רפולי יקר.

אני מבינה אותך לגמרי.

זה בהחלט מצב שאפשר להשתגע ממנו. ומאידך זה גם בדיוק המצב שאפשר לא להשתגע...אני אנסה להסביר:

בבודהיזם אומרים , שכשיש מצב שבו עשית כל מה שאתה יכול לעשות והשאר אינו תלוי בך זה המצב "להרים ידיים ולתת למי שבשמיים לעבוד בשבילך".

מה שאני מנסה לאמר לך הוא שתעשה הכל בלי להלחם. פשוט תעשה.

זה אומר להגיע למין מצב מוחי כזה של זרימה , בלי לחץ מתוך קבלה עמוקה של החיים ושל מה שקורה איתך.

גם אני אדם שלוקח דברים ללב ויכולה להשתגע מכל מני מצבים. אני ממש לא מודל לכלום (לצערי!) ויחד עם זאת בעבודה קשה אני מצליחה מדי פעם להגיע למצב שתארתי לך.

זה לא קורה מייד ומחייב סיוע ומישהו, שינחה ויתמוך בך.

אנא אל תתיאש. אני בטוחה שהדברים ישתנו בשבילך לטובה.

אורית

בוקר טוב! מה שאורית כתבה גם לי קורה אותו דבר בעבודה, ומה שכתבתי לך אתמול, אני מקווה שלא נפגעת קצת, פשוט רציתי לעזור לך להפסיק לחשוב על המוות.

הי רפולי. מה איתך?, חשבתי שאולי כדאי בתקופה הקשה הזאת להיעזר בטיפול תרופתי, שמרגיע חרדה. עצוב לי שאתה מתענה כך ואין לי ספק שזה לא תורם לבריאותך.

מה דעתך?

אורית

היי אורית

הגעתי למסקנה שאין טעם להילחם במחלה למי זה יעזור בכלל אני יושב וכותב לך ויודע  מה אני רוצה   מה שאני רוצה לא מסתדר לאחרים לא מתקבל להם על הדעת אבל זה החיים מיציתי אותם לא רוצה להלחם יותר תמיד הייתי החזק מבין כולם ניגמר לי הכח נמאס לי שמנסים להבין אותי נמאס לי  שכולם יודעים מה טוב בשבילי וזה לא נכון כי מה שאני רוצה הם לא מבינים אז אני מצטער