שלום רווית 
אכן פגיעה בעצב המשולש הינה בעייתי מאד לטיפול.
אולם אני יכולה לשמח אותך שרוב החולים מסתדרים ורק מיעוטם ממשיכים לכאוב.
סדר הטיפול הנהוג אצלנו הוא ראשית לאבחן - הן קלינית והן ע"י עריכת דימות ע"י MRI מוח.
אחרי כן בהתאם לממצאים בבדיקה ובדימות:
מוודאים שמוצה הטיפול התרופתי שכן רוב החולים מסתדרים עם תרופות.
מתחילים טיפול פושלני - ע"י הזרקות עם סטרואידים לעצב ואם זה עוזר אבל רק לטווח קצר מבצעים טיפולים בגלי רדיו.
טיפולים פולשניים יותר כבדים כוללים הריסה העצב ע"י הרעלה הקפאה הרס מכני או שריפה. הקרנה של העצב.
במקרים המתאימים מבצעים ניתוח מוח שבו מפרידים מהעצב את העורק הלוחץ עליו אם יש כזה או מנתקים אותו כליל.
יש גם אפשרות להשתיל קוצב.
כפי שציינתי הרוב המכריע מטופל תרופתית עם הקלה מלאה.
מיעוט החולים נעזר בהזרקות אחת לתקופה וזה מחזיק אותו ללא כאבים תקופות ממושכות.
מיעוט עוד יותר קטן של החולים מגיע לטיפולים פולשניים יותר.
העיקרון המנחה אותנו הוא שלא מחליפים איכות חיים אחת באחרת ולכן אנו תמיד מציעים את הטיפול הקל ביותר הכי פחות מסוכן.
מקווה שעזרתי לך לסדר את הבלבלה.

שלום לכן!
יש סיכוי טוב מאד שאין לכך שום קשר לשום דבר שעשה רופא השיניים.
יש אנשים שגנטית יש להם רגישות גבוהה לכאב וסיכון גבוה לפתח מחלות כאב. אנשים כאילו - כל פעם שהם כאובים וזו יכולה להיות מכה קטנה וחסרת משמעות עלולים לפתח מחלת כאב משמעותית ביותר עם פגיעה עצבית שמתקדמת עד חוט השדרה.
ספציפית על העצב המשולש - ידועה הפרעה של צמיחת כלי דם באופן לא לגמרי נכון בתוך הגולגולת כאשר כלי הדם, לרוב עורקיק לוחץ על העצב ולמעשה חובט בו בכל פעימה. האדם חי עם זה שנים בלי להרגיש את מה שהולך להתרגש עליו בזמן בלתי ידוע ובחלק מהאנשים מגלים את זה אחרי המוות בלי שזה גרם להם בחייהם לשום בעיה.
אולם כאשר יש כלי דם שפועם ישירות על העצב, עצב כזה מתחיל להתשנות עקב הלחץ המתגבר והשינויים עם הזמן נעשים כרוניים. מגיע יום, והעצב פשוט "נשבר". לעיתים - טריגר קטן כמו עששת, או נשיכה קלה של הלשון או סינוסיטיס קל יכולים ליצור מהומת אלוהים, כאשר האשם הוא בעורקיק בפנים שאף אחד לא רואה. בכ- 50% זה מתפרץ גם בלי שום סיבה נראית לעין - רק כי פתאום "נשבר" לעצב מדפיקות העורק עליו, או בגלל ארוע שגרם לעילה פתאומית בלחצי דם. לאנשים אילו הפתרון הטוב ביותר הוא לבצע ניתוח מוח ולהפריד את העורק מהעצב.
גם לאנשים שאין להם לחץ על העצב קורה שיש דלקת בעצב או סיבות אחרות שגורמות לרגישות יתר ואז מספיק משהו קטנטן - והופ יש תסבוכת גדולה. באנשים כאילה הרבה פעמים העצב הרוס לגמרי מהזיהום או מהדלקת (וכאן חוגג ההרפס), ואז לא פעם האפשרות היחידה היא לוותר על העצב לגמרי.
מהזרקה רגילה של חומרי הרדמה לעצב עצב נורמלי ללא שום גורמי סיכון לא יכול להפגע. לכן אני די בטוחה שלא רופא השיניים הוא האשם - ואין שום סיבה לחשוש מטיפולי שיניים.
בכל אופן, גם לו הסיבה היתה אך ורק פעילותו של רופא השיניים זה לא יכול לעזור  לרווית.
כמו שציינתי רוב האנשים - מחלימים מזה בסופו של דבר רק צריך להכיל את תקופת הביניים.
חלק מהאנשים לא מחלימים ועבורם נועדו האבחונים המתקדמים ובהתאם למה שמוצאים - מטפלים.
מקווה שהסברתי היטב? 
ד"ר גור.

