מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב
מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק

ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים
עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדההריון שני
הריון שני
29/04/12 9:52
7 תגובות
היי אורית,
אני רוצה להיתיעץ איתך יש לי ילד בן שנה וחצי,וניראה לי שאני שוב בהריון אבל יש לי שאלה למה במקום לשמוח אני מלאת חששות אני יפרט
בהריון הראשון היה לי חשש שמה אני יפגע בילד והיום ברוך השם זה עבר המחשבות הללו בעזרת טיפול בויפאקס 150 מ"ג,ועכשיו שוב חזרו לי המחשבות הללו שאם אני בהריון אז אני יפגע בתינוק שיולד במקום לשמוח אני מדוכדכת אני נזכרת בהריון הקודם ופוחדת כי היה לי הריון קשה מאוד הקאות בלי סוף שמירת הריון נאלתי לא לעבוד אז מה אני עושה איך אני מתגברת על מחשבות האלו?ושאלה נוספת האם אפשר לקחת ויפאקס 150 מ"ג בהריון כי ניראה לי שללא תטיפול אני יכנס לדיכאון ואת זה אני לא רוצה התרופה עושה לי טוב בנפש ורוגע
אשמח לתשובה
ענבל111
אורית בבקשה תעני לי
אורית זאבי יוגב
הי ענבל.
ראשית אני מציעה לברר את נושא ההריון על מנת להיות בטוחה אם כן או לא באופן וודאי לפני שאת נכנסת ל"סרטים" וחרדות.
שנית, צר לי לפגום בפאנטזיה אבל חלק גדול מן הנשים אשר מגלות שהן בהריון אינן פורצות בצהלות של אושר, רבות מאיתנו חוות בלבול, מצוקה, קלסטרופוביה, חרדה וגם דיכאון.
מעבר לכך, הסיבות שלך לחששות מעוגנות היטב במציאות: הילד שלך עוד קטנטנן ודורש הרבה השקעה, ההריון שלך היה קשה והאחר כך, היה סיוט של חרדות עד שהתאזנת. כל אלו מסבירים היטב מדוע הנך חוששת וחרדה ועצובה וזה בסדר להרגיש ככה וזה נורמאלי!!!
יחד עם זאת כל זה אינו אומר ולא כלום לגבי העובדה, שהילד הזה או הילדה עשויים להפוך אותך למאושרת ושלמה מאוחר יותר.
האם רצית את ההריון הזה?, האם הוא בא בהפתעה?
לגבי התרופה: רמות חרדה גבוהות כמו גם דיכאון בעלי פוטנציאל להשפיע על העובר ולכן ההמלצה היא בדרך כלל להמשיך בטיפול התרופתי.
עד כמה שאני יודעת אין בעיה בלקיחת ויפאקס בהריון, יחד עם זאת אינני רופאה ולקיחת כל תרופה צריכה להיעשות בידיעת ובהמלצת הרופא המטפל.
פני עוד היום למרכז הטרטולוגי אשר נותן ייעוץ תרופתי טלפוני בזמן הריון.
ישנו מרכז כזה בהדסה בהנהלתו של פרופ' אשר אור נוי והם יענו לך באופן מיידי לגבי הויפאקס (ושוב לא נראה לי שעלייך לחשוש מאחר וישנה סבירות גדולה שהתרופה מותרת).
בכל מקרה אל תפסיקי עם לקיחת התרופה, המשיכי עד לקבלת התשובה.
אם מאיזשהיא סיבה לא יומלץ לך להמשיך ישנן תרופות אחרות נוגדות חרדה המותרות בזמן הריון ובכל מקרה חשוב, שבמידה ואת אכן בהריון תערכי הפעם אחרת עם תמיכה נפשית מתאימה.
בהצלחה ואשמח לשמוע מה קורה.
אורית
ענבל111
תודה אורית עזרת לי,האמת שבסוף אני לא בהריון,אבל יש לי שאלה נוספת
למה כאשר אני שומעת על מקרים רעים אני ישר חושבת עליהם וחושבת שגם לי יקרו דברים דומים
אשמח לתשובה
אורית זאבי יוגב
הי ענבל. תארי לי מצב שבו שמעת על משהו רע וחשבת שהוא יקרה לך....האם מדובר בנושאים מסויימים, שיותר גורמים לך להזדהות עם ה"רע"?. יעזור לי אם תכווני אותי יותר לסוג הדברים שאת שומעת ומשפיעים עלייך. בגדול, כנראה, שאת נמצאת בחרדה ובאופן כללי מרגישה לא בטוחה ושמשהו יכול לקרות כל רגע. במצב כזה אנחנו יותר נוחים להפגע ולהיות מאויימים מכל דבר ששומעים כאילו הוא הולך להתרגש עלינו בכל רגע. הרגשות שלך נמצאים במצב פגיע ומבוהל ו"מאמצים" את הדברים הרעים בחוץ ואז כאילו יש סיבה לאותה ההרגשה של פחד... אורית
ענבל111
אני יספר לך,לפני כמה ימים היתה כתבה בעיתון על בחור שבא לתחנת משטרה בפ,ת עם סכין ואמר לשוטר אני שומע קולות שאומרים לי להרוג שוטרים,ואני יחשר הפסקתי לקרוא את ההמשך כי זה הזכיר לי שלפני כמה שנים קראתי כתבה דומה וגם נלחצתי,ומאז אני נכנסתי לסוג של חרדה שאולי גם לי יש קולות ושאני יפגע בבני,התיעצתי עם הפסיכיאטר שלי והוא אמר לי שאני לא מסוגלת וזה שטויות ואני יודעת שזה שטויות אבל מה עליי לעשות למה כאשר אני שומעת על דברים רעים שקורים אני ישר חושבת שגם לי זה יקרה,אגב הוא המליץ לי לעלות את המינון של הויפאקס ל300 מ"ג ביום האם זה יעזור?
תודה
אורית זאבי יוגב
הי ענבל.
הבנתי אותך. אני חושבת שאצלך הבעיה ממוקדת על אותו הפחד בכל פעם בגוון אחר - הפחד שתפגעי.
הפחד הזה, שלא תשלטי על הקולות שנמצאים בתוכך שאמרים לך לפגוע - התקפנות הזאת. החרדה מפני זה היא כל כך גדולה שבכל פעם שאת שומעת משהו שמזכיר לך את ההרגשה הזאת, בדיוק כמו אותו אדם שהגיע למשטרה כי שמע קולות שאומרים לו להרוג שוטרים. אז הפחד הזה מתעורר אצלך.
אני חושבת שאת עדיין בטראומה מן התקופה שפחדת שתפגעי בבן שלך והכל עדיין מאוד טרי אצלך.
אני מסכימה עם הפסיכיאטר שאין שום סיכוי שאכן תפגעי במישהו... הסיבה לכך שאני מסכימה עם זה היא משום שאת יודעת להבחין בין ה"קולות" לבין המציאות...אנשים שכן פוגעים באחרים בעקבות קולות אינם רואים או מרגישים את המציאות החיצונית. המציאות החיצונית היא מה שהם רואים ושומעים באותו הרגע בתוך עצמם. אצלך המצב איננו כך, יחד עם זאת הקולות האלו מפחידים אותך ויוצרים אצלך מתח שמא תתבלבלי...
אני חושבת שהעלאת מינון הויפאקס עשויה מאוד לעזור..
כתבי לי מה קורה איתך ואם העחית את המינון.
אל דאגה...הדברים יהיו רגועים יותר בהמשך.
אורית
ענבל111
אורית תודה רבה לך עזרת לי מאוד