מנהלי קהילה

פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.

מורן וילנר סקאל

שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!

אפרת וייס שורץ

נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

כמוניהפרעות אכילה לא יכולה יותר עם הגוף הזה !!!!!!

לא יכולה יותר עם הגוף הזה !!!!!!

משתמש אנונימי

14/06/12 14:09

5 תגובות

שלום לכולם,אני מתוסכלת מהגוף שלי ברמה מזוויעה... למרות שירדתי 13 ק"ג התהליך עצמו לא היה בריא. הקאות,משלשלים בהתחלה

מכל הדברים האלה אני די נגמלת לאחרונה. משלשלים הפסקתי כבר לפני שנה.. אבל ההקאות הן אלו שבראש תמיד.

אני מנסה כל הזמן להיות "פריק קונטרול" על החשבון קלוריות שלי

וכל פעם מתאכזבת.

נניח בצהריים לאכול 400 קלוריות זה המון? זה מרגיש לי כאילו אני הולכת להשמין. וזה לא כולל ארוחת בוקר שהיא בד"כ 150 קלוריות..

אחרי הצהריים אני נתקפת חרדה ועצבים.. תמיד ינסה לעשות תוכניות ליום שאחרי ושוב מוצאת את עצמי נכשלת ואוכלת את אותם הדברים שאני רוואה וחשקה בהם.

הכל אצלי דיאטטי,דל שומן,חלבון בריא ולא משומן רווי וכאלה דברים.. אני מאוד משתדלת שמה שייכנס לגוף יתעכל בצורה הטובה ביותר ולא ייאגר לשומן. אבל עם זאת- מלחיץ אותי עניין הקלוריות !! יש ימים שאני לא מצליחה לרדת מה1600 קלוריות ביום .

וכשאני ממש משתדלת יוצא לי את ה1200,1300

ועושה פעילות גופנית כל יום !!!

למה אני לא יורדת? זה מרתיח אותי. קשה לי בלי ההקאות. מרגישה שאולי כדאי לחזור לזה. לחזור לאכילה-והוצאה.

אה ושכחתי לציין-אני בת 18

תגובות

מיכל אפק

14/06/12 22:45

שלום גלי,

לא ברור מהודעתך האם את סובלת מעודף משקל או לא, אבל ברור לגמרי שאת סובלת מהפרעת אכילה ושאת נמצאת במעגל מרושע ובילבול רב שיצא לחלוטין משליטה.

אדם שסובל מהפרעת אכילה בדרך כלל לא יכול לקחת אחריות ושליטה על התפריט שלו, כי החרדה מעוותת את התפיסה.

צאת זקוקה לליווי מקצועי של דיאטנית אשר מתמחה בהפרעות אכילה. את זקוקה לקול חיצוני ובריא שיעזור לך לעשות סדר בבלגן. ייתכן שאת זקוקה גם למענה פסיכיאטרי בשל החרדה הגדולה בה את נתונה.

ממליצה לך בחום לפנות לעזרה מקצועית.

את וודאי יודעת שלהראות ולשימוש במשלשלים יש נזקים חמורים לבריאות.

את צעירה ושנים יפות עוד לפניך. חבל לבזבזם בחולי והרס.

מיכל

אפרת_זיו

15/06/12 5:14

גלי הייתי מתה להתחלף איתך ומה קרה לך את כוסית! אני 159 מ ושוקלת 64!!!!

כולינה

17/06/12 1:23

היי גלי,

אני מאוד מאוד בינה אותך.... אני שוקלת 54 ק"ג הלוואי והייתי מגיעה למשקל שלך.... עוד אגיע....

אני גם מקיאה ומקיאה ומקיאה ואנימרגישה שהמחשבות שלנו משדרות על אותו הגל....

מקווה שנצא מזה מתישהו...

מיכל אפק

17/06/12 14:41

בנות יקרות,

האושר אינו תלוי בק"ג. תשאלו את הבנות אשר מאושפזות על תת משקל. אני לא מכירה בחורה אחת שסובלת מהפרעת אכילה שהגיעה למשקל בה היה לה טוב ונעים. זה לא קשור למשקל!!!

גלי,

האם את נמצאת גם בטיפול פסיכולוגי כלשהו?

את סובלת מדימוי עצמי ודימוי גוף שליליים ומעוותים. צריך להבין למה את כל כך מתקשה להכיל את עצמך ולקבל את עצמך.

מיכל

מיכל אפק

18/06/12 21:55

הי גלי,

זה ששני קילו מפרידים בין "גועלית" ו"ענקית" לבין "משוחררת ושמחה" מדגישים עד כמה כמה הנושא אינו רציונלי כי אם יושב על משהו הרבה יותר גדול ועמוק.

ייתכן ובהמשך תחושי בשלה ונכונה לשלב ב' של טיפול. אולי תנסי שיטת טיפול אחרת או מטפל אחר, שיפתחו ויעלו דברים חדשים.

לי עוד לא יצא להכיר ולו אדם אחד שסובל מהפרעת אכילה ושבאמת כל הבעיה היא רק כמה ק"ג. לעומת זאת אני מכירה המון מטופלות שלי שאומרות לי "לא, אין שם כלום, אני רק רוצה להיות רזה".

למרות שהאמירה הזאת משקפת נכונה את תחושת המטופלת, על הטיפול לקלף לאט ובעדינות את מה שיש מתחת. כמעט תמיד יש!!

בהצלחה לך