מנהלי קהילה
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.
אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית.
בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר.
בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי.
כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/
אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה.
לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים.
בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהסובלת מאכילה רגשית
סובלת מאכילה רגשית
09/07/12 21:54
1 תגובות
בעבר סבלתי מאנורקסיה מאוד קשה.הייתי בתת משקל רציני...כיום המשקל תקין..אולי תקין יותר מדי..אני חוששת שאני מתחילה לסבול מעודף משקל..כי אני אוכלת מתוך עצבים.לא מתוך רעב.ממש כדי לא להרגיש.לא לחשוב.מתוך דיכאון.מתוך שיעמום...הכל..
אני כבר לא יודעת מה לעשות.אני גם מרגישה שמנה ושונאת את עצמי.זו הרגשתי הכללית.דרך אגב.בלי קשר למשקל...וגם אני עולה ועולה במשקל..אני כמעט 65 קילו על מטר חמישים ושמונה.וזה לא טוב..אני כבר לא יכולה לסבול את עצמי ככה.לאכול מתוך עצבים..
מיכל אפק
הי לילך,
את עצמך מזהה במדויק כמה האכילה שלך היא רגשית. חשוב שאת מודעת לכך, אולם זה כמובן לא מספיק.
ייתכן והפרעת האכילה שלך עברה מאנורקסיה להפרעת אכילה בולמוסית. כלומר, ייתכן ולמעשה את עדיין סובלת מהפרעת אכילה פעילה.
בטיפול צריך לשלב עבודה קוגניטיבית - התנהגותית או עבודה של קשיבות (mindfullness) על מנת להיות מסוגלת לשנות את החשיבה האוטומטית, את ההרגלים האוטומטיים ואת היכולת שלך לווסת ולהכיל רגשות.
כמו כן, אני ממליצה שתהיי במעקב רציף במסגרת של דיאטנית אשר מתמחה בהפרעות אכילה.
זאת לא עבודה קלה ופשוטה אבל יכולה להיות בהחלט יעילה. הקושי הזה שאת מתארת וודאי משפיע על כל תחומי החיים וכך שעל אחת כמה וכמה נדרש כאן שינוי.
בהצלחה,
מיכל