 

ד"ר רות אני מסכימה איתך אבל עם סייג אחד, למעשה אי אפשר לקבוע אם מדובר באיזשהי רשלנות או לא,  זה העניין אי אפשר לקבוע באופן חד משמעי, לא שהייתה אזשהי התרשלות שהובילה לכך, אפילו נגיעה קלה בעצב או שלא וזה עוד באסה בשבילי כמובן, אבל זה לא העניין כרגע לפחות...
כי למשל עבור עקירה כירוררגית באותו צד, של שן בינה, לא קרה כלום אז זה תמוה.... אז מחמת הספק אף אחד לא מואשם פה...בכל אופן בגלל הניסיון המר הזה למדתי שכל פרוצדורה וגם הקלה שבקלות רצוי לעשות אצל רופא שסומכים עליו ורופא טוב ולקוות לטוב זה הכל.... ובנוסף לצערי גם אם הפגיעה הייתה אמורה לעבור, בגלל שזו היתה סתימה לא אובחנתי נכון, המשיכו לעשות לי טיפולים ולא מעטים ופה חד משמעית יש לי האשמה שאני לא יודעת למי בדיוק להפנות אותה והיא הבורות בנושא, אף אחד מהרופאים לא חשד לרגע, וזה עצוב שהנושא לא מספיק מושרש אצל רופאי השיניים, לפחות לא אצל כולם. לקח לי שנה ושלושה חודשים של התרוצצויות מרופא שיניים אחד למשנהו, עד שהועלתה הסוגייה.

ד"ר רות שאלה לי בנושא, בתור מין הסתם הצד הפחות בר מזל בסיפור ולא אלו שהחלימו לאחר חצי שנה...
ממחקר שקראתי על גלי רדיו , הבנתי שההקלה היא זמנית, כלומר במקרה הטוב לכמה שנים. האם באמת הפרוצדרות שיש להציע לי שכוללות הרס העצב  במובן מסוים או בכלל, האם הן רק זמניות, ייתכן הרס של עצב זמני???

תודה רבה שאת מקדישה מזמנך לענות 

אכן רווית, אם עברת עקירה כירורגית של שן בינה באותו צד ולא היתה תופעה כזו זה די מחריג אותך מקבוצת האנשים בעלי רגישות היתר כי זו טראומה די משמעותית והיית אמורה לפתח את ההפרעה כבר אז.
אני בכלל לא מסתכלת על העניין מבחינה משפטית  - אלא להפך , ואני אפתח שרשור בנושא כי הוא נראה לי חשוב. אנשים שקורה להם דבר מה לא טוב נוטים באופן טבעי לחפש למה זה קרה. האדם בטבעו נוטה לחפש סיבתיות, ואני זרמתי איתך ועם שלי והודיה במחשבה הזו - ויש לכך בהחלט הגיון שכן לו היינו יודעות את הסיבה ניתן היה אולי לפתור את הבעיה בקלות רבה יותר וגם להמנע ממנה בעתיד.
במקצועי כרופאת כאב אני מזריקה חמרים לעצבים - לרוב תערובת של סטרואידים וחמרי הרדמה מקומית אולם יש פעמים שגם רק הרדמה מקומית. לעיתים אני מוודאה באמצעות גירוי חשמלי כדי להיות בטוחה שאני נמצאת היטב בתוך העצב בעשותי כן. ניתן ליצור נזק לעצב באופן כזה, אולם זה מאד מאד נדיר. לתופעה קוראים אנסטזיה דולורוזה, והיא תמיד, אבל תמיד מלווה בחוסר תחושה מחלט בכל האזור שאותו עצב מעצבב שהוא אזור הכאב. אנסטזיה דולורוזה מאפיינת יותר פגיעה בעצבים גדולים ומרכזיים שיכולתם להתחדש ירודה לעומת סעיפים קטנים. 
הרדמה של שן אחת מחייבת או הרדמה של כל הלסת בעצב הראשי ולו זה היה המצב היית מתלוננת על חוסר תחושה בלסת, בשפה התואמת, וכן אם מדובר בלסת תחתונה גם בלשון ואם בעליונה אז בחיך. לא כתבת משהו כזה ולכן אני מניחה שאין. 
האפשרות שפגיעה בסעיף צדדי ופרטני של עצב תגרום אנסטזיה דולרוזה היא אפסית כי סעיפים כאילה מתחדשים גם אם נהרסו כליל. 
סופר-נדיר שעצב יהרס מחומר הרדמה מקומית שמוזרק אליו עם מחט 25G. בגוף האדם הכל יתכן - אבל אם זה המצב  - אפשר יהיה לכתוב עלייך מאמר שיתפרסם כתאור מקרה... 
מאידך זה בהחלט לא סותר למשל כלי דם שיכול ללחוץ על העצב מבפנים ופשוט לקח זמן עד שהעצב "נשבר".
המודעות לעניין בקרב רופאי השיניים אינה כה נמוכה כפי שנדמה, אולם בשל העובדה שהם כרופאי שיניים  - תפקידם לחפש צרות בשיניים כתוצאה מכאב. כמו שרופא כללי שתבואי אליו עם שיעול וחום ללא שום סימן נוסף יחשוב קודם כל על שפעת ודלקת ריאות ולא על טפיל נדיר שמופיע אחת לכמה שנים באמזונס ועבר אלייך דרך קרציה שהיתה בתיק של החבר שביקר שם לפני שנתיים... היות ואין שום סימנים מזהים לבעיה בעצב הטריגמינלי האבחנה היא על סמך שלילה  - אם שללנו הכל אזי בזה מדובר, ולכן רופאי השיניים כמתבקש קודם כל מבררים עד הסוף שאין לכאבים סיבה יותר טריויאלית.
יהיה די מטופש לשלוח לרופא מומחה לכאב חולה עם חור, נכון? 
תארי לעצמך שדבר כזה קורה ואני הורסת למישהו עצב משולש ובסוף מתברר שהיה לו חור בצוואר השן מתחת לקו חניכיים? או דלקת במוך השן? או סרטן בלשון? לא נעים בכלל.

