מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהלא מפסיקה ליפול!!!

לא מפסיקה ליפול!!!

04/08/12 14:40
8 תגובות

נמאס לי להילחם!! נמאס לי מהעליות והירידות!! אני מרגישה שאני כבר כל כך הרבה שנים נופלת לבור שאין לו תחתית. מנסה לצאת בכל מיני שיטות וטיפולים אך לא מצליחה להתמיד, לא מצליחה להתחבר.. מרגישה שההפרעה מושרשת כל כך חזק ושום דבר לא יכול לעקור אותה.
נמאס לי מהקיצוניות .. מהמעברים החדים מהצומות והמשלשלים להתקפי אכילה מגעילים!!
הגעתי למשקל הכי גבוה שהייתי בחיים ואני לא מצליחה לרדת ממנו.. מרגישה מגעילה!!! נשארתי לבד , כולם התרחקו (כולם... האנשים הבודדים שהיו מסביבי..) ! אני מרגישה שאני פה כי אין לי ברירה.. שאם הייתה לי אופציה לבחור אם להיות או לא להיות אין לי ספק שהייתי בוחרת בלא להיות!! אבל גם את הבחירה הזאת אני לא יכולה לממש!! הניסיון הוביל אותי לאשפוז שגרם לי להרגיש עוד יותר גרוע!! אני כבר לא יודעת מה לעשות! הגדירו אותי בכותרות מאוד יפות... הפרעות אכילה.. הפרעת אישיות גבולית.. דיכאון.. ניסיתי להיפתר מההגדרות אבל שום דבר לא עוזר!! תרופות.. פסיכולוגים... כבר כמעט בת 30 ורק רוצה לא להראות.. לא להיות... מה יהיה עם החיים שלי????? כמה אפשר למשוך... ולסבול... נמאס לי!!! אני לא זוכרת את הפעם האחרונה (אם הייתה) שהרגשתי אושר!! אני לא זוכרת מה עושה לי טוב!! אני לא יודעת מי אני חוץ מלהגדיר את ההפרעות שיש לי!! מרגישה שאני טובעת!!! אני צריכה עזרה ולא יודעת איך להשיג אותה... לא יודעת איזה מסגרת מתאימה לי!!! מרגישה כל כך לבד וכל כך חסרת תועלת...


תגובות

כולינה
05/08/12 1:45

שלום נועה, אנחנו בנות אותו גיל עם אותה בעיה ואותו תסכול שאי אפשר לצאת ממנו, הלוואי והיה לי מה לומר לך, מה לחזק אותך אני מאמינה שיהיה בסדר איכשהו, מתישהו, אני מבינה את הרגשתך ואת חוויותייך כי גם אני עוברת אותן, את לא לבד, יש עוד הרבה כמוני וכמוך למרות שזה מאוד לא מנחם.... שולחת לך חיבוק ומחכה כמוך לתקווה....

נועה!
05/08/12 9:32

היי, 

קודם כל תודה רבה על התגובה שלך!

איך את מצליחה לתפקד עם התסכול הזה? אני מרגישה שזה בולע אותי! שזה משתלט לי על החיים... זה פשוט נמצא בכל מקום.

אני לא מסוגלת לצאת מהבית מבלי לעבור מסכת שיכנועים על כמה שאין לי ברירה ואני חייבת לעבוד.. אחרי שכבר השתכנעתי מתחילה המלחמה של מה אני אלבש.. וזה משמין מדי.. ועם זה אי אפשר להרים ידיים... ושום דבר לא נראה טוב... אז בסופו של דבר אני יוצאת עם תחושה של גועל.. רק רוצה לא להראות.. לעבור את היום הנורא בלי לפגוש אנשים... בלי לקבל ביקורת.. בלי לצפות .. בלי להפגע...

אפילו לחדר כושר שהייתי מכורה אני כבר לא מסוגלת ללכת... בגלל נושא הלבוש שמאוד מציק לי.. וגם ההתמודדות עם המראה! אני פשוט מגעילה את עצמי... אני כועסת ושונאת את עצמי שהגעתי למצב הזה.. מצב שאני פשוט לא מצליחה לצאת!!

זו תחושה איומה של חוסר תועלת של אכזבה עצמית .. הרי רבים יגידו .. תעשי דיאטה.. תעשי ספורט ויהיה בסדר... אז זהו שזה לא בסדר!! זה לא עובד!!  אווווווווף כל כך מיואשת!!

אני מקווה מאוד בשביל שתינו שנמצא את המוצא מהכאב הזה!

מחזירה חיבוק ושיהיה שבוע טוב :-)

כולינה
05/08/12 10:47

היי נועה,  למזלי כרגע אני בחופש, אז רוב הזמן אני נמצאת  מתוסכלת במיטה,  לא עשיתי כלום  (חוץ מלהיות במיטה או לאכול ולהקיא) וכבר נגמרת החופשה, אני מורה למתמטיקה במקצועי, לכן בזמן העבודה אני מרגישה נורא ואיום, אין לי כח לקום לעבודה אני ממש נסחבת בכח לקום, אני "משחקת" אותה  בעבודה שהכל בסדר וזה עוד יותר קשה, אני מרגישה צבועה... אין לי חשק וכח ללמד או לדבר עם המורות, זה מתסכל מאוד מאוד, מאוד קשה, אני ממש מרגישה שאני נלחמת לשרוד את החיים. זה גם משתלט לי על החיים, אני מפחדת לחזור לעבודה!!!

