שמתי לב שנכנסתי אלה ומצאתי את עצמי כבר באמצע תהליך, לאחרונה אני חווה ארועים כאלה די הרבה, די באשמתי האמת,אני מעשן נייס גאי שלרוב יש לו תרומה גדולה לתוצאה. בכל מקרה,באחד הארועים מיליתי את הדוח של הCBT , ישנם כמה רובריקות שאני צריך להתייעץ עם המטפל אבל עצם המילוי והמחשבה שהושקעה כבר נתנו לי רווחה והקלה.
אבל גם את זה לא רציתי לספר..רציתי לספר על ארוע הפסיכוטי,
בבוקר,רציתי לחמם משהו על הגז וראיתי שהלהבה הולכת ונחלשת, המחשבה הראשונה שמי שרוצה להתנכל לי החליף לי את בלון הגז חשבתי על זה שאני צריך לנסות להחליף בין המיכלים אבל לא עשיתי זאת.התחיל לחלחל בי הפחד ששוב מתחילים להתנכל לי בכדי להביא אותי להתמוטטות עצבים...אבל עדיין הייתה לי במודעות הידיעה שאני פראנואיד ולא נלחצתי.
בלימודים המחשבות שלי הוסטו לכיוונים אחרים ( גם שם חויתי ארועים פסיכוטים קלים)| ושחזרתי הביתה ניסיתי להדליק את הגז והנה הגז עובד...חשבתי אולי הם ויתרו והחזירו לי את הגז והמשכתי לבדוק כל הזמן האם הגז כבה והוא אכן כבה. ירדתי מטה שאני תפילה שהמיכל השני מלא ואכן הוא היה מלא...
בדר"כ אני בוחר במחשבות האלה כי הם מעלים בי את האנדרנלין שאני מכור אליו , היום הייתי רגוע כי ידעתי שיש סיכוי שהכל זו פארנויה שלי.
המודעות שאני פארנואיד מרגיעה אותי עד לבדיקה עצמה..אני לא בלחץ.
נעלה את המקרה על כתב, נענה על השאלות שבכל סעיף וסעיף ונראה מה תהיה התוצאה.
זהו
דר' רפי שטרייכר
הפקסט והציפרלקס שייכים לאותה קבוצת תרופות. ממליץ לעבור לקבוצה אחרת. יש סיכוי רב שמצבך ישתפר.
גימל
שלום ד"ר
תודה על תגובתך,על איזה תרופה היית ממליץ?
דווקא עם הפקסט היה לי לא רע בכלל...אבל עם הציפרלקס לא ממש טוב,והעיקר שאני לא מסוגלת לאכול...אני בינתיים רק חודש וחצי איתו,הבנתי שזה לא מספיק זמן לקבוע אם מתאים או לא...כרגע לוקחת 15 מ"ג,השאלה אם להמשיך איתו או להחליף,
אני די חסרת אונים והעיקר מרגישה די חלשה ומותשת
מה עושים?
אלמוג
האם יש כמוני החרדים מללכת לאיבוד, פחד מנסיעה למקומות לא מוכרים?