ספציפית לגבי השאלה ששאלת -
העצב יכול להתאושש במידה מסויימת מכל דבר. גם אם נשרוף או נקפיא או נמעך אותו. עם ההתאוששות הוא יכול להתארגן עם סף גבוה יותר לכאב ואז הבעיה פוסקת לגמרי.
ולכן אני תמיד נוטה ללכת מהקל אל הכבד - לנסות דברים פחות הרסניים ורק אם רואים שזה עוזר לטווח קצר באמת ללכת על דברים הרסנים יותר. יתרה על כך אני תמיד מנסה ללכת על הסעיף הכי ספציפי שניתן ולפגוע כמה שיותר רחוק גם כי שם יש התאוששות טובה יותר וגם כי זה מקטין משמעותית את תופעות הלוואי.
זה מצריך יותר אורך רוח מהחולה אבל אם יוצא שמצליחים עם אמצעים פחות חמורים החולה הוא המרוויח ובגדול ולרוב זה הולך טוב.
מה שחיוני הוא, לפני שהולכים על דברים הרסניים - למצות את האבחון עד הסוף ולוודא שלא הותרנו אבן על אבן.

ד"ר גור.
 

לגבי העניין המשפטי לא אלאה בפרטים אבל לצורך העניין היה צורך ביותר ידע כי למשל היה רופא דווקא מאוד נחשב שאמר שאם הפנים לא רדומות, לכל היותר יש פגיעה קלה מאוד בעצב....כך שהידע לא תמיד מדויק אפילו מטעה. אבל כבר אמרנו לא לשם כך התכנסנו... קראתי בשקיקה כל שורה ושורה, את בהחלט ממצה תשובה כמו שצריך....יש לי חומר לחשוב עליו...תודה רבה לך כמו תמיד את לא חוסכת במילים ואני נהנת לקרוא

 ד"ר גור,

רציתי להגיב כבר כמה ימים, אבל התקשיתי- ובכל זאת - חשוב לי להוסיף  מספר נקודות לידע ,  לדיון 

שמה שקרה לרוית ולי, זה משהו שאי אפשר לדמיין...להיות עם כאב שיניים ק ב ו ע כל היום (אצלי זה שנתיים תמימות רצוף, ואצל רוית 6 שנים) . הכאב הוא כל היום, אין חיים...
כואב כשאני לא מדבר, וכואב עוד יותר כשאני מדבר (אז אל תדבר. כל החיים. זה הפתרון לבחור בן 35) ,
לא יכול למצוא מנוחה בשינה כי גם שם מתעורר (עם כדורי שינה) במקרה הטוב הלסת "שורפת" .  במקרה הרע , השן מרגישה כאילו היא נעוצה בבשר שעות על שעות .

