שלום כרמל
אני עשיתי רילוקיישן במצב דומה לשלך.
אני ממליצה לך לעשות את כל הבירורים בקשר לביטוח הבריאות.
העניין הוא שאם הנסיעה היא בנפשך ובאינטואיציה שלך את רוצה לנסוע, אז תוכלי לעשות את זה גם בלי ביטוח, אם יש צורך
ואולי זה יהיה שיעור שלך בלסמוך על מה שקורה.
כי בינינו, בחיים, במובן העמוק של המילה, אין באמת ביטוח.
בהצלחה ותהני, רחלי

שלום רחלי,

תודה על תשובך. האם התכוונת ללא ביטוח להחמרת הטרשת או בכלל ?  את צודקת לגבי  זה שאין ביטוח בחיים- נתת נקודה למחשבה... ( : אבל אולי יש סיכונים שלא שווה לקחת... על עצמי אני סומכת ורואה את מצבי בשלוש שנים האחרונות, הרי החמרה לא באה ברגע וכולנו רגישים ברגע שמשהו קטן פתאום מתחיל להרגיש שונה, אבל יש דברים (תאונות, ואסונות אחרים חס וחלילה) שלא קשורים רק למחלה.

הי כרמל
המסע שלי לחו"ל היה מזמן. לא התכוונתי למשהו ספציפי רק להלך מחשבה.
אני נעזרתי במטפל שעזר לי לראות את התמונה הרחבה ובעזרתו לנסוע למרות כל החששות והפחדים. בהצלחה...

שלום כרמל
בזמנו (לפני כמה שנים) עסקה האגודה הישראלית לטרשת נפוצה בעיניין זה והצליחה להגיע להסכם עם אחד מסוכני הביטוח ואז יצאה ההצעה הזו.
עברו מספר שנים מאז וההצעה מתייחסת בעיקר לטיול ונופש, אך הייתי מליץ להתייעץ גם עם האגודה הישראלית לטרשת נפוצה, כדי לדעת מה מומלץ ומה עדכני יותר. כמו שבטח ביררת, ישנו קושי למצוא ביטוח לחו"ל לאנשים עם טרשת נפוצה והאגודה בזמנו לקחה על עצמה למצוא דרך לאפשר זאת תחת תנאים טובים והוגנים.
אנא עדכני אותנו לגבי תוצאות הבירור, זה וודאי יעזור לעוד רבים אחרים.
... ושתהיה נסיעה טובה, שהביטוח לא ייצא מהמעטפה.

תודה רבה ערן,
אברר בימים הקרובים מול האגודה הישראלית לטרשת ואעדכן.
חייבת להוסיף שהשבוע הופתעתי (והתעצבתי) מאוד לגלות שחברות הביטוח לא מוכנות לבטח בכלל ברגע ששומעים שאני מאובחנת כחולת טרשת נפוצה, (ואני בכלל מרגישה בריאה...) פתאום עיניין המחלה נהייה מיכשול לתכוניות עתידיות למשפחה כולה.

כרמל, זה אכן עיניין מאוד מעצבן, שפחדנות ושיקולים כלכליים, מנחים את התחום הזה ואין הנחיה מדינית שטוענת שיש לתת מענה הולם והוגן לכל אחד ובכל מצב. אל תתני לאנשים שהם הדיוטות בתחום לשכנע אותך שהמחלה מהווה מכשול!

 שלום רב,
אני יצאתי עם אשתי כמה וכמה פעמים לנסיעות לחו"ל. אשתי חולת טרשת נפוצה כבר 52 שנה ורתוקה לכסא גלגליפם, סטומה וקטטר קבוע. מצב רחוק מאדש ממה שאת ומאחל לך בריאות טובה יותר ולא להגיע למצבה, ואם זאת אנחנו נוסעים כמעט כל שנה שנתיים, ואפינחלו נסענו לסרי לנקה ששםפ הביטוח בדאי לא היה שווה מאומה. בטחי בעצמך וסעי. את רק אחרי התקף ראשון וכמו אצל אשתי ההתקף השני שאני הכרתי לאחר נישואינו היה כעבור כמה וכמה שנים ובעקבות אירוע אחר. \(טראומה חיצונית) את יכולה לחיות שנים ארוכות למבלי שכלךךל תרגישי בטורשת ואזסורלהפסיק לחיות. זה מא שאשתי אורת כל הזמן.