עוררת אצלי דילמה - מחד עלתה בי מחשבה להחליף מיד את התמונה. מאידך אני חושבת לי, הרי אנחנו כולנו חשופים בלי סוף לתמונות כאלה ואחרות, בטח ובטח של נשים שסובלות מהפרעות אכילה (יש אין סוף כאלה בקרב דוגמניות שאנו רואים על שלטי החוצות ובעיתונים), וכדי להימנע מגירויים כאלה נאלץ לא לצאת מהמיטה או להתהלך בעיניים עצומות. הרי הבחורה שבתמונה למעשה סובלת מהפרעת אכילה והיא מכורה למשלשלים. הגוף שלה הוא אשלייה, הוא שקר.
אז מה אתן אומרות - להחליף תמונה או לא להחליף?

אחשוב על דבריך ואקח לתשומת ליבי.
את צודקת שגם במאגר תמונות בו אנו משתמשים יש בעיקר תמונות לא ראליות, מטעות.

בכל מקרה, קולות כמו שלך הם חשובים למניעת ההפרעה.

גם הסתכלתי על הגוף החטוב הזה והרגשתי קנאה.
אבל אם לחשוב יותר לעומק אז מיכל צודקת, הגוף חולני וכמה כאב היא עוברת,הילדה,כדי לשמור עלך הגזרה שלה

הגוף הזה לא שונה מכל תמונה אחרת שמתנוססת בעיתונות ועם כמה שהיא חולה בואו נהיה כנות-זאת לא הסיבה האמיתית בגללה אנחנו בוחרות בהרס העצמי.המדיה אולי לא תורמת אבל היא מלכתחילה לא הסיבה למה אנחנו במצב הזה.יש כאלו שיסתכלו על התמונה הזאת ויערגו להיות כמוה אבל לא יהיו מוכנות לחצות את הקוים האדומים ולהתאבד כדי להגיע לשם.לי התמונה הזאת אישית לא עושה כלום וכשהמלל המופיע בקישור ל הוא כל כך קשה לא נותר בי אלא רק כאב.

ראשית,כתבת "שוב"-לשם הדיוק,זאת הפעם הראשונה שאני עונה. לך.שמעת כאן דעות נוספות שלא היו שלי.
שנית,אני מבינה בהחלט.רוב חיי הייתי חולה עם הפוגות בין לבין.היום אני כותבת ממקום חולה  אומנם,אבל מקום כזה שיודע להצביע על האמת מאחוריי כיסוי הסימפטומים שהפרעת האכילה מנסה לטשטש.בצעירותי האשמתי את המדיה,התקשורת,החברה הלא בריאה מסביבי,אבל כשהאשליה התנפצה גיליתי שזה רק מנע ממני לקחת אחריות על הבעיה שלי.שום דבר לא ישכנע אותי היום שה"א מתחילה ממקום של להיות דוגמנית.מישהי שיש לה בטחון עצמי סביר,אהבה וחמלה לעצמה,תרצה אומנם להגיע למה שנשקף בתמונות,אבל תעצור כשזה יגיע לגבול של סכנה.רק בן אדם ששונא את עצמו מרגיש תיעוב כה גדול יתעלם מההרס.
נניח שהיית ניראת כמו בתמונות -עם יד על הלב ,האם ההרגשה הפנימית שלך היתה משתנה?את רוצה להגיד לי שזה באמת מה שהיה הופך אותך מבן אדם נטול שמחה למישהי אחרת?
ואגב,את כנראה לא קראת את מה שכתבתי נכון כי אני התייחסתי אך ורק לגורמים "הנוספים",בינינו אלו הם "האמיתיים"! וזה הרבה מעבר לטריגר שיצרה תמונה חולה כזאת או אחרת.
בנוסף,הפרעות אכילה היו קיימות עוד מלפני שאת ואני נולדנו.רק שלא היתה להן חשיפה תקשורתית כמו היום.לא דיברו על זה,נשים פשוט מתו או חיו חיים כואבים וקשים.וזה היה עוד לפני עידן הירואין שיק בהם נשים היו נשים והיתה לגטימציה להיות אישה(הרומאים הרי היו אוכלים יותר מידי ואז באמצעות נוצה היו מקיאים!)

אבל זאת רק דעתי,והיא בהחלט לא צרה כפי שתיארת אותה.
בכול אופן,מה שחשוב הוא שתעשי את מה שגורם לך טוב ותמנעי ממה שלא(עד כמה שניתן)

בבקשה תחליפי...

אני כל הזמן חושבת להתחיל עם משלשלים
אבל אני רוצה לחשוב שלא
לחשוב שהיא נראית כל כך מדהים
והיא מכורה לזה
עושה לי רצון גם

ואלוהים לא אני לא רוצה
תחליפי תמונה

בבקשה