לא רואים את הכאב על הבן אדם (אולי אנחנו נראים מעט כבוים או שקטים) ,  אנחנו נראים די רגיל (במקרה שלי - דווקא הרבה רופאים שלא מתחום השיניים ציינו בפני כבדרך אגב שצד אחד של הפנים של קצת נפוח מהשני) . אני חושב שקשה לרופאים ולסביבה לקבל את זה , כי זה לא נראה להם ייאמן ,

זה לא נראה אמין או אמיתי שיש דברים כאלה. שבאמת יכול להיות מישהו שייחיה עם כאב שיניים  שבגינו אנשים רצים לרופא אחרי חמש דקות - וכך  ייראו חייו.


הכאב הזה הוא אחד הכאבים הנוראיים שיש . ההרגשה איתה מסתובבים היא לא אנושית. 

גם אם הכאב לא ברמה 10 או 8 כל היום, ו"רק" ברמה 4.. כאב שיניים רצוף ברמה 4 - כל היום - קשה לשאת.



בהתקפות הכאב שנמשכות שעות -  אנו נמצאים במחשבות של   "טוב מותי מחיי" (וחבל, כי רוצים לחיות . אני רוצה להעלים את הכאב ולהמשיך לחיות, בדברים הטובים ובדברים הרעים שהיו בחיים. כל כך רוצה לחיות .. להנות מהדברים הכי פשוטים  ).


במקרה שלי - אין אבחנה ברורה  !  (ואולי אין במקרים כאלה , משום שפגיעות עצביות ,כפי שציינה ד"ר גור, לא תמיד נראות )

וחבל שאין רופא בתחום המתאים שמוכן להסיר את הכפפה ולנסות לאבחן, למצוא.

אני גם בדעה שמשהו "קטן" לפעמים ברמה המיקרונית ,שלא רואים ב MRI , ולא מסכן חיים (לא מזה החשש שלנו) - השתבש שם וגרם ל"מהומת האלוהים הזו"  כדברייך.

חבל גם שאין איזו מולטי דיספלינה , וקשר בין הרופאים - למשל -
אני מרגיש שתנועות מסויימות של הצוואר, הרמת  יד שמאל מגבירות את הכאב בלסת ובשיניים . כאילו משהו שם "לוחץ" עוד יותר. בהתחלה רופאים שללו וזלזלו בזה, אבל אני מגלה שאני לא היחידה בזה.
אולי הבעייה קשורה לחוליות ? כשהלכתי לאורטופד, למרות לחץ קל בחוליות - הוא טוען שזה לא יכול לגרום לכאבים בלסת.
כאילו אין קשר בין הרופאים שכל אחד מטפל בחלק מסויים בגוף. וחבל שהאדם צריך לנסות לפתור את הפאזל הזה בעצמו , כשאין לו את הידע ברפואה הנדרש.

יש שני מקרים בארץ (שאחד שמעתי באופן אישי, ואחד פורסם בידיעות אחרונות לפני כשנה וחצי ) ,
אחד של בחור שהסתובב 6 שנים עם כאב כזה מרופא פה ולסת אחד לשני טען שיש לו כאבים  - כל הבדיקות היו תקינות.
רק לאחר שש שנים   מצאו לו בבדיקה כלשהי (הלוואי והייתי יודע באיזו בדיקה - אשמח אם מישהו יוכל לתרום ידע כאן)
כי מחט של רופא השיניים , קצה שלה קטנטן נשאר על הלשון. הוציאו בניתוח - והבחור בריא.
.
שמעתי מאישה אחת שגם קרה לה אותו דבר לפני כעשרים שנה.

אישה מחו"ל סיפרה לי בהתכתבות כי זה גם המקרה שהיה אצלה.
לאחר שהתלוננה רבות , אחרי שנה פתחו לה את החניכים וראו שם מחט של רופא שיניים.
במקרה שלה הניתוח העביר חלק מהכאב, אבל לא את כולו שכן המחט עשתה את הנזק שלה.


סיפרו לי אישית אנשים  על מקרים רבים בארץ, שסבלו סבל של חודשים ושנים ,לא זזו מהבית , התפטרו מהעבודה בשל הכאב,
התלוננו על כאב בשיניים - שמבחינת כל הצילומים וכל "מומחי" השיניים בארץ  - הכל היה תקין אצלהם.
אבל הם סבלו סבל וייסורים שקשה לתאר . לאחר ייסורים רבים - עקרו את השן הבעייתית , או טיפלו בסתימה ישנה בשן ליד (סתימה שנראתה תקינה , ומתחתיה הייתה דלקת חריפה ) והבריאו.

