מנהלי קהילה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי.
פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב.
לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר.
כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב.
אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל.
במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
פרופ' איתמר רז
מנהל רפואי במרכז DMC, תל אביב, יו'ר מועצת הלאומית לסכרת
מובילי קהילה
איתן אביר
הי לכולם,
שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים.
בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים.
בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב.
כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם.
תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים.
במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה.
לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים.
מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
צינתור CTO באיזור LAD
26/07/12 18:55
4 תגובות
אני בן 71 ועברתי בדיקות אקו מאמץ ומיפוי לב לאור חולשה גופנית בולטת.הבדיקות הראו צורך בצינתור לאור גילוי 2 חסימות.אחת 95 אחוז טופלה בהצלחה והושתל סטנט תרופתי.השנייה חסימה 100 אחוז באיזור LAD מסוג CTO. עם סימנים לפגם מילוי חלקי של 12 אחוז בחדר לב שמאלי שאינו בלתי הפיך- שאלותי הן 1.אני מבין שיש מעט מומחים לפתיחת חסימה מסוג המתואר והאם פריצת החסימה אם תצליח תתרום לשיפור המצב ואם לא תצליח תרע את המצב תוך ידיעה שקיים סיכון בעצם הצינתור 2.האם הטכניקה הקיימת מאפשרת מיזעור סיכונים בצינתור מסוג זה 3.האם כישלון בצינתור ירע את מצב הלב מבחינת איכות ותוחלת החיים 4.מה החלופה הקיימת שמסוגלת לאפשר פעילות סבירה באם לא אצונתר 5.מכיוון שעברתי לפני 3 שנים ארוע מוחי ללא סיבוכים וחזרתי לפעילות מלאה נאמר לי שאיני מתאים לניתוח מעקפים. אודה על תשובתכם איתמר
גדגעון לבב
יש פתרון טבעי. אנזימים לניקויי פלקים: נאטוקינאז, סראפפטאז, לקבל 2 פעמים ביום על קיבה ריקה, גדעון לבב
ד"ר גיזלה קידמן
שלום, איתמר
חסימה CTO פרושה: חסימה מלאה, של 100% מהעורק שהתרחשה לפני הרבה זמן ("חסימה מלאה כרונית"). להבדיל מהחסימה מלאה "חריפה" , כאשר מתרחשת "ריצה כנגד השעון" של הצוות הרפואי בכדי לפתוח אותה כמה שיותר מהר, אין המצב דומה בחסימה הכרונית. לאחר החסימה הכרונית של העורק, יכולים להתרחש כמה דברים: אם החסימה קרה באופן הדרגתי, לאורך זמן (לדוגמה plaque של קולסטרול שגדל שיכבה\שיכבה במשך שנים), בד"כ הגוף מפצה את זה ע"י הופעת זרימת דם דרך ענפים "קולטרלים" שהם פועלים כמו "מעקפים טבעים" ואותו אזור של הלב נחשב "מוגן" מפני אירוע לבבי גדול. אם לא התפתחו הקולטרלים האלה, הרי, לאחר כל כך הרבה זמן, אותו שריר לב ששייך לאותו עורק חסום, הוא כבר מזמן מת והפך לצלקת שלא ניתן להחיות אותה בחזרה לשריר לב. כך או כך, אין הרבה תועלת (מלבד מקרים מיוחדים) לפתוח את העורק החסום כרוני.מי מחליט אם המקרה הוא "מיוחד" -הרופא הקרדיולוג המטפל. דבר נוסף לגבי הCTO -גם אם נרצה לפתוח עורק כזה מסיבה כלשהי, בד"כ החסימה עצמה היא קשה(לפעמים אפילו מסוידת) ולא ניתן להעביר דרכה את הציוד הנדרש כדי להשתיל סטנט ,אלה בסיכון מוגבר, לפעמים עד מאד.
שאלה 1 -כן, יש מומחים לפתיחת CTO , הם לא נדירים, אף אחד לא שמח להעסק עם חסימה כזאת. לא מכירה עד כדי כך את המקרה שלך, אבל ,כפי שכתבתי מעלה, יתכן ופתיחה לא תתרום הרבה. שיעור הסיבוכים בזמן פרוצדורה צינתורית בCTO הוא גבוה לעומת החסימות שהם לא כאלה. 2 -כן יש טכניקות, אבל אין אחד שתעשה הבדל ממשי . 3 -כמו שכבר אמרתי, הסיבוכים הם לא נדירים ולפעמים די קשים ,כולל פרפורציה של העורק (מצב מאיים חיים). 4 -החלופה היא ניתוח מעקפים אם חושבים שיעשה הבדל משמעותי אצל אותו מטופל. במקרים רבים, טיפול תרופתי מקסימלי עושה עבודה הכי טובה. 5 -אירוע מוחי מעלה את הסיכון בזמן ניתוח מעקפים להתרחשות עוד אירוע מוחי.
בכדי להיות שלם עם החלטה לגבי הבריאות שלך,היתי ממליצה לך לגשת עם כל החומר לsecond opinion אצל קרדיולוג ומנתח לב.
בהצלחה
ד"ר גיזלה קידמן
eitan
אני בן 71 אני בן 71 עברתי שני צנטורים,נתוח ארבעה מעקפים,החלפת שסתום אחד ותקון שני,יש לי קוצב לב, הפלגתי ביאכטה לפני שנה עם בני בין איי תאילנד,לפני חודשים ביאכטה צמאיתם בין איי קרואטיה ומונטנגרו ניסרו לי פעמים את כל הצלעות וחברו בלי אף טעות,אין שום סיכון, הסכון היחידי זה לנסוע באוטו הלך וחזור
eitan
שלום חבר אני בן 71 עברתי נתוח ארבעה מעקפים שני צנטורים,החליפו לי משסתום ותקנו מאחר יש לי קוצב לב, הפלגתי עם בני בין איי תאילנד הפלגתי איתם בין איי קרואטיה ומונטנגרו,ניסרו לי את כל צלעות החזה פעמים,לא טעו בהרכבה