אני ממליצה לך  להמשיך ללכת לספורט, המוזיקה והנעת הגוף תעזור לך קצת להרגשה טובה, זה גם יחסוך ממך כמה שעות של התקפי אכילה, זה מה שאני עושה, בורחת למכון כושר לכמה שעות כדי לא להיות עסוקה באוכל.

ומה עם טיפול? שתינו צריכות טיפול!  אני מתחילה השבוע.... גם אני מרובת ניסיונות וכישלונות בנושא, אך נראה שאין ברירה וצריך לנסות עוד פעם... עדכני אותי אם את מתחילה טיפול.

בהצלחה רבה רבה:-)

מיכל-אפק
05/08/12 12:02

הי נועה,

נעים להכיר וברוכה המצטרפת לקהילתנו!

נשמע שאת מתמודדת עם מצב לא קל בכלל. ובעיקר אני קוראת על הייאוש הנוראי שאת שרויה בו.

יש הבדל גדול מאד בין לקבל את האובדנים והכאבים שאת חווה בחייך (רצוי) לבין תחושות של ייאוש (לא רצוי). ייאוש נובע דווקא מאי קבלה ואי השלמה. יאוש נובע ממלחמה שלא מרפים ממנה והיא לא מצליחה. כאילו בתוכך את עדיין חוזרת ואומרת שהמצב שלך אינו הוגן, אינו ראוי, יש להיפטר ממנו ומהר. את עושה כל מה שביכולתך ושום דבר לא משתנה ואת שוב מובסת בקרב. את לא מרפה מהאחיזה של איך הדברים צריכים ואמורים להיות ולהרגיש, וכמה את "לא"...

לאחרונה אני מתוודעת לשיטות הטיפול של ה - DBT וה"קשיבות" (Mindfullness) ומוצאת שהן נפלאות ויעילות, גם במצבים שאת מתארת.

האם שמעת או התנסת באחת מאלה?

ממליצה לך בחום!

 

 

כולינה,

אני מאד שמחה לקרוא על התחלת הטיפול השבוע!! בהצלחה.

 

 

מיכל

נועה!
05/08/12 12:51

היי מיכל,

תודה רבה על תגובתך!

אני מודעת לעובדה שאני חיה שנים עם אי קבלה ואי השלמה וכמובן זה מוביל לאכזבה  וייאוש מעצמי.. אני לא מצליחה להרפות מהמלחמה... אני שואפת לשלמות בידיעה שלעולם זה לא יקרה כי אף אחד לא מושלם (למרות שלי מהצד יש הרבה אנשים שנראים מושלמים).. יש פער מאוד גדול בין מה שאני יודעת ומבינה לבין מה שהלב מרגיש.

אני יודעת שהמלחמה תסתיים כאשר ארגיש טוב עם עצמי ארד במשקל ואוהב את מה שאראה במראה.. הקושי הוא בדרך להגיע לשם.. וזו המלחמה היומיומית, המלחמה שכרוכה בכל הכאב, הסבל וההלקאות העצמיות.

אני מכירה את שיטת הטיפול CBT והבנתי מחברה שDBT מאוד דומה לה... אני לא כל כך יודעת מה ההבדלים ביניהם.

בכל מקרה חיפשתי פסיכולוג מקופת חולים כללית שמטפל בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית אך לא מצאתי.. ואין לי אפשרות לממן טיפולים פרטיים (אני סטודנטית). יש לי חברה שהייתה מאושפזת בתל השומר והיא סיפרה לי ששם עורכים טיפולים מסוג זה והעלות היא יחסית נמוכה. בעקבות השיחה שלחתי אתמול פקס למחלקה במטרה לקבוע אינטק ולהתחיל תהליך טיפולי. אני מקווה מאוד ששם אמצע את הדרך שנכונה לי ואצליח לראות תוצאות.. כי אני באמת מותשת ומיואשת.. אני מרגישה זה הצ'אנס האחרון שלי.. אם זה לא יעבוד.. אז אני לא יודעת איך אמשיך.

שוב תודה

נועה

נועה!
05/08/12 12:53

כולינה , אני מאוד שמחה לשמוע שאת מתחילה טיפול.. כמו שבטח ראית אני מנסה להתחיל טיפול המחלקת הפרעות אכילה בתל השומר.. אני מקווה שאצליח למצוא שם את מקומי.

אני מאחלת לך המון הצלחה :-)

נועה

מיכל-אפק
06/08/12 14:40

DBT  ו - CBT אינן שיטות זהות. בטח ובטח לא מיינדפולנס.

 

יש במרפאה הפסיכיאטרית בתל השומר את מרפאת אדוה.

יש גם בשלוותה יחידה ל - DBT.

וגם בביח בבאר שבע.

אל תוורתי!! ולפעמים למוסדות הציבוריים צריך להתעקש ולנדנד!

 

בהצלחה

נועה!
06/08/12 15:36

היי מיכל ,

קראתי קצת על השיטה ואכן ראיתי שזה לא דומה לcbt . השיטה נשמעת מאוד מעניינת .. ואני בהחלט הולכת לנסות להיעזר בה.

חזרו אליי היום מתל השומר וקבעתי תור לאינטק.. מקווה שבסופו אוכל להתחיל שם טיפול.. שאר המקומות שציינת קצת רחוקים.. אז יהיה יותר קשה להתמיד.  תודה רבה על ההכוונה ! 

שיהיה יום נעים

נועה