מנהלי קהילה

דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.
אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.

מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית.
בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר.
בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי.
כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/
אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה.
לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!

אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים.
בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהאנורקסיה ובולמיה
אנורקסיה ובולמיה
16/04/12 12:45
3 תגובות
אני בת 18 וחודשיים .עם הפרעות אכילה כבר שלוש וחצי שנים .יררדתי בתוך שנתיים 41 קילו .21 קילו מהם בדרך של צמצום אכילה ,הקאות ,משלשלים ואלפי דרכים אחרות לירידה במשקל .כיום אחרי אשפוז של חודשיים ,אני 160 ושוקלת 48 קילו .משקל תקין לגובה שלי .אפעם לא הגעתי למשקל יותר נמוך מזה ...המחשבות שלי חולות .אני יודעת את זה בוודאות ,מי עוד רוצה להגיע לשלושים קילו ?מי עוד רוצה להגיע לתל השומר על כיסא גלגלים ?רק אני .אני לא רוצה טיפול ...לא משנה לי איזה אני לא רוצה ....אני מרגישה שמנה וענקית ומכוערת ....אני לועסת ויורקת כל אוכל שנכנס לפה שלי ובנוסף לזה את מה שנכנס אני מקיאה .נמאס לי מעצמי .אני לא רוצה להיות בולמית .אני רוצה להיות אנורקסית בתת משקל .
מיכל אפק
שלום לך קים,
הרשי לי לשאול אותך שאלה: מה את חושבת שאת מחפשת כאן בפורום?
אם בא לך לחשוב יחד איתי - מה את מבקשת שאת כותבת כאן הודעה כזאת?
אני בכל מקרה יכולה להבין שנמאס לך. נשמע שאת עוברת שנים קשות מאד וכואבות ביותר, ואת בכלל רק ילדה.
דרך אגב, הרצון להגיע לאישפוז במחלקה להפרעת אכילה הכי רזה שיש הוא רצון שכיח מאד בקרב רבות (אולי גם רבים) מן הסובלות מהפרעת אכילה, כך שלשאלתך מי עוד רוצה, התשובה היא כמעט כולן. זה חלק מהמחלה. ואין זה אומר שאין לך תקווה. ואין זה אומר שאין טעם לטיפול.
יש גם יש.
מצפה לשמוע ממך,
מיכל
אילנית1
אני לא יודעת מה אני מחפשת .
אושר1
זה כ"כ עצוב לקרוא הודעה כזאת...
אני באמת שואלת למה אנחנו רוצות להגיע לשם הרי ממש רע שם.
מאחלת לך ימים מאושרים יותר
אושר:)