(מאידך - אני לא מתעלם מהסיפורים  שיש מקרים של אנשים שעקרו "חצי פה" ונותרו עם הכאב).

אחד המקרים ששמעתי אישית , הוא   של רופאה מאוד מאוד ידועה בתחומה בארץ (לא אנקוב בשמה כמובן) שהסתובבה שש שנים עם כאב שכזה, ובתור רופאה שלחה את עצמה לכל צילומי הרנטגן האפשריים ו MRI , ככה שש שנים - ולא ראו כלום באף צילום. רק אחרי שש שנים ראו את הגורם הדנטלי לבעייה (דלקת כלשהי בשורשים) . אותה רופאה בשל החויה האישית שלה, עודדה אותי להמשיך ולחפש.


מה שאני רוצה לומר בכל הדוגמאות הללו - ש - 
לכאב כזה עצום - יש סיבה , הוא לא סתם, והוא לא פסיכוסומטי. מדובר בכאב ותחושות אמיתיות .  (כל הדיכאון, העייפות , בעיות בקיבה ש"מתלבשות" על זה,   עם זה אני יכול להסכים שזה כבר נגזרת של הכאב).



ובנוסף - מסכים שוב עם רוית -  תודה לך ד"ר גור  על התשובות המפורטות, ההסברים המדעיים (שהם מעבר להסברים של  "טריגר" "משהו קרה" ו"תלמד לחיות עם זה" -  ששמעתי מרופאים אחרים)  , שאת לא חוסכת במילים ונותנת לנו כיווני מחשבה - רק שהלוואי ונמצא מזה גם עזרה בפועל ולא רק לשם הדיון פה. 

וואוווו תיארת בדיוק את סיבלם של אלו שסובלים מכאב עצבי כרוני...פשוט לא יאמן הדבר הזה שאנשים סובלים ומושכים כאבים כאלו עזים במשך שנים רבות תוך כדי שהם מטופלים במרפאות כאב ועוברים מטיפול לטיפול ששום דבר בסופו לא עוזר ומדובר על תקופות ארוכות בהם הם מתמודדים עם כאבים עצומים בזמן שהרפואה מנסה להבין איך לטפל בהם ומה מתאים לכל אחד, אחרי אין ספור ניסיונות של טיפולים זהים ושונים ... רק כדי להבין אם זה עובד על אותו חולה אם בכלל... אנחנו 3 שנים בתוך הסיוט הזה ועצוב לי כל כך שגם לאחר 3 שנים של התרוצצויות בין מרפאות טיפולים ומומחים עדיין אף אחד לא הביא אותנו למצב של הקלה ו/או פתרון לבעיה.

שלום סם - לא תמיד יש פתרון לכל דבר - אבל אני תמיד ממליצה לנסות לפחות 2-3 טיפולים תרופתיים , 2-3 טיפולים פולשניים לפני שמרימים ידיים ולומדים לחיות ככה. את תמיד יכולה לפנות למישהו חדש שעוד לא ראה - לפעמים רופא אחר חושב אחרת ויכול לעלות על משהו שלא ראו קודם. ד"ר גור.

שלום ד"ר רות,, זאת בדיוק הנקודה, אנחנו אחרי ניסיון של לקיחה 3 סוגי כדורים ואחרי 3 טיפולים פולשניים ומאף כדור או טיפול לא היה שיפור ולא במעט...אני לא מרימה ידיים אבל הילד מתמוטט והוא זה שסובל ומרגיש אבוד וחסר תקווה... קבענו לרופא אחר בתקווה שיוכל כן לעזור....

שלום,

בהתמודדות זהה.

פגיעה בעצב, לסת תחתונה, צד שמאל בעקבות טיפול שורש לא תקין.

כבר מעל ל 9 שנים של סבל.

נטילת ליריקה באופן קבוע, עם הקלה מסויימת, יש ימים של התקפה ללא יכולת לתפקד.

האם ישנו טיפול נוסף שיעזור?

שלום רב צדק. 
יש עוד תרופות ויש שורה של טיפולים פולשניים לעצב עצמו שיכולים לעזור - אתה מוזמן למרפאת כאבי ראש פנים צוואר בשיבא. 

ד"ר גור.