אני חדשה בפורום הזה ואזרתי אומץ כדי לכתוב.אני אנורקסית כבר 15 שנה.עם החלמות בין לבין.

אני נמצאת בטיפול פסיכיאטרי,פסיכולוגי ורפואי.לפני שנתים התחילה התדרדרות מחודשת במצבי.שקלתי 36 בשיא(גובהי 158) ולאט לאט עם זונדות ואחר כך אכילה רגילה עליתי רק לאחרונה 5 ק"ג.ומשתפת פעולה ע הטיפול אבל לאחרונה מרגישה שאני כבר לא יכולה לסבול את עצמי יותר .כל שאני חושבת עליו כל היום הוא לרדת במשקל שוב לאותו משקל.אני לא רוצה לרדת יותר אלא רק לחזור לאז..אני שוב מתביישת לצאת מהבית,כשאני כבר יוצאת אני לובשת בגדים גדולים(הבגדים הקודמים במידה 32 כבר צמודים עליי) ואפילו לשיעורי ריקוד שכל כך אהבתי אני כבר מתביישת ללכת(אבל הולכת בכל זאת כדי לשרוף קלוריות) .אני ממשיכה לאכול כרגיל אבל כל ארוחה היא מאבק ושנאה עצמית.מצאתי את עצמי היום מוזגת לספל(לא אוכלת יותר בצלחת) וזורקת באמצע הביס מרגשות אשם.

רוצה לקחת כדורי הרזיה,לוקחת משלשלים בכמות ענקית(לא רוצה לגרום לטריגר רק אציין שזה הרבה הרבה יותר ממה ששמעתי שמישהי לקחה אי פעם),המלחים בדם התחילו לרדת אני רועדת..עייפה...

אני משתפת בטיפול בקושי אבל לא מצליחה להעזר בו מסביב לשעון.

כבר חפרתי בכל העבר שלי,כבר לא מאשימה את הקרקע העקומה עליה גדלתי,זה לא יחלוף אף פעם?יכול להיות שאין שם כלום באמת רק כוחו של הרגל ורצון להשאר רזה?

עזרו לי אני לא סובלת את עצמי ואני מרגישה שאני בגבול קצה היכולת שלי.